ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אז שווה להתקין אופן-אופיס? 
 
 
אורן הוברמן

אורן הוברמן שם את נפשו בכפו והתקין את אופן-אופיס, האופיס החינמי העברי הראשון. לפניכם הביקורת המלאה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
החל מהיום, יכול כל גולש להוריד מהאינטרנט, בחינם, אופיס חדש וחוקי בעברית מלאה.
כמו שוודאי הבנתם מהכותרת, לא מדובר בחבילת האופיס של מיקרוסופט, אלא במתחרה הנקראת "אופן-אופיס", והיא מציעה לכם את ההצעה החשודה הבאה: תורידו ותשתמשו באופיס שלנו בחינם, אנחנו, בתמורה, לא רוצים מכם כלום.
 

מה זה אופן אופיס?

 
משהו פה מסריח, לא? אז זהו, שלא בדיוק. "אופן אופיס" (OpenOffice) היא יוזמה של חברות סאן ו-IBM, שבעזרתם האדיבה של קהילות הקוד הפתוח ומשרד האוצר, הצליחו להרים גרסא עברית לתוכנת ה"אופן אופיס" הבינלאומית. אם לא שמעתם עליה קודם, מדובר בחבילת-אופיס עצמאית בקוד-פתוח, הנחשבת בעולם למתחרתה כמעט היחידה של מיקרוסופט-אופיס. האינטרס שלהם? לעורר את השוק לתחרות. באותה הזדמנות, אם אפשר, גם לפתוח דלת למתחרים העתידיים. סאן ו- IBM למשל.

בשבועיים הקרובים, על פי ההערכות, תופץ החבילה, במחיר עלות מינימלי, על גבי תקליטורים ובכל חנות וסופרמרקט בארץ (כך לפחות בתוכנית). גם היום, אתם יכולים להוריד אותה ישירות מכאן, ולהתקין אותה במחשב שלכם, חוקי ופועל למהדרין.

השאלה הנשאלת היא למה שתרצו לעשות זאת, ואולי יותר חשוב מכך, האם זה בכלל כדאי? במפגן אומץ פטריוטי החלטתי להוריד ולהתקין את הגרסא העברית הראשונה של אופן-אופיס, ממש במחשב הפרטי שלי. בעוד שמסביב צעקו "זה ידפוק לך את הווינדוס", ו-"זה גרוע, בשביל מה לך הכאב ראש הזה" (או שמא היה זה מצפוני המודאג) פרצתי מבעד ללהבות הסקפטיות ולחצתי על כפתור ההתקנה. משום שמדובר בגרסא הראשונה של התוכנה, וכידוע, ווינדוס רגישה להטריד היא, מלמלתי תפילה קטנה לאוויר, משהו בסגנון "רק שלא אצטרך לפרמט", ויצאתי לדרך.
 

ההתקנה

 
כנראה שמישהו שם למעלה מחבב אותי. ההתקנה עברה חלק ובמהירות, הלוגו הנאה של האופן-אופיס נראה מבטיח, הקבצים הועתקו בזריזות, ובתוך מספר דקות הודיעה לי התוכנה ברשמיות כי "התקנתי בהצלחה את אופן אופיס. חברת סאן מקווה שתהנה מהמוצר". על אף שאינני חסיד גדול של מיקרוסופט, חייבים להודות שהיא יודעת לבחור את מילותיה היטב. צירוף המילים "סאן מקווה" לא הסב לי נחת, כנ"ל לגבי הודעת השגיאה, שכללה סימן קריאה אדום בלבד, שבאה אח"כ.

לחצתי "התעלם", כפי שאני עושה בעקביות לכל סימני הקריאה האדומים שהופיעו בחיי. חרף ההודעה המדאיגה, נראה כי הווינדוס ממשיך לקרטע לו כאילו לא אירע דבר. נשמתי לרווחה וחיפשתי את האייקון החדש על שולחן העבודה. זה מצידו, בושש להופיע.

מסתבר, כי בניגוד למקובל, אופיס-אופן המנומסת נמנעת מלדחוף את האייקון שלה לשולחן העבודה הגם-ככה-מבולגן של הלקוחות החדשים. במקום, היא מציבה אייקון קטן בשורת המשימות (בתחתית המסך, ליד השעון) המאפשר הקפצה מהירה של היישום הנבחר. מלבד זאת, כך נראה, אופן-אופיס מנסה לצעוק פונקציונאליות בכל מחיר, גם בכל מה שנוגע לשמות היישומים. "מסמך כיתוב" (המקביל לוורד), "גיליון עבודה" (המקביל לאקסל), "מצגת" (מקבילת הפאורפוינט) ו"ציור" הם שמם של התוכנות המשרדיות שהם מציעים לכם. ניחא. התפשרנו כבר על דברים גרועים מזה.
 

מסמך הכיתוב

ואז הפעלתי את "מסמך הכיתוב". לאחר כמחצית השעה של עבודה אינטנסיבית בו, הצלחתי לפענח מה היישום המוזר הזה מזכיר לי: את מיקרוסופט וורד 95'. עם כל הכוונות הטובות, הוורד החדש אינו משתווה ולו במעט לזה שמציעה אופיס XP. עזבו את העובדה שחסרות בו לא מעט אופציות מתקדמות הקיימות בוורד, הבעיה היותר גדולה היא שהעדר הפונקציות הללו אינו הופך היישום שלנו למהיר וקל יותר, כפי שתצפו שיקרה. לזכותו, מאידך, יאמר כי גם לו יתרונות משלו, וכאלו שאין לזלזל בהם. ראשית כל, הוא נוח למדי. שנית, הוא כולל בחובו גם ממיר-אקרובט מובנה, מה שיאפשר לכם לשמור כל מסמך על טבלאותיו ותמונותיו כמסמך PDF, פורמט שניתן להציג על גבי כל מערכת פעלה. החידוש מהווה שיחוק בכל קנה מידה, ובכלל, מדובר בפונקציה שימושית שאינה קיימת בוורד, ורק בשלה אולי שווה להתקינו.

בנוסף תוכלו למצוא כאן, כמו בוורד של מיקרוסופט, "בודק איות" עברי מתפקד וראוי, את כל הפונטים הרגילים שלכם, טבלאות, שילוב תמונות, סאונד ומולטימדיה, ויכולת להמיר את המסמכים לכל פורמט כמעט, החל מאופן-אופיס-פורמט וכלה ב- DOC (וחוזר חלילה). בין החסרונות מאידך, תצטערו לגלות את העדרם של עמודי-עזרה עבריים, דבר שמיקרוסופט-ישראל דווקא מצטיינת בו, בעיות קלות בכתיבת עברית, אנגלית ומספרים גם יחד (תופעה דומה קורה עדיין גם בוורד), והמרות לא תמיד מושלמות למסמכים מורכבים (ניסיתי להמיר מסמך מוורד, הכולל טבלאות ומספור-אוטומטי לאופן אופיס, וקיבלתי אותו לאחר התעללות שאפילו בשב"כ היו מסתייגים ממנה). מסמכים פשוטים יותר בד"כ יומרו ללא בעיות מיוחדות.
 

גיליון העבודה

תואם האקסל, המכונה "גיליון העבודה", גם הוא מזכיר עד מאוד את מיקרוסופט-אקסל באחד מגלגוליה הקודמים. אז נכון, הוא תומך היטב ב– XML (מה שמיקרוסופט הצליחו ליישם רק באופיס 2003) והוא כולל אחוז גדול מהפונקציות המוכרות לנו. מאידך, השתלבות העברית בו עדיין לוקה בחסר, ההמרה מקבצי Xls גורמת לסימנים טקסטואלים (סימני שאלה למשל) לעוף לכל הרוחות, והעמודות מתעקשות על ייצוג באותיות לועזיות. לא לגיליון הזה פיללנו, ובכל מקרה, מעולם לא הרגשתי טוב יותר לחזור לחזות המוכרת של אקסל הישן והטוב.
 

מצגת

תוכנת המצגות של אופן-אופיס בהחלט משתדלת שתאהבו אותה. יש לה אשף חביב, תמיכה סבירה בהחלט בטקסטים עבריים (מה שלא תמיד היה מובן מאליו במקבילתה המיקרוסופטית) ואת כל האפקטים והטריקים הקטנים שהפכה את פאור-פוינט לחביבת נגדי צה"ל באשר הם. הבונוס הגדול שלה, מאידך, הוא באפשרויות ההמרה המגוונות. שימו לב: כל מצגת שתעשו בה ניתן להפוך בקלות לקובץ SWF. קראתם נכון, פלאש. המשמעות היא שתוכלו להריץ את המצגת שלכם על כל פלטפורמה המצוידת בנגן פלאש, כולל שילובה הטבעי באתרי אינטרנט (אך אנא הימנעו מכך, בבקשה). בצד החסרונות, אין גלריית קליפ-ארט כמו זאת שמיקרוסופט מציעה (אבל מי צריך אחת כזאת כשיש גוגל?) ולא פשוט להתרגל אליה אחרי שעבדתם שנים בממשק המוכר של פאור-פוינט.

את אאוטלוק ואקסס לא תמצאו בחבילה הנוכחית. בחברת "סאן" טוענים שיש אלטרנטיבות חופשיות וטובות לאאוטלוק בחינם ברשת. את המקבילה לאקסס, תוכנת מסד הנתונים של אופיס, תוכלו למצוא בסטאר-אופיס, הגירסא המתקדמת (בתשלום) של סאן המבוססת על האופן-אופיס.
 

אז להתקין?

תלוי. אם יש ברשותכם מיקרוסופט-אופיס ואתם מרוצים ממנו, אין לכם סיבה לעבור לאופן-אופיס. בסך הכל, אופן-אופיס פחות טובה מהאופיס של מיקרוסופט, לפחות בגרסתה הנוכחית.
אבל: אם יש לכם אופיס-פיראטי וחשוב לכם לעבוד על אחד חוקי / אתם משתמשים במערכת הפעלה שהיא אינה ווינדוס (מלינוקס ועד סולאריס) / אתם מעוניינים להשתמש באופן תדיר בפורמט "אקרובט" או פלאש, ומעדיפים שלא ללמוד את התוכנה / המשרד שלכם משתמש בפונקציות הבסיסיות ביותר של אופיס בלבד / אתם בקטע של למרוד בשיטה ולהלחם במונופולים המרושעים, אופן-אופיס היא אכן אופציה סבירה בהחלט. לא חייבים להתקין במקום מיקרוסופט-אופיס, אגב, ניתן גם בנוסף לה.

החלטתי להשאיר את האופן-אופיס שלי בהישג יד. גם אם "מסמך הכיתוב" לא יהפוך דרך פתע למעבד התמלילים המועדף עלי, האלטרנטיבה תמיד תהיה שם. אם באלמר יתאמץ קצת יותר בגלל זה, אני את שלי עשיתי.

הכתבה המלאה "איך נולד אופן-אופיס העברי הראשון" תפורסם השבוע בניוזלטר "חיים ברשת".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by