ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כש-Doom היה תינוק... 
 
 היו זמנים, אני אותם זוכרת....   
 
הראל עילם, גיימר

הראל עילם יוצא למסע בזמן ומביא לכם את המשחקים השווים ביותר מודל 93'; מסמך מרגש מהימים בהם היינו צעירים, תמימים ודחויים חברתית והמחשב למד לעשות את זה בצבעים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
Doom. המהפך
 Doom. המהפך   
בדיוק לפני עשר שנים נוצר משחק הפעולה המהפכני 'דום', משחק אשר שינה את הדרך בה אנו משחקים במשחקי מחשב. למעשה, באותם ימים נוצרו משחקי מחשב מקוריים רבים: אם תיסעו לאחור במכונת הזמן, תגיעו לתקופה בה נוצרו סגנונות המשחק בהם אנו משחקים עד היום. סגנון משחקי הפעולה מגוף ראשון צעד קדימה עם Doom, סגנון משחקי האסטרטגיה בזמן אמת נוצר רק שנה אחת קודם עם Dune 2. היתה זו תקופה מפתיעה במיוחד לשחקני המחשב, בה כמעט על יום נוצר משהו מקורי – משהו חדש.

משחקי התפקידים הרציניים באמת החלו לצאת אף הם באותם ימים והראו את הפוטנציאל של משחקי המחשב. גם סגנון משחקי ההרפתקה (הקווסטים) היה בשיאו, וכמה מהקווסטים הטובים ביותר אי פעם יצאו לחנויות העולם. ואיך אפשר לשכוח אגדות משחקים קלאסיות כ'סטאר קונטרול 2' ו'פיראטס'. עוד משנת 1993: המשחקים הראשונים החלו לצאת על תקליטורים, פיטר מולינו המשיך להפתיע אותנו וגרפיקה תלת מימדית החלה לצוץ בכל מקום. בקיצור, טירוף אמיתי.

מאז, אפשר להגיד, כמעט הכול השתנה. אפילו בתעשייה צעירה כמו הקולנוע אי אפשר כמעט למצוא כאלה ההבדלים בין סרטים לפני עשור שנים והיום. בספרות ובציור, עשר שנים הם לעיתים קרובות תקופה כה קצרה ולא משמעותית עד שהיא לא מורגשת כלל. אבל בתעשיית משחקי המחשב, אותן עשר שנים – של דום, של דיון 2, של משחקי תפקידים ברמה חדשה – שינו לחלוטין את הדרך שאנו מסתכלים על המשחקים.

רבים אומרים שדום הוא המשחק המשפיע ביותר על תעשיית המשחקים. לדעתי, חשיבותו של דום בתעשייה היא בכך שהוא הפך את הגרפיקה לדבר חשוב כל כך בעולם המשחקים. עד אז היו לא מעט משחקים שנראו נפלא (בסטנדרטים של אז), אבל אף שחקן לא היה רץ לחנות בגלל הגרפיקה של משחק מסוים. גם מחשבים חדשים לא נוצרו רק בשביל הזכות לשחק במשחק אחד. אבל נסו לשחק בדום ב-386 במקום ב-486 ותגלו על מה אני מדבר. דום הוא המשחק המהפכני שהביא את הגרפיקה התלת מימדית בגדול לעולם המשחקים, המשחק שהפך אותה למקצועית לטוב ולרע, וזה שלו חייבים שחקני הפעולה את סגנון המשחק שהם מכירים כיום.

דום היה מדהים לזמנו. היום הוא קבוצה של פיקסלים מרחפים ועגבניות מוזרות, אבל באותה תקופה הוא היה קפיצה מדהימה מעל כל דבר אחר שראינו. הוא הדהים. הוא הקסים. זה לא המשחק מגוף ראשון הראשון – התואר הזה שמור ל-Wolfenstien. אבל דום הוא ראשית המהפכה.

לכבוד סיום העשור המהפכני, החלטנו בצוות Gamer, להרכיב רשימה של המשחקים המשמעותיים ביותר שיצאו לחנויות בשנת 1993. במהירות גילינו כי היו פשוט יותר מדי מהם. איך יושבים ומחליטים מהם החלקים החשובים ביותר בילדות שלך? לא בקלות, זה בטוח.
 

1. Doom: המהפכני מכולם

 
המשחק הראשון והמתבקש ברשימת הגדולים של 1993, הוא משחק הפעולה המהפכני 'דום'. היו משחקי פעולה מגוף ראשון ששוחררו עוד לפניו, היו גם משחקי אימה עוד לפניו (במיוחד Alone in the Dark הראשון), אבל שום דבר לא הכין את השחקנים לשילוב המקצועי והמהנה של כל הגורמים ביחד. ניסו לחקות אותו, ניסו לבנות עליו, אבל כנראה שאף משחק לא יצליח להגיע לרמת התפוצה והחדירה של דום – אפילו לא 'האלף לייף'.

המשחק יצר היסטריה המונית: למעלה מעשרה מיליון לא היססו בכלל לרוץ ולקנות גם את המשחק השני בסדרה ואת אין-ספור חבילות ההרחבה והאספנות שיצאו במהלך השנים. ובעוד שחברת id המשיכה להמציא כמעט בכוחות עצמה את טכנולוגיית התלת-ממד עם משחק הפעולה קוויק, זה יהיה דום הראשון שתמיד יהיה המייצג האמיתי של id ודרכה. הבא נקווה שהמשחקיות של דום תמשיך בגדול, גם בכותר השלישי.
 

2. Flashback: משחק מדהים

לפני תקופת משחקי הפלטפורמה המתקדמים באמת שיצאו לקונסולות, משחקים כמו ג'ק ודקסטר 2, היה משחק אחד שהראה שאפשר לשלב משחק גלילה-צדדי עם עלילה מרתקת, קווסטים, הרפתקאות וכל מה שאפשר לרצות במשחק מודרני. למען האמת, זה לא מדויק – משחקים רבים ניסו ליצור משחקי צד מתוחכמים ואיכותיים. אבל אף אחד לא עשה זאת כה טוב כמו 'פלאשבק'.

'פלאשבק' היה משחק אפי על אדם המתעורר במאה ה-22 עם אמנזיה, בעולם מוזר לחלוטין – הירח המרוחק טיטן. עלילה מצוינת, מוזיקה שעד היום זכורה לי, גרפיקה מדהימה לזמנו... בהחלט משחק מדהים. המשחק שילב קטעי פעולה וחשיבה רבים שהזכירו לי באותה תקופה מאוד את 'הויקינגים' (אל תשאלו אותי למה, העולם שלי אף פעם לא היה הגיוני במיוחד). הוסיפו לכך רמת קושי מטורפת לחלוטין, וכמה משחקי המשך משובחים בהחלט, ותראו מדוע סדרת 'פלאשבק' זכורה היטב עד היום. אם יוצא לכם, אל תהססו לרגע לנסות את אחד מהמשחקים החשובים ביותר בתולדות התעשייה.
 
 

3. בגידה בקרונדור: עלילה מהספרים

Ceaser: משחקי הבניה מתחילים כאן
 Ceaser: משחקי הבניה מתחילים כאן   
משחק התפקידים האפי הראשון. או, היו לא מעט משחקי תפקידים עד לשנת 1993, בהם סדרת אולטימה הזכורה היטב, אבל שום דבר לא הכין את השחקנים לבגידה בקרונדור. העולם היה עצום בגודלו ופתוח למסעות השחקן לחלוטין. כבר במשימה הראשונה הייתם צריכים ללוות אציל חשוב מצבא האויב לעיר הבירה קרונדור. הדרך הישירה הייתה ארוכה למדי, אבל אם רק רציתם יכולתם ללכת לכיוון אחר לגמרי, להקיף את כל הממלכה, ולמצוא בדרך אין ספור משימות צדדיות שנוספו רק בשביל המטיילים. עד היום אני מתרשם מכמות התוכן שהוכנסה למשחק.

עלילת המשחק נכתבה במיוחד על ידי סופר הפנטזיה א. פייסט, והפכה את המשחק לעצום בגודלו. לי, אישית, לקח שנה לסיים אותו – אבל בתקווה אתם מעט יותר מוכשרים ממני. אחרי הכל, נתקעתי במשך שמונה חודשים על חידת תיבה ארורה!

בדיעבד, המשחק היה כתוב בצורה נפלאה, הראשון במשחקי התפקידים שגרמו לשחקן לשקוע לעולם דמיוני במשך תקופה ארוכה. הגרפיקה לא הייתה רעה במיוחד, שיטת המשחק עודדה את החיפוש המתמשך אחרי המאמן הנוסף שישפר לכם את הדמויות או את הקסם הסודי. היה מה לחפש במשחק: למעלה ממאה קסמים הוחבאו בו, חלקם במקומות מרוחקים באמת. באותה שנה יצא גם המשחק הראשון בסדרת 'אלדר סקרולס', סדרה שבסופו של דבר הביאה לנו את משחק התפקידים הנפלא 'מורווינד' – אבל באותה תקופה, זו היתה הבגידה בקרונדור. בשביל הסיפור, הדמויות והעולם. זמין היום להורדה בחינם – מהרו מהרו.
 

4. Caesar: בונים ערים

משחק בניית הערים הראשון יצא בשנת 1989 וחולל מהפכה, ועבר עוד זמן רב עד שמישהו ידע כיצד לשכתב מחדש את הנוסחה המנצחת – ארבע שנים, ליתר דיוק. בשנת 1993 חברת Impression יצאה עם משחק הערים הראשון שלה – Caesar. היה זה משחק אשר נתן לשחקן לבנות עיר בתקופת אימפריית רומא. הרעיון עצמו לא רע בכלל – אבל החברה לא עצרה כאן, אלא יצרה מכניקה חדשה למשחקי שליטה בערים. סגנון המשחק היה הרבה יותר כלכלי ומפורט, עם אנשים בעלי אופי ושם, עולם חי ונושם ועוד. מאז, אין ספור משחקי המשך וחיקוי, כמו Tropico ו-Emperor: Rise of the Middle Kingdom יצאו, והפכו את Caesar לאחד מהמשחקים החשובים ביותר בהיסטוריית המשחקים.

מלבד גרפיקה לא רעה בכלל לזמנו (טובה יותר, לטעמי, מזו של סימסיטי 2000 שיצא באותה שנה), Caesar היה מתוחכם מאוד. מיקום של כל בניין ובניין היה חשוב כעת, כמו שיקולים של קווי מסחר בתוך העיר, חלוקת הכבישים, גישה למים, אבטלה, חינוך, רפואה והיגיינה, ועוד. המשחק שמר על נופך היסטורי מעניין, וכלל אפילו קטעי אקשן שבהם היה עליכם להגן על העיר בעזרת כוחות הצבא שברשותכם. כאמור, המשחק השפיע על כל סגנון משחקי הניהול במשך שנים ארוכות לאחר מכן. את המשחק השלישי בסדרה תוכלו היום לרכוש במחיר מצחיק של 49 שקלים.
 

5. סם ומקס: הכי מצחיקים שיש

בכל שנה שמועות חדשות עולות על פיתוחו של כותר חדש בסדרת 'סם ומקס', או על ביטולו. אני עד היום זוכר שאחד מהכותרים הראשונים שהיו אמורים לצאת לאקס בוקס מרדמונד, היה משחק 'סם ומקס' חביב בחלל. מה קרה לאותו משחק איני יודע, אבל מה שבטוח הוא שסם ומקס חסרים. עכשיו ישנן גם שמועות שהמשחק הבא בסדרה שראינו כבר בתערוכת המשחקים E3, הלא הוא סם ומקס Freelance police, הולך גם הוא להתבטל מהעולם. האם השמועות נכונות? נקווה שלא. אני בהחלט צריך עוד סם ומקס.

מה זה בכלל סם ומקס? מה שמבחינתי נחשב לקווסט הטוב ביותר אי פעם. אנו מצטרפים לכלב משעשע וארנב פסיכופת במרדף מטורף ברחבי ארצות הברית אחרי יטי ענק. זהו המשחק היחיד שבו ניתן לאסוף מסרים מתוך בטנו של חתול, שבו כדורי צמר הם בגובה מאה מטר, ושבו הקשר בין המציאות לדמיון הוא מקרי בהחלט.

מלבד ההומור המשוגע סם ומקס היה שלמות צרופה שאיחדה גרפיקה, מוזיקה ודיבוב. כמעט הכל היה שם מצוין, וגם היום – עשר שנים לאחר מכן – אני יכול לשחק בו שוב רק בשביל לצחוק. ואם במקרה לא שיחקתם עד כה, הרי שהמשחק בגרסתו המותאמת ל-XP ועם דיבוב מלא מסתובב בחלק מחנויות הארץ במחיר 99 שקלים.
 

6. Serf City: להיות עשירים

סינדיקאט. בהשראת זורז' סורל
 סינדיקאט. בהשראת זורז' סורל   
רבים משחקני האסטרטגיה מכירים את סדרת הניהול 'סטלרס', סדרה אשר סיפקה לנו כל כך הרבה שעות של הנאה. אבל שימו לב – הסטלרס הראשון בסדרה חסר... היה לנו את סטלרס שתיים, שלוש וארבע. היכן הוא אותו כותר חמקמק, או המשחק הראשון? ובכן, זהו Serf City: Life is Feudal.

אח, זה היה שונה בתקופה ההיא. בתקופה שהיה אפשר לשחק עם שני שחקנים על אותו מחשב במסך מפוצל ועם שני עכברים, והיינו צריכים לשלוט ולנהל בהקמת הדרכים ובעובדים בצורה ידנית. בלי האוטומטציה הפשטנית והמטופשת של המשחקים החדשים בסדרה. כמה זמן בזבזתי על המשחק הזה... הסדרה לא הייתה אותו הדבר מאז. עוד טירה, עוד נפח, עוד נגר... בכותרים הבאים 'השתכללה' הסדרה עם ספינות, קישוטים, בתי מגורים, סוגי יחידות שונים ועוד. המשחק כל נע יותר ויותר לכיוון המלחמה, בניגוד לשורשיו הטמונים היטב בתשתית הכלכלית. למה? אני רוצה את Serf City, את השעות הארוכות של משחק עם חבר צד מול צד על אותו מחשב במאמץ נואש להיות הכלכלן הכי טוב שיש. אני מפנה מכאן פניה נרגשת לעם הגרמני – חזרו למקורות. חזרו לסרף סיטי
 

7. סינדיקייט: טקטיקה קטלנית

מפתח המשחקים פיטר מולינו, מניסיון של פגישה אישית, הוא אדם פסיכי. הוא ישב מולכם ויספר לכם, בלי למצמץ בכלל, כיצד עשה תאונה עם המכונית שלו כי שיחק בגיימבוי באותו הזמן. והוא גם לא נשמע מופתע מזה. וזה האדם שיצר את סינדיקייט, אולי המשחק שהגדיר מחדש את משחקי הטקטיקה. את ההשפעות של סינדיקייט אפשר לראות עד היום במשחקים כמו קומנדוס, וברמה מסוימת גם דאוס אקס.

אתם מפקדים על ארגון פשע לקראת סוף המאה ה-21, חמושים במספר סוכנים סייבורגים מסוכנים היטב. אמנו אותם, ציידו אותם בטכנולוגיה, חקרו עוד כלי נשק קטלניים יותר ונסו להשלים את המשימות הרבות ברחבי העולם על מנת לנצח את כל ארגוני הפשע האחרים. העולם מחולק לעשרות אזורים, בכל אחד מהם משימה מיוחדת שתדרוש ממכם לגנוב טכנולוגיה חדשה או לרצוח מדען מסוכן. הכל על מנת לבסס את מעמדכם ולפגוע בכוחן של הממשלות והסינידקטים האחרים. למשחק היה עלילה מצוינת ומשימות מתוסרטות היטב. משחק קשה אך לא סבוך במיוחד, עם המון סגנון, מוזיקה נהדרת ומשחקיות ממכרת.

היה זה גם המשחק הראשון שדרש מאתנו לא לרוץ ולחסל את הכל, כי הדבר יביא את המשטרה והכוחות האזרחיים. מצד שני, כשיש לך צבא סייבורגים חזק, אין כמו כמה מטולי רקטות להרוס את הרכבות וכל הבניינים בעיר. משחק חובה.
 

8. סטארלורדס: אסטרטגיה חללית

עד כמה שזה נשמע מפתיע, בתור הזהב של משחקי האסטרטגיה בתורות, פשוט לא היו משחקי אסטרטגיה טובים בחלל. כלומר, בהחלט צצו פה ושם כמה מתמודדים, אבל שום דבר שצבר פופולאריות או אפילו תודעה. להזכירכם אנו מדברים על תקופה בתעשיית המשחקים שבה משחקי חלל ומדע-בדיוני היו פופולאריים להחריד, ועד היום אנו רואים את הכוח הכלכלי ועדר המעריצים שקנו בלי הפסקה את Master of Orion III (למרות שהוא מחורבן) ו-Galactic Civilization (בגלל שהוא ההפך המוחלט ממחורבן). מה שהתחיל את הכל היה סטארלורדס, המשחק הראשון שפתח סדרה בשם Master of Orion.

מה אין לנו שם. יש אסטרטגיה, יש שליטה בגלקסיה, יש קרבות חלל, יש תכנון ספינות, יש מאות טכנולוגיות, יש מודל כלכלי מרשים, יש אפילו גרפיקה סבירה בהחלט לשנת 93. המשחק, ראוי לציין, מעולם לא זכה להצלחה שמגיע לו – אבל שנה לאחר מכן חברת 'מיקרופרוס' שחררה גרסה משוכללת יותר בשם Master of Orion הראשון, שמכר מאות אלפי יחידות. אני חושב אחורה כמה שעות מחיי בזבזתי על הסדרה המהוללת הזאת... אם היה לי שקל לכל שעה הייתי יכול לאזן את תקציב המזון של ראש הממשלה. לילות שלמים במהלך התיכון והבית הספר. ועכשיו הם אפילו משחררים את המשחק בחינם! שוטים! עכשיו כולם יוכלו לשלוט בגלקסיה...
 

9. סיימון המכשף: הרפתקה קסומה

כן, סימון. לפני הכותר השלישי והדי גרוע, והכותר השני שבאופן כללי היה מעט פחות טוב, היה את המשחק הראשון האמיתי. הילד שהלך לאיבוד בתוך הסיפור. מי מאיתנו לא מכיר את סיימון, הקוסם הצעיר שצריך להציל את העולם מסורדיד, המכשף המרושע? את קליסטו המפוזר, את יצור הביצה שמאביס אותנו בבוץ מחליא, את גולום המחפש לו טבעת?

אם סם ומקס היה הקווסט המטורף הטוב ביותר באותה שנה (ובכלל), הרי שסימון היה הקווסט הציני הטוב ביותר אי פעם. הומור שנון, עם גרפיקה מצוינת, הממשק המבוסס עכבר עם כל הפקודות השונות (מי בכלל רוצה את ה-point and click הפשטני של סיירה?!), מוזיקה שכולנו זוכרים עד עכשיו... אח, איפה תקופת הקווסטים הארורה שוב, איפה? אני זוכר עד היום את הפאזלים של סימון, מה שאני מחשיב לאולי הקווסט הקשה ביותר שבאמת סיימתי (מלבד, אולי, דיסקוורלד הראשון). הוא נמכר באתר החברה במחיר עשרה פאונד בלבד, וגם לאחר עשר שנים הוא שווה את זה. למה אתם מחכים?!
 

10. Privateer: אקשן בחלל

נראה כאילו רק לפני כמה ימים שלט החלל ללא עוררין בתעשיית המשחקים. 'ווינג קומאנדר' היה המשחק הנמכר ביותר בשוק, וגם משחקי הסימולציה/סחר הצליחו בצורה מסחררת. היום? היום יש לנו רק חיקויים חיוורים, כמו 'פרילאנסר', משחק עם עלילה טובה אך קצרה למדי ומשחקיות דלוחה. היכן הימים שכל יום חדש יצא משחק סימולציה בחלל? עם 'אקס ווינג' ו'טאי פייטר' המושלמים? לאט לאט התקופה עברה, ואפילו את 'פרי ספייס' כבר הספקנו לשכוח. אולי אפשר להאשים את הכל על 'ווינג קומנדר 5', זה שהרס – מבחינת רבים כולל אותי – את הסדרה.

זה לא היה ככה ב-93. שם היה לנו את 'פרייבטיר' (ואפילו את Elite 2 באותה שנה!), משחק חדש ונהדר מבית היוצר של האחים רוברטס. האחים רוברטס נהנו אז עדיין מהתקופה בה הם עשו את סדרת 'ווינג קומאנדר' ועוד הבינו במשחקים. ב'פרייבטיר', כמו ב'פרילאנסר', הסתובבנו בעולם, סחרנו, בצענו משימות והתקדמנו בעלילה – אבל זה היה שונה. עם עולם גדול ומעניין יותר, עם עלילה ארוכה בטירוף, עם משחקיות קשה ועם פשוט כל כך הרבה תוכן (לדוגמה, הייתם יכולים לרכוש רדארים, תוכנות ממוחשבות, מפות, מכשירי רדיו, מנועים חדשים ומה לא לספינות שלכם), זאת הייתה חגיגה של ממש.

ב'פרילאנסר' אין כמעט עולמות מעניינים, אלא רק עולמות דומים, עם הבדלים קלים בעיצוב ובמחיר המשאבים השונים. ב'פרייבטיר' היו עולמות מעניינים ומקוריים, אנשים חדשים לפגוש בכל עולם, חפצים מיוחדים שנוכל למצוא רק בניו-אוקספורד, בארים סואנים עם קווי עלילה ומשימות מיוחדות... עד לאחרונה דאגתי שלעולם לא אקבל משחק כה טוב – אבל X-2: The Threat כבר בדרכו אלי. אז יש סיכוי עוד לתעשייה הזאת. צערי היחיד עכשיו הוא ש'פרייבטיר' בגרסת התקליטור שלו לא עולה על החלונות XP בשום אמולציה. אבל נסו את מזלכם. המשחק זמין להורדה, אפילו עם ערכת הדיבוב הנהדרת שלו. נסו להפעילו. תעדכנו אותי. אני רעב לטיולים בחלל...
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by