ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עבדים היינו 

עבדים היינו

 
 
גל כהן

משחק המחשב "Slave Zero" הוא פשוט סדרה ארוכה של פיצוצים. כי כל אחד הוא קצת אפס

 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוף סוף הגיע. העבד איז אין דה האוס
 סוף סוף הגיע. העבד איז אין דה האוס   
כמעט שנה וחצי עברה מאז ההכרזה המקורית הנשכחת של "Slave Zero", והרבה מאוד דברים השתנו. EA, המשווקת המקורית של המשחק, ויתרה על Accolade, היצרנית המקורית של המשחק, שנרכשה מהר מאוד על-ידי Infogrames, כחלק מתהליך ההשתלטות הגלובלי של החברה הצרפתית השאפתנית (תהליך שאנו עדים להשלכותיו גם בארץ, בה פתחה החברה סניף מיוחד).

למעשה, משרדיה של Accolade הפכו להיות משרדיה של Infogrames North America, וכמעט ולא נותר זכר לחברה הותיקה שהביאה לעולם סדרות משחקים מפורסמות כמו Test Drive ו- Star Control הנפלא. אפילו גלישה קצרצרה לאתר הבית של Accolade, מפנה את הגולש הישר לאתר של Infogrames, ללא התראה מוקדמת.

כך או כך, החודש, לאחר מספר לא מבוטל של תנועות, תנודות, עיכובים וסתם בירוקרטיה, מגיע Slave Zero לארץ, תחת חסותה של חברת אינפוגרם ישראל, שהעדיפה לוותר על ה- ס` הסופית לטובת שם קליט יותר.
 
פיצוצים ליניארים. סלייב זירו
 פיצוצים ליניארים. סלייב זירו   
מי שזוכר את גלי השמועות הראשונים הקשורים למשחק בוודאי מודע לפוטנציאל האדיר הטמון בו. ניווט רובוט קרב ענק בעיר עתידנית סואנת, גדושה במכוניות, הולכי רגל, כלי תעופה ומבנים שונים, כמו גם היכולת לפוצץ, להשמיד ולרסק כמעט הכל, למעוך כמו גודזילה ולטפס כמו קינג-קונג, נשמעו מבטיחים ביותר. קחו את זווית הראיה של Tomb Raider, את מוטיבי המאנגה והאנימה הרובוטיים של Shogo ומספר רעיונות עלילתיים מ- Future Cop (משחק שמעולם לא זכה לכבוד המגיע לו, במיוחד לאור היותו חלק מסידרת כותרים מוזלת), ותקבלו את מהותו הכללית של Slave Zero.

שמו המוזר של המשחק שאוב מהדמות אותה אתם מגלמים: רובוט ביו-מכאני עצום המכונה Slave, היוצא למשימות הרסניות אי-שם בעתיד הרחוק. 500 שנים קדימה, ליתר דיוק. לעלילה, למרבה הצער, אין השפעה ממשית כלשהי על מהלך המשחק, בניגוד ל- Half Life המצויין ואפילו Shogo הבינוני.

כמו מאות משחקי פעולה אחרים, במיוחד משחקי פלייסטיישן ונינטנדו, Slave Zero הוא משחק ליניארי ביותר, כאשר נוסחה אחת ויחידה מקשרת בין השלבים: התקדמות לכיוון מסויים, לחימה בעשרות רובוטים מכל הסוגים, טיפשים וקלים למדי, ועימות קולוסלי עם בוס מנדטורי גדול ומרשים בסיום כל שלב.
 
יש גם גרסה לדרימקאסט. הסלייב לוחם באויביו
 יש גם גרסה לדרימקאסט. הסלייב לוחם באויביו   
לא תמצאו כאן פאזלים וחידות היגיון, ניהול רשימת מלאי ממשית, דיאלוגים ענייניים או בחירת נתיבי התקדמות. הכל קבוע מראש, דחוס באקשן מהיר ואינטנסיבי, ונטול מחשבה. בדיוק כמו בימים הטובים. יש כאלה שיאהבו את הרעיון, ויש מי שיעדיפו משחק עם מעט יותר עומק עלילתי, טקטי ומחשבתי.

מבחינה טכנית, לא ניתן אלא לחשוב מה היה קורה אם המשחק היה משוחרר לפני יותר משנה, בתאריך היעד הראשוני של Accolade, לפני חילופי המפקדים. כיום, לעומת זאת, למרות שהגרפיקה לא רעה בכלל, היא לא מצליחה להשתוות לזו של Unreal Tournament למשל.

מראה העיר העתידנית בהחלט מרשים, אך לא עומד בכל הסופרלטיבים שהחברה העניקה לו. "מטרופוליטין עתידני חי ונושם"? לא בדיוק. רק הרובוטים השונים, במיוחד הדמות הראשית והבוסים המקוריים, מהווים נקודת אור. האנימציה טובה, הקרבות מהנים ביותר, ומזכירים משחקי שמונה ביט ישנים של Konami שריצדו ללא הפסקה על מסוף המגאסון הישן שלנו, יהי זכרו ברוך.
 
 
Slave Zero לא סוטה לשום כיוון. הוא צועד ישר במסלול ישן ומוכר של משחקי פעולה רבים וטובים, כשהוא רומס את כולם, תרתי משמע, בלי להביט לצדדים. הוא לא משחק מקורי במיוחד, הוא לא משחק מבריק במיוחד, אבל את מה שהוא עושה, הוא עושה בצורה טובה. רק חבל ש- Accolade גרמה לנו לצפות למשחק מהפכני, מפני שבהחלט לא מדובר במשחק שכזה.

בעיה נוספת: במהלך פיתוחו, ירדו יוצרי המשחק מאופציית משחק רשת, מה שהופך את SZ למשחק יחיד נטו, וחבל. אין ספק שמשחק רב-משתתפים היה יוצר תקדים רציני בז`אנר. למרות שהתיכנון המוקדם היה קיים, הוא נזנח לטובת עמידה בלוח זמנים (מוטעה) ואילוצים אחרים.

שורה תחתונה: האם כדאי לרכוש את המשחק? הכל תלוי בהעדפה האישית, חוש הרטרו ומהירות תגובת-ההדק שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by