ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כל מה שאתם צריכים לדעת על קניות ברשת 
 
 
גילי סופר

רגע לפני שהוא משתדרג אל הפובליציסטיקה הפוליטית, גילי סופר מסכם שנה וחצי של עגלה חשמלית: כל הזכויות שלכם וכל חובות המוכרים. לקרוא ולשמור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"אל לך להתעצב בבוא העת לומר שלום. הפרידה חיונית היא בטרם תוכל לשוב ולהיפגש".


זהו. הולכים. אני והעגלה זזים הלאה.

מה אני אגיד לכם, זו הייתה חוויה מאלפת. בסך הכל שנה וחצי. כשדפדפתי השבוע אחורה במדורים שלה, של העגלה, פתאום הבנתי עד כמה במושגים של אינטרנט זה הרבה הרבה זמן. כשהתחלתי לנהוג בעגלה הזו לא הכרתי כמעט אף אחד מאתרי המכר באינטרנט, לא את החוקים, לא את הכללים ולא את הנורמות. כל אלו משתנים ללא הרף.

זה אולי הזמן להתוודות: אני כשלעצמי לא קונה ברשת כמעט. לא כי אני לא סומך על מנגנוני האבטחה, ולא כי אני חייב למשש את הסחורה בידיים (אם כי סוחר הבדים שהייתי בגלגול קודם עדיין מאוד מאוד אוהב לעשות את זה), אפילו לא בגלל שאיש מהשליחים לא ימצא את הבית שלי בקצה השדה. אני בקושי קונה ברשת כי אני בקושי קונה בכלל. 'תשלומים' אינה באוצר המלים שלי, ועצם העובדה שבשנים האחרונות יש לי כרטיס אשראי עדיין מפתיעה מדי פעם את מי שהכיר את אופן התנהלותי בכל הקשור בקניות עד לפני שנים אחדות. במילים פשוטות – תעזבו אותכם מתרבות הצריכה, יש לה אלטרנטיבה. הקישור האחרון הוא אולי לאתר מאוד קנאי, אבל עדיין קניות ומוצרים הם לא המפתח לאושר, אלא מעגל קסמים מחורבן. אפשר לחיות בלי סלולרי בכלל, לא רק עם מודל בן 3 שנים.

אם הצלחתי להחזיק את המדור הזה שנה וחצי מבלי להמליץ על אף מוצר מלבד מיקרופון ב-20 שקל, עשיתי את שלי.
 
 
לפני שהעגלה ואני זזים, רציתי להזכיר שאין באמת כזה מקום 'אינטרנט', בדיוק כמו שאין מקום שנקרא 'טלפון'.

אנשים אומרים 'קניתי באינטרנט', ו'קניתי בטלפון' ולא מתכוונים לאותו דבר. 'קניתי בטלפון' משמעו 'קניתי באמצעות הטלפון', 'קניתי באינטרנט' משמעו 'קניתי במקום ושמו אינטרנט'. אולי הגיע הזמן שנבין שאין באמת חנויות וירטואלית, ואין קניונים וירטואליים ובעיקר שאין כסף וירטואלי ואין מוכרים וירטואליים. יש מוכרים מאוד ממשיים, וקונים מאוד ממשיים, וסחורה מאוד ממשית. מיותרת על פי רוב.

וכמו בעולם המאוד מאוד ממשי בו אנחנו חיים, לקנות באמצעות האינטרנט זה בטוח בדיוק כמו לקנות באמצעות הטלפון, המכונית או האופניים שמפגישים אותנו עם המוכר. המוכרים מעבר למסך הם בדיוק כמו המוכרים שמעבר לדלפק: חביבים, וישרים, חייכנים יתר על המידה, ורמאים ובני זונות, ובעיקר כאלה שיעשו כמעט הכל על מנת לשים אוכל לילדים שלהם החמודים (הבני-בני-זונות) על השולחן, ופליסטיישן גם. ויש גם נוכלים, כמו בכל מקום. שזה לא יטריד אתכם.

הקונה המקוון הוא חיה מוגנת בישראל. מותר לבטל כמעט כל קנייה שנעשתה באינטרנט, ולמוכר לא רק שאסור לו לבטל, ולפצות בכסף אם הוא לא יכול לספק את הסחורה במחיר שנקבע. אסור להשחיל אתכם בדמי המשלוח, ובקרוב גם אפשר יהיה לבטל על פי חוק את התשלום באמצעות חברת האשראי, מה שאפשר לא פעם גם היום. מעבר לכך ישנם גם כמה וכמה גופים שמסייעים לצרכן במצוקה, דוגמת המועצה לצרכנות, הממונה על הגנת הצרכן, ורשות ההסתדרות לצרכנות. יום אחד עוד יהיה כאן החותם הצרכני שרק השבוע דיברה עליו שוב מנכ"ל המועצה לצרכנות. גם בית המשפט לתביעות קטנות הוא מקום שלא צריך להירתע מלהגיע אליו, כפי שהוכיח שמוליק שמחוני, שניצח את אחת מהחברות הוותיקות בשיווק הישיר בישראל.
 
ברמה המעשית: קנו רק באתרים שמפרסמים את השם והכתובת של בית העסק בגלוי ובבירור, שימו לב מי היא החברה שמקבלת את התשלום שלכם, תדפיסו את מסכי הקניה (צלמו אותם לכל הפחות), ובמקרה של חילוקי דעות כלשהם פנו אך ורק בכתב אם אתם לא מקליטים, שיחת הטלפון שלכם באמת לא שווה את פעימת המונה. גם לא חייבים למצוץ את הדם למוכרים, ומותר – באמת מותר – לתת את הדעת על מקור המוצרים שאתם קונים, והשלכות הקנייה.

ממש לפני סיום, שוב התנצלות כנה ממי שנדרס על ידי העגלה. תמיד האמנתי, בלהט העבודה, שאנחנו עושים למען מסחר חיובי יותר באינטרנט הישראלי. אי אפשר בלי להודות לקוראים, הקבועים והמזדמנים, המגיבים והשקטים, המברכים והמקללים. לשולחי האימיילים. תודה.
 
 
זהו. זזים. החל בשבוע הבא יהיה כאן אורן הוברמן. הדוברמן. הוא אמור להיות קצת נשכני, מתכוון להתעסק קצת גם בעולם הסלולרי. בתור אחד שחי מצוין בלי מכשיר כזה, אני ממליץ בחום להיגמל ממנו. תאמינו לי כל מי שרוצה משיג אותי בסוף. אם למרות ההמלצה אתם נשארים מחוברים לאוויר - כדאי לקרוא. הדוברמן, הוא כבר יתעסק גם עם העניין הגדול של השבוע: מהשבוע חייבים לכלול את דמי המשלוח במחירי המוצרים, והאינטרנט כמרקחה. וזו ההזדמנות לאחל לו בהצלחה. זו גם ההזדמנות להודות לעורכים שאפשרו לכתוב דברים כמו 'בזק, אתם גונבים', הכתירו כותרות דוגמת 'זהירות חברת אשראי', ובכלל נתנו חופש פעולה יוצא דופן (ואפשרות להתייחס לנטאקשן ללא משוא פנים בפרט). אלמלא חופש הפעולה הזה הייתה אולי העגלה החשמלית מתמלאת דוגמיות ומוצרים, אבל עד מהרה הייתה גם הופכת למדור ייעוץ שהיה מספר לכולם באיזה אתר אפשר למצוא את הזהו החדש עם המסך הצבעוני והצלצול הפלצני בהנחה של עשרה שקלים בערב שבת, ואיפה הפלזמה יותר גדולה. כמה משעמם.

עיקר שכחתי. לפני שאני עולה על העגלה ומפליג אל האופק: לא לשכוח למרוח מגן שמש.
 
נפגעתם? דפקו אתכם? ראיתם מזימה שמתרחשת ברשת? יש לכם סיפור מרגיז לחלוק? העגלה אולי נסעה, אבל בחיים ברשת עדיין יש כתובת שתטפל בתלונה שלכם.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by