ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מלכה, אלילה ופמיניסטית לטנטית 

מלכה, אלילה ופמיניסטית לטנטית

 
 
פרנסואז

אישה אחת שהיא במקרה גם מלכה, קמה בוקר אחד ומחליטה לשים קץ ליחס האינסטרומנטלי של בעלה. פרנסואז, בוגרת החינוך הדתי ומנהלת פורום נשים, מסבירה על הגיבורה האמיתית של מגילת אסתר

 
 
 
 
 
 
 
 
 
``הוא אמר לה: בואי; היא ענתה לו: למה מי מת`` (איורים: נגה רויך)
 ``הוא אמר לה: בואי; היא ענתה לו: למה מי מת`` (איורים: נגה רויך)   
אחד הדברים הקשים ביותר לבוגר החינוך הדתי הוא לקרוא תנ"ך נטו, כי אפילו לפני שהוא ממש פותח את הספר נעמדים על רגליהם האחוריות התנאים, האמוראים ורש"י, שלא לדבר על השמים וכל צבאם, כדי להסביר לו את מה שתיכף הוא לא יבין. תנו לי לנסות, מתחנן הבוגר על נפשו, תנסה מותק זה בסדר, עונים לו, אבל בכדי שלא יהיו שאלות מיותרות קח כבר מראש את התשובות.

ולכן לעולם לא אוכל לקרוא את מגילת אסתר בלי שיהדהד לי בראש המדרש, שגורס שפירוש השם אסתר הוא `הסתר פנים`. זהו מדרש שמתעלם באלגנטיות מכללי הדקדוק הקפדניים של השפה העברית אבל מעלה על נס את העובדה ששמו של הקב"ה (וזה כולל את כל שמות החיבה: אלוהים, אדוני וגו`) לא מופיע בשום מקום במגילה, והנס הגדול נעשה כאילו מעצמו.

אז יש לנו תשובה מתקבלת על הדעת, במידה שלא נשימה אותה באזני בלשן מזדמן, אבל היתה שם פעם גם שאלה, ואת זה ולקח לי די הרבה שנים לתפוס. ובכן מה היה כל-כך קשה לחכמים שהם נדרשו לאקרובטיקה לשונית כזו?

ובכן, אני חושדת שמה שהדיר שינה מעיניהם היתה העובדה שספר שלם בתנ"ך נקרא על-שם אישה. הייתם מוכרים להם `מגילת מרדכי`, הם היו קונים בלי להשוות מחירים, אפילו אחשורוש היה לוקח בהליכה, אבל אסתר, בחירה כזו חייבת להיות תוצאה של לא פחות מאשר ליקוי מאורות, או בלשונם הסתר פנים.

עכשיו, נגיד שהתגברתי על הכותרת והתחלתי לקרוא, עוד לפני שהגעתי לסוף הפרק הראשון אני נתקלת במלכה ושתי שממאנת, באמת חוצפה. אבל משהו לא מסתדר לי ואני מדפדפת שורה קדימה שתיים אחורה כדי לתפוס על חם את האחשורוש שאומר לה לבוא בביקני או בליקיני, אבל כלום, נאדה.
 
``יותר מאשר יופי, יש לה אופי``
 ``יותר מאשר יופי, יש לה אופי``   
מה שקורה זה בערך ככה: הוא אמר לה בואי, היא ענתה לו, למה מי מת, והוא אפילו לא אמר לה, את. לא כתוב שמשהו בקש ממנה לבוא ערומה וגם לא כתוב שהיא שחלמה על הסירוב הזה בחייה. אבל חז"ל שלא החמיצו שום הזדמנות להשמיץ את הגויים בכלל, ואת מלך בבל בפרט (מה אתם יודעים, גילוי עריות ושפיכות דמים), התקשו גם לתפוס שמישהו יעז פנים ויסרב פקודה למלך, ושמכל באי עולם זו תהיה דווקא אישה. הרי ליד זה כל הפלאוורות של מרדכי מחווירות כאגל טל בבוקר אביבי של חודש אדר.

אז מה כן היה לנו כאן? אישה אחת שהיא במקרה גם מלכה, קמה בוקר אחד ומחליטה לשים קץ ליחס האינסטרומנטלי של בעלה (שהוא במקרה גם המלך של האימפריה הגדולה ביותר באותה עת). הוא רוצה להראות לכל העמים והשרים את יופיה והיא מחליטה בפרץ של אסרטיביות היסטרית להראות לו שיותר מאשר יופי יש לה אופי. ומה זה אם לא פמיניזם?
 
ובאמת מה מדאיג את כל מלחכי הפנכה, האחשדרפנים, הסריסים ושאר האחיתופלים שהמלך הקיף בהם את עצמו? ש"לא על המלך לבדו ענתה ושתי", כלומר הנשים שלהם עלולות לשמוע שושתי החציפה פנים למלך בכבודו ובעצמו, והן עלולות להסיק מזה מסקנות מסוכנות.

אז היום זה נורא אופנתי לסלוד מהמגילה ומהמסרים שלה, אני באופן אישי די סובלת גם מהחג עצמו. מאז ומתמיד, ויש לי הוכחות באלבומים המשפחתיים, כף רגלי מעולם לא דרכה על תחפושת של מלכת אסתר. אלא שחוסר הנחת הבסיסי הזה מעולם לא זיכה אותי בחנינה מהשתתפות בטכסים הכרוכים (מקרא מגילה ומשלוח מנות, אללה יסטור). ככה מצאתי את עצמי בשנים האחרונות קוראת מגילה עם קבוצה של נשים, ומתאהבת בדמותה של ושתי שמישהו, ואני מרשה לעצמי לנחש שלא אישה, הצמיד לשמה את התואר, מרשעת. בעיני, ושתי היא לא רק הגיבורה האמיתית של המגילה היא אולי גם הפמיניסטית הראשונה.


מוסף פורים של נענע
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by