ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
סוכנות עתי"ם תתבע אתרי חדשות על הפרת זכויות יוצרים 
 
 ההבדל בין נייר ואינטרנט (אילוסטרציה: נענע)   
 
עידו קינן

טוענת שהעיתונים העבירו ידיעות לאתריהם בניגוד להסכמים ובלי לשלם; בין הנתבעים עשויים להיות העיתונים שהם בעליה של הסוכנות; מנהלת הסוכנות מעריכה את התביעות בעשרות מיליוני שקלים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"למותר לציין". מתוך המכתב של עו``ד ברק
 "למותר לציין". מתוך המכתב של עו``ד ברק   
אתרי החדשות הישראליים צריכים, אולי, להתחיל לחשוש לכיסיהם. בזמן הקרוב יגיש המפרק הזמני של סוכנות הידיעות עתי"ם, עו"ד רונן ברק, בקשה לבית המשפט לקבל אישור להגשת תביעה נגדם, בטענה שפרסמו ידיעות של הסוכנות מבלי לשלם עליהן, תוך הפרת זכויות יוצרים. בין הנתבעים עשויים להיות האתרים של העיתונים הגדולים, שהם מייסדיה של הסוכנות ובעליה הנוכחיים, עד שתימכר למשקיע חיצוני.

במקביל, שלח עו"ד ברק לפני כשבועיים מכתבי התראה לאתרים, בדרישה לפתוח בדיונים להסדרת חובותיהם על פרסום ידיעות החל מאמצע נובמבר, תאריך מינויו למפרק זמני. במכתב כתב ברק כי האתר "עושה שימוש בידיעות עתי"ם מבלי שהזמנתם שירותים אלה מהחברה ומבלי שרכשתם ממנה את הידיעות, כפי שמחויבים אתם לעשות לפי כל דין", ודרש לפנות לעתי"ם מיידית כדי להסדיר קניית מינוי לשימוש בידיעות. במכתב מבהיר ברק: "חובכם מן העבר (לפני מינוי מפרק זמני לחברה), וזכויות החברה כלפיכם בגין השימוש שעשיתם שלא כדין בידיעות עתי"ם בתקופה זו [הוא] נושא שיבחן בהמשך על ידי המפרק הזמני".
 
``הפניה לא רלוונטית לגבינו``. ynet
 ``הפניה לא רלוונטית לגבינו``. ynet   
"כשנכנסנו לתפקיד כמפרקים זמניים, עשינו בדיקה", מספר עו"ד ברק, "והסתבר לנו שמרבית אתרי האינטרנט הגדולים בארץ עושים שימוש בידיעות עתי"ם, פשוט מעתיקים אותן, בלי חוזה, בלי אישור, בלי לשלם כסף עבורן". ברק אומר שהמכתב הוא השלב הראשון, שנועד להביא לסוכנות לקוחות חדשים. בשלב השני, יוגשו תביעות בגין שימוש בידיעות לפני הפירוק.

"יש לנו חוזים עם הלקוחות, לפיהם הם יכולים לפרסם ידיעות בעיתון המודפס, או בכלי התקשורת איתו חתמנו את ההסכם", אומרת המנהלת בפועל של הסוכנות, ענת שיחור-אהרונסון. "מעולם לא מכרנו ידיעות לאתר אינטרנט, ואין לנו מנויים שהם אתרי אינטרנט. מה שקרה זה שהמנויים שלנו החליטו שמותר להם לפרסם גם באתר האינטרנט שלהם, למרות שאתרי האינטרנט הם ישויות משפטיות נפרדות מהעיתון. כמו ynet למשל – זה אמנם שייך לידיעות אחרונות, אבל זו חברה אחרת".

"לא רק שהם פרסמו באתרי האינטרנט שלהם ללא רשות מעתי"ם, הם גם מכרו את זה הלאה לגורמים שלישיים", טוענת שיחור-אהרונסון, המשמשת גם ככתבת לעניינים מדיניים ומשפט בסוכנות. "נוצר מצב אבסורדי שידיעות עתי"ם שורשרו אפילו ארבע וחמש פעמים. הארץ מכרו לדה מרקר, דה מרקר מכר ל[אתר בית ההשקעות] 'אילנות בטוחה'. התקשרתי ל'אילנות בטוחה' ושאלתי מה ידיעה שלי אישית עושה אצלם, והם אמרו, 'קנינו את זה מדה מרקר, שילמנו לדה מרקר'. כן, אבל מי מכר לדה מרקר בכלל? מצאנו ידיעות שלנו באתרים שאפילו לא שמענו עליהם. הידיעות לא רק פורסמו במלואן מילה במילה, אלא גם עם קרדיט לעתי"ם".

לפחות זה.
"אם אתה גונב ציור של פיקאסו ומשאיר את השם שלו, הציור עדיין גנוב".
 
 
בשבע השנים החולפות, במקביל לפריחת האינטרנט הישראלי, אספו אנשי עתי"ם תדפיסים של הידיעות שפורסמו בו ללא רשות. "בדקנו בארכיונים וגילינו כל מיני כלי תקשורת שהשתמשו בעתי"ם", אומרת שיחור-אהרונסון. "מדובר בעשרות אלפי ידיעות, יש לנו ארגזים של הידיעות האלה שהדפסנו".

"קיבלנו הרבה תגובות", מספרת שיחור-אהרונסון על המכתב של עו"ד ברק. "אנשים באו לעשות מנוי. היתה לנו סדרת פגישות עם אתרי אינטרנט, שהבינו שיש לנו זכויות תביעה רציניות מאוד נגדם על הפרת זכויות יוצרים".

מחיר מינוי לידיעות עתי"ם יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש. פסק דין קודם לטובת עתי"ם, נגד עיתון "ישראל שלנו" (‎ע"א 1744/99), העמיד את ערכה של ידיעת עתי"ם שפורסמה ללא רשות על 40,000 שקל. מה זה אומר לגבי התביעות הצפויות? שיחור-אהרונסון: "אנחנו מדברים כאן על סכומים של עשרות מיליונים".

למה אתם תובעים רק עכשיו?
"מכיוון שההנהלה הקודמת, שהם עדיין הבעלים עד שהסוכנות תימכר למישהו אחר, נמנעה מלתבוע, כי הם עצמם לקחו ידיעות לאתרי האינטרנט שלהם, אבל זה היה בניגוד לטובת עתי"ם – הם לא שילמו על זה. הם עצמם גם מכרו גם לגורמים שלישיים בלי לתת לעתי"ם כסף. לא היה להם אינטרס לתבוע".

הם העבירו החלטה שמאשרת רטרואקטיבית את מה שהם עשו?
"כשהעובדים באו ואמרו להם שזה לא בסדר, כי הם כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו ומונעים את הרווחים מעתי"ם, אז הם העבירו החלטה בדירקטוריון שזה כן בסדר. אבל זה שהם העבירו החלטה עוד לא אומר שזה בסדר. מדובר בהחלטה שהיא בניגוד לטובת עתי"ם, וכשהם החליטו את ההחלטה הזאת, הם חשבו על טובת העיתונים שאותם הם מייצגים ולא על טובת עתי"ם".

עו"ד ברק אומר שהוא לא יודע על החלטה כזאת, ושאם ישנה – היא מהווה הפרה של דיני החברות, שמחייבים דירקטורים של חברות לקבל החלטות לטובת החברות שבראשיהן הם עומדים. כלומר, נציגי העיתונים, ביושבם כדירקטורים בעתי"ם, היו צריכים לקבל החלטות לטובת עתי"ם, גם אם הן פועלות לרעת העיתונים.
 
 

"בא מפרק שמחפש איך להוציא כסף ממקומות שאין, כדי להצדיק את הקיום של עתי"ם"

"לא היה פה שום עניין של הונאת החברה". הארץ
 "לא היה פה שום עניין של הונאת החברה". הארץ   
מנכ"ל עיתון הארץ, יוסי קסוטו, שהיה הדירקטור של עתי"ם מטעם העיתון, אמר בתגובה לדברים: "עיתון הארץ, כפי שהוא מתפרסם כל יום בעיתון המודפס, גם מופיע באתר של 'הארץ', וזה כולל את כל התוכן של 'הארץ'".

ואם עתי"ם מעבירה דיווח בזמן אמיתי, שלא הופיע בעיתון המודפס, הוא יופיע באתר?
"לא יודע, אבל זה חלק מההתקשרות. כל זה עבר בדירקטוריון של עתי"ם לפני שלוש או ארבע שנים, ורשום בפרוטוקולים".
 
הטענה של עו"ד ברק היא שאם היתה החלטה כזאת, היא עומדת בניגוד לדיני החברות כי הדירקטור צריך לפעול לטובת הגוף שבדירקטוריון שלו הוא חבר.
"בוודאי שפעלנו לטובת הגוף. הארץ, ידיעות ומעריב העלו את דמי המנוי שלהם גם בעקבות זה – היחידים שהעלו את דמי המנוי שלהם לאורך כל הדרך, הקדימו תשלומים, שלא לדבר על הלוואות, שהארץ, מעריב וידיעות נתנו לעתי"ם".

בעקבות ההחלטה הזאת הועלה התעריף?
"לא רק זה. אנחנו העלינו את התעריפים שלנו לאורך כל הדרך".

"גם מגופים חיצוניים, שקנו ידיעות מעתי"ם, לא דרשנו לשלם עבור האינטרנט. העניין הזה לא הוסדר יום אחד, שהיה ברור מאליו לעתי"ם שאם ידיעה מופיעה גם באינטרנט – משלמים גם על האינטרנט. זה תהליך ארוך שעד היום לא קרם עור וגידים אצל רוב העיתונים בעולם. גם 'הארץ', שמוכר זכויות על כתבות שלו לעיתונים בעולם, לא דורש תשלום עבור העתקת הידיעות לאינטרנט. זה לא דבר שהוא מובן מאליו, זה לא שצריך איזה החלטת דירקטוריון. זה לא שביום שהתחלנו את האינטרנט, ב-1996, אמרנו, 'אבל אנחנו גם נשלם לעתי"ם, לניו יורק טיימס, לרויטרס, ל-AP ולכל אלה עבור האינטרנט'. ב-96' אף אחד לא בא ואמר 'תשלמו גם על האינטרנט'. בקושי ידעו מה זה אינטרנט ואיך נכנסים לזה".

אתה אומר שלא היה ברור מאליו שצריך לשלם בנפרד לאינטרנט, ובכל זאת הדירקטוריון הלך והעביר החלטה כזאת כדי שזה יהיה רשמי.
"היה דיבור על זה באיזשהי תקופה, האם עבור אינטרנט החברים צריכים לשלם, ואנחנו העלינו תעריפים, וחלק מהעלאת התעריפים היתה גם עבור זה, בשביל להיות ישר ולבן כלפי הגוף הזה. תשמע, עתי"ם לוקח מרויטרס ידיעות. אם הוא יעלה מחר אתר אינטרנט הוא ישלם יותר לרויטרס? לא ישלם יותר. ב-1950, כשעשו את ההסכם וקמה עתי"ם, לא עשו הסכם על אינטרנט".

"לאורך השנים, שלושת הבעלים הגדולים של עתי"ם הוסיפו והוסיפו בגלל מצוקת עתי"ם, בגלל שלעתי"ם היה קשה", אומר קסוטו. "הגדילו ועשו בעלי עתי"ם, שנתנו הלוואה של 90 אלף שקל כל אחד לפני כשנה, שלא יראו אותה בחזרה, כדי להציל את עתי"ם. הקדמנו תשלומים: כשכולם שילמו שוטף פלוס שישים, אנחנו שילמנו שוטף פלוס אפס, עשינו כל מאמץ כדי להציל את עתי"ם. לא היה פה שום עניין של הונאת החברה או של לחפש איך לגנוב את החברה. כשהארץ יצא באנגלית עם ההראלד טריביון, הארץ שילם תשלום נוסף עבור העיתון המודפס, שלוקח ידיעות של עתי"ם. כלומר, הארץ משלם עבור ההראלד טריביון, שזה אותו גוף בעצם".

קסוטו חושב שהבעיה היא לא בעלי הסוכנות, אלא דווקא המפרק הזמני, עו"ד ברק: "מה שקורה היום זה שבא מפרק שמחפש איך להוציא כסף ממקומות שאין, ולהקשות על כל דבר אפשרי כדי להכניס רווחים, כדי להצדיק את קיום עתי"ם".

שיחור-אהרונסון אומרת שלהנהלה הקודמת לא היה אינטרס לקדם את דרישת עתי"ם לשלם בנפרד לאינטרנט.
"היא יודעת שאנחנו העלינו תעריפים? שאנחנו שילמנו יותר כל הזמן? שאנחנו נתנו הלוואות? שאנחנו שילמנו שוטף פלוס אפס? מאיפה היא יודעת? זה סתם השמצות בשביל להטיל רפש. אני רוצה לראות אותה באמת שתעשה משהו".
 
"מאז הסגירה, אנחנו לא עובדים עם עתי"ם". מעריב אונליין
 "מאז הסגירה, אנחנו לא עובדים עם עתי"ם". מעריב אונליין   
את תגובת המשנה למנכ"ל ידיעות אחרונות, יעקב כפיר, שהיה הדירקטור של עתי"ם מטעם העיתון, לא ניתן היה להשיג עד פרסום הידיעה, ומזכירתו מסרה כי "הוא לא נוהג להגיב לעיתונאים".

מ-ynet, אתר האינטרנט של ידיעות אחרונות, נמסר: "מיום שעתי"ם נסגרה, חדלנו להשתמש בידיעות שלה, ולכן הפניה לא רלוונטית לגבינו".

מעיתון מעריב נמסר: "אין תגובה".

עורכת מעריב אינטרנט, דנה דגן: "מאז הסגירה, אנחנו לא עובדים עם עתי"ם". מנכ"ל מעריב אינטרנט, שמעון שפירא, אמר שעד סגירת הסוכנות, השתמש אתר מעריב אינטרנט בידיעות של עתי"ם כחלק מההסכם עם מעריב, ושמרגע שההסכם הסתיים, לא נעשה באתר שימוש בידיעות הללו.
 

תגובות נוספות

מנכ"ל הצופה, נתן אשל: "קיבלנו את המכתב וענינו להם. אנחנו גם משלמים להם".

בתור "הצופה".
"האתר זה גם 'הצופה', לא?"

זו השאלה הגדולה. הם טוענים שהמינוי הוא פר מערכת עיתון, ושזה לא כולל אינטרנט.
"כל אחד אומר את שלו".

אז אתם תיפגשו בבית המשפט?
"אתה אמרת".

מוואלה, שנמצא בבעלות משותפת של "קבוצת הארץ" ובזק בינלאומי, נמסר: "אין תגובה".

תגובת דה מרקר לא התקבלה עד פרסום הידיעה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by