ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
בז'נבה הקמתי את חברת המידע 
 
 או``ם שמום, שילכו לנענע קצת את אוגנדה   
 
דנה רוטשילד

הכנס הבינלאומי הראשון לחברת מידע נחתם בסוף השבוע: מי היה שם ומי לא; איך האפריקאים ימשיכו להתפגר מרעב ואיך האמריקאים ימשיכו לשלוט בעולם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אינטרנט, תקשורת, מדיה, מסדי נתונים ורשתות טלפון. מידע נגיש, הרבה מידע נגיש – זה מה שהופך חברה לעשירה יותר, לשבעה יותר, למפותחת יותר, זה מה שמשפר את איכות החיים ומעלה את ממוצע ההשכלה. חברת מידע – אם לנסח זאת בקצרה – זה דבר מוצלח מאוד.

חברת מידע זה דבר כל כך מוצלח שכדאי שלכולם תהיה גישה אליו, ולרגל העניין נערך בשבוע שעבר לראשונה כנס בינלאומי, שהוקדש לקידום חברת המידע בעולם ולניסוח עקרונות מנחים לקיומה (World Summit on the Information Society, להלן WSIS). לכנס, שהתקיים בז'נבה במשך שלושה ימים, הגיעו נציגים מלמעלה מ-170 מדינות – בסך הכול 13,000 משתתפים, בהם ראשי מדינות, שגרירים, נציגי ארגונים, תאגידים ואנשי תקשורת.

על קיום הכנס החליט האו"ם כבר ב-1998, אז קיבל איגוד התקשורת הבינלאומית של האו"ם, ה-ITU, החלטה לארגן כנס שיעסוק בחברת המידע וקידומה. לכנס תוכנן גם חלק שני, שיתקיים בתוניס ב-2005 ובו יסקרו את ההישגים והתוצאות מחלקו הראשון.
 
 
מטרותיו של הכנס היו ניסוח הצהרת כוונות של חברת המידע, וכן גיבוש תוכנית פעולה לצמצום הפער הדיגיטלי בעולם. בסופו של הכנס התקבלו שני המסמכים, הצהרת הכוונות ותוכנית הפיתוח, אולם הנוסח הסופי שלהם התקבל לאחר דיונים ארוכים ומפרכים שנמשכו למעלה משנה והתקיימו עד הרגע האחרון.

בין הסוגיות שעמדו על הפרק בהצהרת הכוונות, היו ההתייחסויות לזכויות אדם וחופש הביטוי. ארגוני זכויות אדם ומדינות מפותחות לחצו על נוסח המחייב מתן חופש ביטוי ונגישות למידע, כשמולן מדינות כמו סין ואיראן התנגדו והציעו נוסח יותר מעורפל. לפי הנוסח שהתקבל, הוזכר סעיף 19 בהצהרת זכויות האדם של האו"ם – מה שארגוני זכויות אדם הגדירו כצעידה במקום. מה הטעם לחזור על סעיף שהוזכר כבר בהצהרה אחרת?

כמו כן, בכל הנוגע לשליטה על האינטרנט, נקבע כי תידחה ההחלטה לגבי גורלו של ICANN, לשמחתם של בעלי האינטרסים האמריקאים ומקורביהם. ICANN הוא גוף ללא מטרות רווח המסונף לממשלת ארצות הברית ואחראי על הכתובות באינטרנט והקצאת מספרי IP. רק שהאינטרנט, שהתחילה כהמצאה של משרד הביטחון האמריקאי, כבר אינה אותה רשת פנימית של המעצמה הגדולה והשרירית ביותר בעולם, אלא רשת בינלאומית המשמשת מגוון מדינות שלכל אחת מהן אינטרסים שונים.

המדינות המתפתחות ביקשו כי הסמכויות של ICANN יועברו לגוף בינלאומי שיעבוד תחת איגוד התקשורת הבינלאומית של האו"ם, אולם האמריקאים התנגדו, וטענו כי בלאו הכי ב-ICANN יושבים נציגים של מדינות אחרות ונציגי חברות גדולות. מדובר בחבית נפץ של אינטרסים כלכליים ופוליטים, שבאורח דיפלומטי פיצוצה נידחה עד לחלק השני של הכנס, ב-2005. בינתיים האמריקאים יכולים להמשיך להתפנן עם האינטרסים הכלכליים שלהם.

ומה לגבי העוני, חוסר המשאבים והתשתיות, היעדר הנגישות והמחסור באמצעי פיתוח? העולם המתפתח, מה שמכונה "העולם השלישי", מבקש גם הוא דריסת רגל באותה חברת מידע כה נחשקת, אולם בשל מחסור בתקציב (קצת קשה להקצות משאבים לפיתוח תשתיות לאינטרנט כשרבע מהאוכלוסייה גוססת מאיידס, דיזנטריה, רעב ושאר מיני טובין שהעולם המפותח מדחיק) ככל הנראה חברת המידע תמשיך להישאר חלום רחוק לנערות בפקיסטאן או ילדים בסומליה.

המדינות המתפתחות ביקשו להקים קרן לסיוע דיגיטאלי במימון האו"ם, שתסייע להן בפיתוח התשתיות. אך נציגי המדינות המפותחות הראו שאמנם עוני ורעב באמת מאוד מציקים להם כשהם צופים בו בטלוויזיות הפלזמה שלהם, אבל בכל הנוגע בלפתוח את הכיס אין ממש על מה לדבר. בדומה להחלטות לא נעימות אחרות, רעיון הקמת הקרן נדחה לכנס השני ב-2005. עד אז האפריקאים יצטרכו לחכות להשקעות פרטיות מהדוד סם וחבריו השבעים ממערב אירופה. רק שישתדלו לא למות בינתיים מרעב.

אז איך היה לנו? יושיו אוטסומי, המזכיר הכללי של ה-ITU תיאר את הכנס כהצלחה. לדבריו, "היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של העולם שכל הממשלות הסכימו על עקרונות מפתח לחברת מידע והסכימו על תוכנית פעולה" אבל אנשי ארגוני זכויות אדם, קוד פתוח וחופש מידע תיארו את הכנס כהחמצה, והביעו מרמור מסוים על שלא ניתנה להם הזדמנות להשפיע על תוצאות ההצהרות השונות. המשך יבוא עוד שנתיים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by