ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תמחקי את החיוך מהפרצוף שלך 
 
 איילת זורר, מרוטשת, על שער ``בלייזר``   
 
עידו קינן

איילת זורר לא מספיק יפה לשער של "בלייזר", אז הצלם חרש עליה עם פוטושופ; "הצילום עצמו זה מקסימום חצי מהעבודה", הוא מודה, ומגלה שדווקא המצולמים מבקשים ממנו שיוציא אותם צעירים ויפים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מה כל כך מפחיד במראה החיצוני של איילת זורר?

ואם היא לא כל כך מפחידה, למה החליטו במגזין הגברים "בלייזר" להציג אותה על השער כשהיא מרוטשת דיגיטלית, פניה נטולת קמטים, עיניה ללא שקיות שחורות, זרועותיה חלקות משיערות, אפה חלק וישר, ובאופן כללי, כשהיא נראית נטולת חיים ואנושיות כאילוסטרציה ממוחשבת?

ליב טיילר היא אחת הנשים היפות בתבל, אבל לאחרונה הודיעו לה האולפנימים: דיאטה, או שההופעות היחידות שלך יהיו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר. היא סירבה. איילת זורר היא אולי אחת הנשים היפות בישראל, אבל בלייזר העביר לה מסר לא-מילולי דומה: את לא מספיק יפה לשער שלנו. ואולי דווקא זורר היא זו שהעבירה מסר לבלייזר: רוצים תמונת שער שלי? כדאי שאני אצא יפה.

איילת זורר היא דוגמה אחת, אולי בולטת במיוחד, אבל היום קשה למצוא מגזין, ישראלי או לא, שמביא את האנשים כמו שהם, כולל קמטים וכתמי לידה. "היום אתה באמת צריך את זה", אומר עמירם יבלונובסקי, צלם עצמאי שצילם ועשה את הספק-ליטוש ספק-ריטוש האחרון על זורר (כי "גרפיקאי לא יודע לעשות את זה, אין לו את הגישה לזה"). "אתה פותח מגזינים בעולם וזה מה שאתה רואה, אז זה כבר מה שאתה מצפה, אלא אם זה מגזין אמנות, שבכוונה מראים קמטים וכאלה דברים".

כמה שונה האדם במציאות מהצילום שלו?
יבלונובסקי: "שונה הרבה, אבל הקטע המצחיק הוא שהמצולמים לאו דווקא יודעים שזה שוּנה. הם חושבים פשוט שהם נראים טוב. היום, הצילום עצמו זה חצי מהעבודה, מקסימום חצי מהעבודה. חלק גדול מהעבודה זה אחר כך".

אתה עורך את התמונה לפי בקשה של העיתון, "בלי שומות, בלי קמטים" וכאלה, או שאתה קובע?
"אני די מציב סטנדרט. אני מוריד קמטים, טעויות תאורה, את העור לנקות, להוריד כתמי לידה, להחליק אותו.

אתה לא מרגיש שאתה מרמה את הקהל ואת המצולם, אותו אתה מראה בצורה שאינה אמיתית?
"זה כבר לא מעניין אותי אם אני מרמה אותו או לא מרמה אותו. אני רוצה בסופו של דבר להוציא אימג' שיתפוס לך את העיניים". לדבריו, הוא לא קיבל תלונות על תמונות שריטש, והיו מצולמים שאפילו ביקשו ממנו להוריד להם כמה שנים בעריכה.

לעורך בלייזר, ליאור נעמן, אין שום בעיה עם השקר הזה: "לא הבטחנו אמת לאף אחד. אנחנו מוכרים פנטזיות, נשים בלתי מושגות. זה לגמרי בסדר שנגרום להן להיראות בלתי מושגות. כמו שאנחנו מציגים פורשה, אנחנו לא טוענים שכל אחד יכול לקנות כזו". הוא חושב שהעבודה על זורר היתה עוד עדינה, יחסית: "בשער החדש עשינו הרבה יותר עבודה על התמונה של דריל האנה. במקור היא היתה בשחור-לבן".

שחקנית הקולנוע ג'יימי לי קרטיס הצטלמה בשנה שעברה ל-More (מגזין לנשים מבוגרות) בתמונות של לפני ואחרי, כשהיא חושפת ישבן מדולדל, צלוליטיס ופנים נקיות מאיפור. "אני צריכה להיות האדם שאני מסתכלת עליו כל בוקר כשאני מתעוררת ונעמדת מול המראה", אמרה קרטיס, "אתה יודע, כמו שאלוהים התכוון שאני איראה". יבלונובסקי שמע על כך, אבל מתעקש שזה היוצא מהכלל: "אתה מכיר עוד סיפורים כאלה? היו כמה שבאמת עשו ככה, אבל זה נדיר". לדבריו, רוב האנשים רוצים להיות צעירים ויפים, "אחרת מנתחים פלסטיים היו מובטלים". אבל גם לו יש קווים אדומים: "אני משתדל לא ליישר אף, אני אוהב אפים עקומים. להרזות אנשים אני לא ארזה".

אבל זו הבחירה שלך, האתיקה שלך. כל צלם עושה מה שהוא רוצה.
"כן".

בדיחה שחוקה מספרת על סלב שמאיים על עיתונאי: "אם תפרסם עלי שקרים, אני אתבע אותך". "ואם אפרסם את האמת?", שואל העיתונאי והסלב משיב: "אז אני אאלץ להרוג אותך". זה מה שקרה לנו כשניסינו לקבל את התייחסותה של זורר לתמונתה לפני ואחרי הריטוש.

זורר סירבה להתראיין לכתבה, הביעה התנגדות לפרסום תמונת ה"לפני" והתקשרה לנעמן, שמיהר להתקשר אלינו ולאיים בכל העורכדינים והתביעות שבעולם אם נפרסם את התמונות. זכותו.

זורר אינה נושא הכתבה, אלא אילוסטרציה חיה לנושא: עולם תקשורתי-פרסומי-בידורי שיצא מדעתו, שכל כך התרגל לראות אנשים מושלמים עד שכל מאפיין אנושי נראה לו כפגם שזקוק לטשטוש. "מה הדבר שאת הכי שונאת?", שאל יאיר לפיד את זורר כשהתארחה בתוכניתו לאחרונה. זורר לא היתה צריכה לחשוב הרבה: "אני הכי שונאת שאנשים משקרים לי בפרצוף".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by