ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
איזה שמייח, איזה? 

איזה שמייח, איזה?

 
 
דביר וולק

חשבתם שפינג פונג היא להקה אינסטנט של צחוקים שהגיעה בפרוטקציה לאירוויזיון? ובכן, הרשו לנו לתקן אתכם. ארבע שנים של עבודה הושקעו בתקליט של הלהקה, שיוצא השבוע לחנויות. דביר וולק, המפיק המוסיקלי של פינג פונג, מספר את הסיפור האמיתי מאחורי השמייח. האמת, אגב, הרבה פחות מכוערת מהמכנסיים של צ'יקי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פינג פונג. שאורי אורבך ייתן קצת כבוד
 פינג פונג. שאורי אורבך ייתן קצת כבוד   

די מצחיקה כמות התגובות השליליות שלהקה כמו פינג פונג מצליחה לגרור מאנשים. באים שני בחורים מצחיקים ושתי בחורות מקושקשות, עושים תקליט, ובטוויסט עלילתי מפתיע נשלחים לאירוויזיון. ומה למחרת? אתה פותח רדיו ושומע את אורי אורבך מסביר שזאת לא מוסיקה אמיתית, אלא להקה אינסטנט, כי משתמשים פה בסינטיסייזרים, ושהיתה פה קונספירציה של עיתונאים הומואים. אתה פותח פורומים באינטרנט, ורואה כל מיני שדרני רדיו יומרניים מסבירים למה זאת חרא להקה וצ`יקי וגיאגיא הם פושעים נגד האנושות - וזה עוד לפני שמישהו שמע תו אחד.

ואני אומר - כולם צודקים, בעיקר אורי אורבך. אבל דבר אחד מעצבן אותי - בעצם שני דברים, אבל לשני נגיע אחר כך - וזה שחושבים שזאת להקה אינסטנט. ומה דבירסקי? אבקת טחינה? ו-250 שעות אולפן, זה כלב?

ולמה? כי ארבע שנים עמלנו בפרך על התקליט הזה, כשכבודי בעמדת המפיק המוסיקלי. ארבע פאקינג שנים. לא שלא היה כיף רוב הזמן, ואתם יכולים לנחש שעבודה עם צ`יקי על תקליט היא סיטואציה די משעשעת, אבל בכל זאת, ארבע שנים. אורבך, תן קצת כבוד, אפילו שלך יש שפם ולי לא.

בכל מקרה, השבוע סוף סוף יצא התקליט, ולכבוד מאורע משמח זה, הגיע הזמן שהציבור יידע את האמת המרה על פינג פונג. ומסתבר שהיא הרבה פחות מכוערת מהמכנסיים של צ`יקי. ובכן, רצ"ב הפרקים העיקריים בתולדות הלהקה. בתאבון.
 
התקליט. לא יכלו לשים איזה ציור יפה של פרחים?
 התקליט. לא יכלו לשים איזה ציור יפה של פרחים?   
אי שם באמצע הניינטיז - אורגניות באפלה

צ`יקי מקבל את האורגנית המשומשת של אחותו בצלאל (127 כלים, מקצבי אייטיז להיטיים, ואפשרות לתכנות. משהו משהו). אחרי שהוא לומד מה זה אקורדים, הוא מתחיל לבלות יותר ויותר שעות יחד עם גיאגיא כשהם יושבים על מזרונים מוכתמים ותקליטי שקל מקומטים בחדר טחוב ומטונף במרכז תל אביב. למי שלא הבין, מדובר בבית של צ`יקי, שהשיפוץ שלו אחרי עזיבתו לקח חצי שנה בערך. הם מלחינים כל מיני שירים על האורגנית, באמצעות טבלה מתמטית שצ`יקי הכין על המחשב שלו - שמשמש גם כספר טלפונים ומתכנן מאגר הזיונים הפוטנציאליים - שניתחה סטטיסטית את שינויי האקורדים בשירים של צביקה פיק. התוצאות (הקלדות מהוססות של צ`יקי ושירה בקול פלצטי) נאגרות על קסטות משומשות של פסטיבלי זמר לילדים, שזרוקות בכל רחבי החדר. אף אחד לא מתייחס לזה ברצינות, אבל מה, השירים מאוד מצחיקים.

קיץ - 1996 ככה, ילדים, נראה אולפן הקלטות

טינקרבל מצוותת כזמרת, מספר מועמדות אחרות נבחנות, ביניהן אסנת חכים ועוד כמה שאני לא זוכר את השם שלהן. עבדכם, עד אז גיטריסט בקנאק/פופ, הלהקה הכי לוהטת בקרב מגזר החתיכות החמודות בתל-אביב ורמת השרון, נקרא לעשות פלייבקים לסקיצות של הלהקה. רובן מורכבות ממקצב אומצה-אומצה בסיסי עם כל מיני סאונדי קלידים מעפנים מסמפלר מיושן.

אחרי לילה מפרך באולפן במהלכו מודבקות השירות של טינקר על הפלייבקים, יש קסטה ביד. רונן בן טל (היום מנהל הלהקה, וגם האיש שגילה את מיקיאגי ומטפל שיאצו עולה) מקבל אותה, ומתלהב מהשירים, אבל פחות מהזמרת. בינתיים מתקשקשים כל מיני קשקושים, טינקר עוזבת, וגיאגיא ואנוכי שוקדים על הרכב הדאנס החדש שלנו, ביוניק. יהיה דיסקו? איך שאומרים, לא נכחיש זאת.

חורף - 1997 אורלי מי?

אורלי ויינרמן, שרק נחתה אחרי כמה שנים בלוס אנג`לס, ויפעת (פיג`ויה) גלעדי, שחזרה מכמה שנים בניו-יורק, מאיישות את עמדת הזמרות. ארסנל השירים משופץ טיפה, ושוב נכנסים ללילה רווי תה, כמה דברים שהשתיקה יפה להם ורוקנרול באולפן. הפעם בן-טל כבר יותר מתלהב, ואיפשהו בתחילת הקיץ ניתן האור הירוק, ואנחנו מתחילים לעבוד על התקליט. העבודה בשלב הזה כוללת בעיקר מאות שעות עבודה של גיא ושלי (צ`יקי קופץ מדי פעם לבקר, אבל אנחנו מגרשים אותו כי הוא מפריע להתרכז ויש לו כל מיני הערות) באולפן הביתי שלנו, ושכתובים חוזרים ונשנים של העיבודים.

אחרי איזה ארבעה-חמישה חודשים (טוב, היו לנו עוד דברים על הראש, אתם יודעים) העסק גמור, עובד אפרת מוזעק כמפיק השירות, ואפשר להיכנס לעבודה. אורלי, שבינתיים נסעה לעשות כל מיני דברים ביפן, חוזרת, בין השאר כי מתחילים צילומים של איזה סידרה חדשה שיש לה בה תפקידון, "שמש" או משהו כזה.

ברגע האחרון, כשהכל כבר היה מוכן, צ`יקי וגיאגיא נזכרו שהם רוצים להכניס עוד שיר קטן לתקליט. משהו פשוט בשלושה אקורדים, "שמייח". למען ההגינות אני אציין שממש התנגדתי להכניס את השיר לתקליט. מה שכן, בניגוד לכל חודשי העבודה על הפלייבקים של התקליט, את הפלייבק של שמייח עשינו בשעתיים.
 
צ`יקי. היו לו כל מיני הערות
 צ`יקי. היו לו כל מיני הערות   
חורף - 1998 הסיוט (או 40 מעלות בצל)

הפלייבקים הוקלטו, התקליט של ביוניק יצא ונעלם כלעומת שבא, הבנות הוכנסו למוטיבציה - ואולפן בי באולפני די.בי הוכנס לכוננות ספיגה. שלב ההקלטות הראשון נראה ככה: גיאגיא, צ`יקי ואנוכי מרוחים על הספה במצב של חצי עילפון, עובד אפרת, נזיר הזן של הרוק הישראלי, מוריד בקול שקט ורגוע פקודות קשוחות לבנות ("אמרנו שנעשה טייק טוב, אז למה את עושה טייק גרוע?" או "ההברה השלישית היתה נמוכה בשמינית טון. עוד פעם"), שמצידן עסוקות בלרדת אחת על הטייקים של השניה, ולהתעצבן כשהן צריכות לחכות לתורן.

בונוסים: א. ההקלטות מתנהלות בעיקר בשעות תשע בערב עד שלוש לפנות בוקר; ב. מסתבר שטמפרטורת חדר של פחות מ-30 מעלות גורמת לאורלי להצטנן, ככה שכולם מתבשלים משל היינו באמצעו של מדבר הסהרה; ג. כל שורה לוקחת כ-50 טייקים; ד. כל שיר צריך להקליט פעמיים, ולעובד יש עקרון מוזר: כל פעם שמישהו צריך פיפי, עוצרים את ההקלטה עד שהוא חוזר. עם נזירי זן לא מתווכחים.

אותה תקופה, שנמשכת משהו כמו שלושה חודשים, מסתיימת בתקרית בה מעורבים פיג`ויה, אורלי, כפכף ביש מזל וגיטרה שלעולם לא תשוב להיות כפי שהיתה. בעקבות התקרית פונה אורלי לדרכה המוצלחת, ואילו הלהקה ממשיכה בכוחות מחודשים.


חורף - 1999 דה ז`ה וו

איכשהו יצא שאחרי שבחנו 50 זמרות במקום אורלי - כולל הרקדנית ההיא שיצאה עם שי בזק, שנורא התפדחה כשנזכרנו באמצע האודישן שזאת היא - יצא שבסוף נבחרה לתפקיד אהל עדן, השותפה של צ`יקי לדירה. ככה זה, נו. דבר ראשון נכנסנו לשבועיים לאולפן הביתי, במהלכן הקלטנו שוב סקיצה לכל התקליט, שיפצנו את העיבודים (צריך לעדכן אותם לרוח הזמן ולחידושים בטכנולוגיית הסמפלרים, וחוץ מזה, הפלייבקים הראשונים היו די נוראיים), והתוודענו לקסם של נס קפה מעורב בוויסקי בלנטיינ`ס. מיד אחריהם חזרנו שוב על אותה פרוצדורה מהשנה הקודמת.

הפעם, הפתעה הפתעה, הכל זרם חלק למדי. לא שלא קרענו את התחת בלילות אדומי עיניים באולפן, ולא שלא היו עצבים, אבל איכשהו עברנו את זה, ואפילו לא סבלנו במיוחד. אחרי חודשיים שלושה של הקלטות (לא ממש הרבה כשחושבים שעבדנו שניים-שלושה ימים בשבוע), איכשהו סיימנו את הכל.
 
 
חורף - 2000 הפתעה! (וד"ש לשאול יהלום)

אחרי שהקלטנו את כל התקליט, עדיין היה צריך לעשות מיקסים (ועוד כמה שיפורים לעיבודים, אלא מה), אבל כל התקליט התעכב בגלל ענייני חוזים עם חברת התקליטים, ושטויות כאלה. האמת שכבר די היה לא ברור אם התקליט ייצא בכלל. עד שיום אחד, אאוט אוף דה לא יודע איפה, הגיעה הבשורה: שמייח באירוויזיון. זה היה תלוש מהמציאות בערך כמו לחזור לתיכון בגיל 30, אבל זה היה כל כך מצחיק, שלא נותר אלא לקבל את הבשורה בזרועות פתוחות. כמובן שהבחירה גררה מקצה שיפורים מסיבי לשמייח, ואחריו עוד מקצה שיפורים לתקליט, מיקסים - והופה, אפילו שאול יהלום כבר מגבש דעה נחרצת על פינג פונג, שלא לומר מיטב עיתוני שוודיה. אבל בכל מקרה, פינג פונג, אני נשבע לכם, היא הרבה יותר מ"שמייח", שאני עדיין חושב שהוא אחד השירים הפחות טובים בתקליט. טיפ שלי: חכו שתשמעו את "רוקדת בחתונה", "אהוב בגבעתי" ו"עוד להיט".

אה, והדבר השני שמעצבן אותי - שביטלו את העניין הזה באירוויזיון שהמעבד של השיר מנצח על התזמורת, והחליטו להסתפק בפלייבק. אני אומר לכם, מאז שפרנק נף פרש זה כבר לא זה. בכל מקרה, נותר רק לקוות שהפולנים לא יתקמצנו גם השנה על הנקודות לישראל, ושפינג לא יזעזעו יותר מדי את היינץ וגרטה לפני המשאל הטלפוני, ויהיה טוב.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by