ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כך תפילו את הממשלה באמצעות אושר 
 
 איזורים אוטונומים ארעיים, מאת חכים ביי (רסלינג)   
 
דנה רוטשילד

חכים ביי, הוגה, הוזה ואיש הסייברספייס, מציע ללמוד מהפיראטים ומקומוניסטים סהרורים של ראשית המאה איך לנפץ את השיטה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"מהו המטריקס?", שואל ניאו בפרק הפותח של הסאגה הפילוסופית של האחים וושובסקי, ונענה: המטריקס הוא הסדר החברתי המוכר לנו, ההיסטוריה הידועה לנו, מבני הכוח הקיימים בחברה – המטריקס הוא כל מה שמסביבנו. כדי לברוח מהמטריקס, לנתץ אותו או להילחם בו, אנחנו צריכים איזה "אחד" הירואי וחטוב כמו קיאנו ריבס, רוח לחימה וצבאות אנושיים של לוחמי ציון הששים אלי קרב. אבל יש גם אפשרות אחרת, הירואית פחות, לוחמנית פחות ומדממת פחות לנצח את כבלי היומיום: חכים ביי מציע לנו דרך שונה להביס את המטריקס, באמצעות יצירת "איזורים אוטונומים ארעיים".

מהם אותם אזורים אוטונומים ארעיים, Temporary Autonomous Zone, ה-TAZ? חכים ביי, שם העט של הוגה עכשווי מניו ג'רסי, הפועל ויוצר במסגרת מסורת הסייבר-פאנק האנארכיסטי, מסרב לענות על השאלה הזו ישירות, ופונה לסקירה היסטורית ורעיונית של המושג תוך דילוג אחורה וקדימה בזמן – החל מהפיראטים של המאה ה-18, דרך קומונות וקהילות אלטרנטיביות במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, וכלה ברשת ובתרבות הסייברספייס.

"אני נסיך חופשי", אומר שודד הים קפטן בלאמי לרב חובל שעל ספינתו השתלט. הפיראטים, לפי ביי, היו פליטים, עבדים משוחררים, מלחים זוטרים או בכירים שנשבר להם מהשיטה ששיעבדה אותם למטרות לא להם, שהעבידה אותם בתת תנאים כדי להשיג עוד ממון לאצילים שיושבים בביתם בנינוחות. שודדי הים יצרו קהילות דמוקרטיות יחסית, הם בחרו בהצבעה את הקפטן שלהם וחילקו ביניהם את השלל כשווים. למזלם, באותה עת היו עדיין "מרחבים חופשיים", כלומר, מקומות שאף מדינה לא תבעה עליהם בעלות, ושם הם קבעו את בסיסם. לפי ביי, כאשר השתלטו הפיראטים על ספינה, הם הציעה לעובדיה להצטרף אליהם, הצעה שבדרך כלל נענתה בידי הצוות הזוטר. הצוות הבכיר, לעומת זאת, היה מבעלי ההון או מהאצולה והעדיף לשמור אמונים לסולם הערכים הישן. "אתה כלבלב פחדן, כמו כל אלה המקבלים את מרותם של חוקי השלטון שאנשים עשירים חוקקו עבור בטחונם האישי", מטיח קפטן בלאמי ברב החובל, שסירב להצטרף אליו. ואז הוא שוחט אותו.
 
 
אבל לחכים ביי יש בעיה עם מהפכנות אלימה ועם מהפכנות בכלל, לא רק כיוון שהוא שמאלני יפה נפש – כלל וכלל לא – אלא משום שהוא מוצא את כל הרעיון כמיותר, כמנציח את הסדר החברתי שבו הוא פועל. מהפכה, מבחינתו, היא תהליך שבסופו תמיד מתהווה סדר חברתי חדש, ולכן היא משמרת את המצב של קיומו של סדר חברתי כלשהו – מצב המנוגד ל-TAZ, המשוחרר מכבלי תרבות וחוק. להבדיל מהמהפכה, מהלל חכים ביי את ה"התקוממות" כפרץ חיות משולל רסן שאמנם נכשל לטווח ארוך, אבל למי בעצם אכפת מהטווח הארוך?

במובן מסויים כאן נופל חכים ביי למלכודת של סינדרום באדולינה, לפיו השאיפה לשינוי חברתי היא מגוחכת ומיותרת בעולם הפוסט-תעשייתי, וכי על הפרט לשאוף לעונג רגעי ולמיצוי עצמי א-לה שרי אריסון. מילא, אמרתי לעצמי, מדובר בסך הכול בהוגה אמריקאי. ובכל מקרה, ביי ממהר לסייג את האינדיבידואליזם הקפיטליסטי ממנו הוא מוקסם, ומדבר באריכות על חשיבות השותפות, על הרשת האלטרנטיבית, על המרקם.

חכים ביי מוקסם מהסייברספייס, בו הוא רואה כר פורה ליצירת רשתות אלטרנטיביות. הוא מבדיל בין הרשת (Net) למרקם (Web). הרשת היא בסיס הנתונים הגלוי, כלל ההעברה והתקשורת, עליו צומח כטפיל רב זרועות וחובק כל המרקם, "מבנה חלופי, רוחבי-פתוח של החלפת מידע", מרחבים בעלי מבנה אנארכי הצומחים בקבוצות דיון חתרניות כמו גם ברשתות החלפת הקבצים כגון קאזאה, שהופכים את היצירה האנושית לנגישה ופתוחה יותר. המרקם הוא התרבות הדיגיטאלית בקהילות גיקים, השפה האלטרנטיבית של שוכני הרשת המקצועיים והנגישות לצורות החתרניות ביותר של מחאה, סירוב אזרחי ועונג דרך כבלים של מידע.

אבל ה-TAZ הוא לא רק וירטואלי, הוא גם מאוד ממשי. הוא קיים במסיבות רחוב שבה כולם לבושים כשפנים בבגדי סאדו; הוא קיים כשמישהו פורץ לבית של מישהו לא כדי לגנוב – אלא כדי להשאיר לו הפתעה; הוא קיים כשאתם חווים את אורגזמת חייכם דווקא בשירותים של האוניברסיטה והוא קיים במסיבות חשק סמי-פגאניות ואורגיות המוניות; הוא נוצר כקרע בזמן כשאתם קורעים את חשבון הארנונה כי כבר נמאס מהמינוס בבנק, או כשכל העובדים במשרד מפזרים בחשאי תלתלי ערווה על השולחן של הבוס במחאה על הקיצוץ במשכורות; הוא קיים כשאתם צורבים עותק לא חוקי של דיסק ונותנים את הכסף שחסכתם לקבצן; הוא קיים בכל מקום של התעלות וניצחון רגעי על החוק האנושי והכבלים החברתיים.

בהשאלה משאלתו של ניאו, "מהו המטריקס", יש לשאול "אז מהו ה-TAZ"? ה-TAZ הוא הבזקים קטנים של אנרכיה לא מבוייתת על רקע סדר חברתי מוכר, ניצוצות של רגש ויצר לא מבוקרים בעולם המוגדר "נורמלי", שניות של קסם תמהוני שחורגות מהמציאות ויוצרות מרחב אחר, רגעי אבל נצחי בפראיותו. יותר מהכול, ה-TAZ הוא הבאג שבמטריקס.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by