ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
נותנים לחתול לשמור על הספאם 
 
 
ניצן וידנפלד

אם האנשים שאמורים להגן עלינו מדואר הזבל הם בעצמם מטרידני דואר מקצועיים, מי ישמור על תיבת הדואר המותקפת שלנו?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פתרון מהיר לבעיות המשכנתא שלך!", "שירה ואביטל מחכות לך שתבוא להציץ", "אנו נאריך כל איבר בגופך!", "השירות שלנו יגן על הילדים שלך מגלישה לאתרי פורנו", "תעודות גמר מאוניברסיטת ברקלי", "הגדל את תיבת הדוא"ל שלך תמורת תשלום סמלי", "קנה מתנה של הרגע האחרון מאתר המכירות שלנו" , "חדש את רישיון הרכב המשומש שלך".

אלו הן רק פנינים נבחרות מהכמות האדירה של דואר פירסומי, שקיבלתי בחודש האחרון בתיבת הדואר האלקטרוני שלי. האם הקורא חד-העין יוכל למצוא את ההודעות יוצאות הדופן? תלוי כמובן מי הוא אותו קורא חד-עין.
 
ספאם ספאם ספאם
 ספאם ספאם ספאם   
נניח שאותו קורא הוא גולש אינטרנט ממוצע: במקרה זה הוא לא יבחין ביוצאות דופן, ואורך החיים של כלל ההודעות שלהלן יהיה קצר מזה של הקריירה של הצביקה פיקיות.

אולם נניח לרגע שהקורא הוא עובד בכיר בספקית שירות אינטרנט (גלישה או דואר אלקטרוני, לדוגמה): או אז הוא יוכל בקלות לחלק את ההודעות לשתי קבוצות. הראשונה מורכבת מהודעות מיותרות ומציקות שנשלחו ע"י ספאמרים מרושעים, אנשים שיש לסקול אותם ואת כל בני ביתם באבנים; השנייה מורכבת מהטבות רבות ערך שנשלחו ללקוחות בכדי לשפר להם את חווית הגלישה. "שירותי ערך מוסף" בעגה המקצועית.
 
 
אני שייך לקבוצה הראשונה של הקוראים: אני זקוק להגדלת איברי בדיוק באותה מידה שבה אני זקוק להגנה על הילדים שלי מצפייה בפורנו. אל תהמרו שארכוש תעודת גמר מאוניברסיטת ברקלי, וגם לא סביר שארצה לקנות בובת ישו מחרסינה באתר המכירות של MSN. לאביטל אני יכול להציץ לבד, תודה רבה.

ברצוני גם לנצל במה זו ולהודיע לספקית האינטרנט שלי, ל-Hotmail ולטיאן ז'יאן (ההוא מביטוח הרכב), שהמצב לא ישתנה מחר. וגם לא מחרתיים. וגם לא עד שהאצבעות שלי יהיו כלכך מקומטות מזיקנה שאני לא אצליח להקיש על המקשים במקלדת.

הודעות ספקית האינטרנט שלי (שאמורה להגן עלי מדואר זבל!) שייכות ככל הנראה לקבוצה השנייה. אולם במקרה שלה, המצב חמור הרבה יותר: את טיאן ז'יאן אני יכול לחסום, אבל אני לא מכיר גולש אינטרנט שמוכן לקחת את הסיכון שבלחסום דואר אלקטרוני מהספקית שלו, ולפספס את הדואר החשוב שמודיע שהחשבון שלו עומד להיסגר בתוך 24 שעות. כמו כן, מרבית מנויי האינטרנט לא מודעים לעובדה שהם זכאים לדרוש מהספקית שלהם להפסיק לשלוח אליהם דואר פירסומי. למעשה, מנויי האינטרנט הינם קהל שבוי בידי הספקיות, שאינו יכול לחמוק מקבלת פרסומות. את הנקודה הזו העז להעלות אמיר גנס, הספאמר שאותו על כולנו לתעב, אך עם זאת להקשיב לדבריו בקשב רב.

זהו המצב בעולם המטורף של הספאם – עולם שבו הודעות זבל נחסמות ע"י יצרני הודעות זבל אחרות.

והעתיד? האם ישנו פיתרון באופק?

"העתיד יהיה מעונן חלקית", כמאמר הסופר הדגול דאגלס אדאמס. לדעתי, ניתן לצפות אפילו לגשם כבד. כיום מסתמנות שתי גישות במלחמה בספאם: חקיקת חוקים נגד ספאם ע"י הרשויות המורשות לכך (ממשלות, ח"כים, נשיאים עילגים קמעה וכדומה), ופיתוח אמצעים אלקטרוניים נגד דואר זבל ע"י חברות תוכנה גדולות. את שתי הגישות מובילים גופים שהיו רוצים לראות את כל שולחי דואר הזבל המתחרים נטחנים לאפר, ובה בעת לאפשר לדואר הזבל שלהם להיות מופץ באין מפריע. החברות המובילות בפיתוח אמצעים נגד דואר זבל, כגון מיקרוסופט, מעוניינות ש"ההצעות העסקיות" שלהן יגיעו ללקוחות באין מפריע. הפוליטיקאים לא ימהרו לסגור את הברז על האפשרות לשלוח במהירות דואר פירסומי למאות אלפי בוחרים פוטנציאליים.

דוגמא מאלפת למצב האבסורדי הזה ניתן לראות בחוק נגד ספאם שעליו חתם הנשיא ג'ורג' W בוש לאחרונה. לצד שאר ירקות, מצויין בו שרק המדינה תוכל לתבוע שולחי דואר זבל. משתמע מכך שרק בידי המדינה הכוח לקבוע מי שולח דואר זבל "רע", ויש לתבוע אותו, ומי שולח דואר זבל "טוב", ולכן אין לתבוע אותו. מישהו מעוניין להמר האם המדינה תראה את טיאן ז'יאן ואת מיקרוסופט באותו אור?

"טוב" ו"רע", כמו "יופי", הם בעיניי המתבונן. והמתבונן במקרה הזה מרוויח כסף רב מדואר זבל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by