ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
40 שנה וכלום לא השתנה 

40 שנה וכלום לא השתנה

 
 
מיכל יפה

אם אתם חושבים שב-40 השנה האחרונות מעמד האשה השתפר באופן דרסטי, כנראה שמצפה לכם הפתעה. מיכל יפה נברה בערימת כתבי עת פרה-פמיניסטיים, וגילתה שלצערנו הים נשאר אותו ים, וההבדל הוא פחות או יותר שלוש חברות כנסת וגלולה אחת

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנות, שימו ז` בקלפי (עיבוד מחשב: נגה רויך)
 בנות, שימו ז` בקלפי (עיבוד מחשב: נגה רויך)   
עם כניסתנו למאה ה-21 ניתן לומר בוודאות כי מעמד האשה השתפר לאין שיעור לעומת שנים עברו. נשמע מוכר? בטח, כי משפטים כאלה שגורים למדי בפי גברים רבים שמעלים בפניהם סוגיות של אי שוויון הזדמנויות. מישהו יכול לסתור אותם? הרי רובנו לא היינו פה בשנות החמישים והשישים (מי שכן, היה צעיר מדי בשביל לזכור, ומי שמבוגר מספיק כבר בטח שכח) בשביל להפריך משפטים כאלה.

ובכן, נפלה לידי כותבת שורות אלה הזדמנות נדירה לבדוק אחת ולתמיד את הטענות בדבר שיפור מצבן של הנשים ב-30 השנה האחרונות, בדמותם של גיליונות ישנים (וקאלטיים למדי) של `דבר הפועלת` משנת 1957 ו`במת האישה` משנת .1965 האם כמאמר השיר, התעצמנו מאז? שאלה מעניינת. הנה כמה דוגמאות:
 
"...הנשים מהוות מחצית מציבור הבוחרים. לפי אומדן זה הננו זכאיות ל-50 אחוזים מהמנדטים אך למעשה השגנו בקושי 10 אחוזים"
 
``האם לא טוב ומכובד היה הדבר שנביא בחשבון גם את התוכן הפנימי?``
 ``האם לא טוב ומכובד היה הדבר שנביא בחשבון גם את התוכן הפנימי?``   
מצלצל כמו משהו שנאמר לאחר הבחירות האחרונות, נכון? אז זהו שלא. הטקסט הנ"ל נכתב על-ידי דבורה קדיש במאמר המערכת של `במת האשה` בספטמבר 1965 ותאר את המצב בכנסת החמישית, כשמספר הנשים בכנסת עמד על 11 בלבד. כיום, 35 שנה ועשר מערכות בחירות מאוחר יותר, יושבות במליאת הכנסת לא פחות מ-14 נשים, או 11.67 אחוזים. התקדמות? אולי, אבל קשה להגיד שאפשר להיות מרוצים מזה.
 
 
"בחירתה של מלכת היופי של השנה - מאחורינו, וכבר הועמו אורות הזרקורים שהאירו את הנערות אשר הציגו לראווה את יפי נעוריהן בעטיפה יקרה של בדים ותכשיטים . האם לא טוב ומכובד היה הדבר שנביא בחשבון גם את התוכן הפנימי? גישה כזאת ליופי ולמשמעותו תלמד את צעירותינו להפנות את מבטיהן אל התוכן פנימה, ואז אולי תשתדלנה לשלות מישותן את הטוב והנאצל, הרדום בוודאי גם ברבות-רבות מאלה אשר עד כה הורגלו לנעוץ את מבטיהן בחלונות ראווה עמוסי תכשיטים ושמלות פאר, שבהם ראו אמצעי יחיד להבליט את עצמן" (דבורה סגל-קרייתי, `דבר הפועלת` יולי 1957)
 
במידה שהאשה מגיעה לעבודה יצרנית היא מתרכזת בשלב העבודה הפשוטה
 במידה שהאשה מגיעה לעבודה יצרנית היא מתרכזת בשלב העבודה הפשוטה   
כן חברות, גם לפני 43 שנים, היו כאלה שיצאו כנגד טקס בחירת מלכת היופי, ואלמלא הניסוחים הארכאיים היינו יכולים לטעות ולחשוב שטקסט זה נכתב ממש בימים אלה. גם עובדת היותה של הכותבת, דבורה סגל-קרייתי, בעלת שני שמות משפחה, נראית כאילו היא שייכת לסממני הפמיניזם של שנות התשעים.

אז מה בכל זאת שונה? בניגוד לכותבות של היום, סגל-קרייתי לא מאשימה את הגברים בחסרונותיה של תחרות מלכת היופי. למעשה, היא לא מאשימה אף אחד, אלא קוראת לנשים עצמן "לשלות מישותן את הטוב והנאצל".
 
"במידה שהאשה מגיעה אצלנו לעבודה יצרנית, בתעשיה ובמלאכה, היא מתרכזת - גם מפני חוסר הכשרה מתאימה - בשלבי העבודה הפשוטה. מצב זה קובע לפועלת שכר עבודה נמוך וגורם לאי היציבות שלה בעבודה"
 
מצד אחד, השכר הגבוה כבר לא נמצא בתעשיה ובמלאכה וההכשרה המתאימה זמינה גם לנשים. מצד שני, חלק ניכר מהנשים עדיין מתרכז בשלבי העבודה הפשוטה, ובנושא הזה מצבנו גרוע יותר עכשיו מאשר ב-1957 כי אז לפחות הסיבות היו אובייקטיביות - חוסר בהכשרה מתאימה לנשים - ואילו היום רוב הנשים פשוט לא טורחות לרכוש לעצמן את אותה הכשרה.

מה שבטוח, במודעת פרסומת לביטוח משפחתי היום לא תמצאו משפט כמו ``סכום הביטוח שהמשפחה מקבלת מאפשר לאשה לימוד מקצוע`` כמו שצויין בפרסומת מיולי .1957

אז מה אתן אומרות? איפה נהיה בעוד ארבעים שנה? המלצה שלי - שימו כמה עיתונים בבוידעם וחזרו אליהם בעוד כמה עשרות שנים (אם יש לכן מדפסת, אתן מוזמנות להדפיס את הכתבה הזאת). תחושת הבטן שלי אומרת שמלבד הדפים שיצהיבו (ואולי גם מהירות החיבור לאינטרנט שסוף סוף תאפשר לגלוש כמו שצריך) לא יהיה שינוי גדול בין היום לבין המצב בשנת .2040
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by