ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מרוב חוק לא רואים את המוסר 

מרוב חוק לא רואים את המוסר

 
 
צביקה בשור

דקה לפני שכולנו נחשוב שהדרך היחידה לשפוט את יכולתו וניקיון כפיו של איש ציבור היא בבית המשפט המחוזי, אולי כדאי לאליקים רובינשטיין לשקול טוב-טוב את שרשרת כתבי האישום שהוא מתכוון לשחרר מתחת לידיו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רובינשטיין. התחלנו להתייחס למי שלא הוגש נגדו כתב אישום, כמי שידיו נקיות גם במישור הציבורי (רויטרס)
 רובינשטיין. התחלנו להתייחס למי שלא הוגש נגדו כתב אישום, כמי שידיו נקיות גם במישור הציבורי (רויטרס)   
העירו את המתופפים, קראו למוציא להורג שיבוא לשער העיר, אספו את האנשים מכל קצוות הארץ והפיצו את דבר הבשורה: בקרוב יותזו ראשיהם של נשיא מכהן, ראש ממשלה לשעבר, רב ראשי לשעבר, ראש ממשלה מכהן, שר משפטים לשעבר, שר שהיה ממונה על המשטרה ועוד שלל אצילי שלטון. אזרחי מדינת ישראל, מהפכת שלטון החוק יצאה לדרך, והיא לא תעצור עד שגם ראשה שלה יעמוד מתחת ללהב הגיליוטינה.

כמו בצרפת של טרום המהפכה, גם הדג הישראלי מסריח מהראש. אין להתפלא על כך, שמדינה שבאופן עקבי מונהגת על ידי גנרלים ורבנים, לא תהיה מן הנקיות ומכבדות החוק שבמדינות. אבל אבחון המדינה כחולה אינו מספיק כדי לקבוע באופן אוטומטי שהאקמול שהיא צריכה הוא עוד ועוד כתבי אישום, נבירה גדלה והולכת בניירת מטושטשת, ואנשי ציבור שמישירים מבט אל המצלמה ואומרים לנו שכולם עושים את זה, ורק אותם רודפים.

הכלל שקבע מי שמכהן כיום כנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, כי "הכל שפיט", קיבל ברבות השנים את הפרשנות המעוותת לפיה כל עוולות ומחלות המדינה ניתנות וצריכות להיות מטופלות אך ורק בתוך בתי המשפט. השלב הבא כבר היה ברור מאליו, ולא רחק היום שבו התחלנו להתייחס למי שלא הוגש נגדו כתב אישום, או מי שהוגש נגדו כתב אישום אך זוכה ברמה הפלילית, כמי שידיו נקיות גם במישור הציבורי.
 

אם חשבונות המטבע הזר של לאה רבין היו מתגלים היום, לא היה יצחק רבין ז"ל מתפטר מתפקידו, כי בטרם היה מספיק לעפעף, כבר היתה נפתחת נגדו חקירה פלילית, והוא היה נאלץ להתחפר בעמדתו ולמלמל את המנטרה הקבועה שנשמעת ברחבי ישראל: "אשקול את צעדי כשהפרקליטות תגיד את דברה".

תאמרו בוודאי, ובצדק תאמרו, שאם לא שוט בית המשפט המונפת מעל כל אותם חברי כנסת נכבדים ושרים נכבדים לא פחות, הרי שהחוק היה הופך לבדיחה שאיש אינו צוחק ממנה עוד. מדינת ישראל אינה יפן, ואיש בה לא יציב את ראשו מתחת לגרזן רק בגלל שחטא לציבור שבחר אותו. אבל גם אם אלו הם פני הדברים, עדיין נדמה כאילו בתחום שבין צחות ידיים טהורה לבין ישיבה מאחורי סורג ובריח, מותר לאנשי הציבור לעשות הכל, והציבור מגיב בהתאם: לא ישבת, לא פשעת.

שתי דקות לפני שאליקים רובינשטיין ועדנה ארבל מתיישבים להם מול מבחר המלצות המשטרה, אולי מוטב להם שייקחו נשימה ארוכה, יבררו באופן חד וחלק שבכל תיק בו הם עומדים לאשר כתב אישום יש סיכוי של לפחות 100 אחוזים להרשעה, ורק אז לאשר את הגשתם. רובינשטיין וארבל חייבים להחזיר למערכת המשפטית את תפקידה הישן - שמירה על החוק והסדר בישראל - ולהפסיק לנסות ולחנך את מנהיגיה.

שלטון החוק לא יכול להחליף את שלטון התבונה. הניסיון של ראשי מערכת המשפט הישראלית, גם מצד התביעה וגם בצד השופט, להחליף את התבונה והצדק הציבורי בספרי החוק הקרים והטכניים לעולם לא יצלח. כל מה שהוא מצליח להביא זו קהות חושים מוסרית ואתית של נבחרי הציבור, המוצאים את עצמם כשרק חרדת כתב האישום עומדת אל מול עיניהם, ושל הציבור, המוצא פתאום אמת המידה היחידה לקבוע את ניקיון כפיהם של נבחריו היא תוצאות הערעור לבית המשפט העליון. אם רובינשטיין וארבל לא יזהרו, קהות החושים הזו תביא גם אותם לעמוד בסוף מול שופט, והפעם כנאשמים.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by