ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אז הם שובתים, אז מה? 

אז הם שובתים, אז מה?

 
 
צביקה בשור

עובדי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות שובתים, ולא כי הם רוצים עוד כסף לעצמם. הם רוצים כסף כדי לשכור עוד כוח אדם, ובעיקר כדי לתת למי שאין להם. אבל על סדר היום הציבורי הנושא הזה לא עלה. למה? פשוט טאטאנו את העניים מתחת לשטיח, אז למה לנו להתרגש עכשיו בגלל שלא מטפלים בהם כמו שצריך?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שתי פיסות טריוויה קטנות: אחת, אנשי לשכות הרווחה ברשויות המקומיות שובתים כבר יותר משבוע. שתיים, השביתה תמשך גם לתוך השבוע הבא, אחרי שפקידי האוצר לא הצליחו להגיע להסכמה עם ראשי השלטון המקומי.

סביר מאוד להניח שלא ידעתם את שתי העובדות הקלילות האלה, ולו בגלל שאף אחד לא ממש יצא מגדרו כדי לספר לכם אותן. אם תחפשו אותן בטלוויזיה, לא תמצאו מילה, בעיתונים יש ידיעה קטנה שתקועה בעמוד הכי עמוק, וגם לחבר`ה מהחדשות באינטרנט נמאס כבר לעדכן כל יום את המספרים העולים של מספר ימי השביתה עד עתה. ונגיד שהיו מספרים לכם, הרי זה לא היה ממש משנה לכם יותר מדי, נכון?

אני נאלץ להודות באשמתי, גם לי נמאס משביתות. אז אני יודע שלמורים מגיע עוד כסף, ושהחינוך יידפק עד שלא יהיה שווה לאנשים רציניים ללכת למערכת החינוך מבחירה ולא מכורח. אני יודע, אבל באמת, כמה אפשר? הרי כמה אפשר לסמפט אנשים שמספרים לנו שאין להם מספיק כסף, כשגם אנחנו טרם עשינו את המיליון הראשון שלנו. אבל העניין המצחיק הוא, שמה שתוקע את המשא ומתן של אנשי הרווחה עם פקידי האוצר, זה שהם לא רוצים עוד כסף.

כלומר, הם לא רוצים עוד כסף לעצמם. הם מבקשים עוד כסף כדי שיוכלו להעסיק עוד אנשים לטפל בניירת הטופחת, הם רוצים כסף לשכור עוד כמה עובדות סוציאליות, הם רוצים כסף כדי לתת לאנשים שאין להם. אם לקצר, הם רוצים כסף כדי שלנו יהיה יותר טוב.

אבל "לנו" זו מילה גדולה מדי. מדינת ישראל, על גופיה השונים, ממשלתיים, משפטיים ותקשורתיים, כבר מזמן הוציאה חלק ניכר מה"לנו" הזה. איפשהו בתהליך הגדול של הפיכת מדינת ישראל לערוץ 2 אחד גדול, גילו במדינת ישראל שעניים זה לא דבר נוצץ מדי, ואולי כדאי לטאטא אותם מתחת לשטיח. האנשים שהולכים ללשכות הרווחה לא חיים חיים זוהרים מספיק, הם לא קורעי לב במידה מספיקה, והכי חשוב מכל, הם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את כל הדברים האלה שמראים בין התכניות.

אז טאטאנו אותה, כי הרי רובם לא ממש מחוברים לאינטרנט, אתם יודעים, ואת המצוקה קצת קשה לחשוף באמצע ירושלים, כי המצוקה הזאת היא לא נכות, וכמה שזה קשה לחשוף את הגדמים שלך בטלוויזיה, ככה זה בלתי אפשרי להראות את העובדה שאתה לא הולך לרופא שיניים כי אין לך כסף לסתימות.

ואם הם כבר מתחת לשטיח, אז למה לנו להתרגש עכשיו בגלל שלא מטפלים בהם כמו שצריך? הרי שביתת רופאים יכולה לפגוע בכל אחד ואחד מאיתנו בשניה, שביתת חינוך תפגע בעתיד של הילדים שלנו, שלא לדבר על העובדה שמישהו צריך לעשות להם בייבי סיטינג בזמן שאנחנו עובדים. אבל שביתה בלשכות הרווחה רק אומרת שלא מטפלים בעניים, וזה לא ממש משפיע עלינו.

אנחנו, כל מי שהחיים שלו לא גובלים ברעב, כל מי שיכול להרשות לעצמו את טיפול השיניים, גם אם תוך כדי אנחות של שברון לב, כי הכסף לא צומח על העצים, אטמנו את האוזניים שלנו לקריאה של כל דבר שלא מריח כמו פרסומת. אולי הגיעה השעה להכיר בעובדה שיותר ויותר אנשים במדינה הזאת צריכים שנפסיק להתעלם מהם. שכונה ד` נמצאת בבאר שבע, ג`סי כהן זה בחולון. בואו לא נעמיד פנים שהן באפריקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by