ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מדעי ה-WTF 
מדעי ה-WTF ואתגר 50 האלף דולר 
 
 יש אורגת שטיחים פרסית בקהל?    צילום: shredderchallenge.com; עיבוד: עידו גנדל    
מדעי ה-WTF |
 

בא לכם להרוויח 50 אלף דולר בתוך קצת פחות מחודש, בצורה חוקית לגמרי ובלי לצאת מהבית? הכירו את אתגר המגרסה של צבא ארה"ב

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בא לכם להרוויח 50 אלף דולר בתוך קצת פחות מחודש, בצורה חוקית לגמרי ובלי לצאת מהבית? זה אמנם נשמע כמו עוד הונאת אימייל מטופשת, אך הפעם זה אמיתי לגמרי: כל שעליכם לעשות זה לפתור מספר חידות (אה, ולהיות תושבי ארצות הברית, אבל מי מסתכל על האותיות הקטנות).

 

אנחנו מדברים על אתגר המגרסה של DARPA, הסוכנות למחקר מתקדם של צבא ארה"ב. המשתתפים באתגר מתבקשים להוריד תמונות של מסמכים גרוסים ולשחזר מתוכן, בכל אמצעי שעולה על הדעת, את המסמכים המקוריים עד לחמישי בדצמבר. המשימות, חמש במספר, מסודרות ברמת קושי עולה, ועשויות לכלול מספר פתיתי נייר ממסמכים אחרים או להחסיר כמה מהפתיתים המקוריים. האתגר, כאתגר בתחום עיבוד התמונה, זיהוי תבניות ושאר הוקוס-פוקוס מתמטי, מעניין בהחלט - אבל למה הוא שווה לסוכנות סכום משמעותי כל כך?

 

מעלילות אחמדינג'אד

אחמדינג'אד. מההתחלה עשה בעיות
 אחמדינג'אד. מההתחלה עשה בעיות 
 צילום: רויטרס 
 

שורשי הסיפור קשורים ללא ספק לפיאסקו פוליטי ומודיעיני, שהתרחש באיראן בשנת 1979, במהלך המהפכה האיסלמית. בניין השגרירות האמריקנית בטהרן נפרץ על ידי סטודנטים מהפכנים (השמועה מספרת שאחמדינג'אד חביב הקהל היה אחד מהם), שוכניו הוחזקו כבני ערובה ומסמכים מסווגים רבים נפלו לידי השלטון החדש.

 

בנוסף למסמכים השלמים השיגו הבוזזים גם שקיות של גריסה - ניירות שנחתכו לרצועות דקות וארוכות - ובעבודת נמלים מרשימה, שנעזרה (כך מספרים) באורגות שטיחים פרסיים מיומנות, הצליחו לחבר מחדש ולשחזר גם את המידע הסודי שהיה, לכאורה, אבוד. האיש שהלך על ההצעה הזולה ובחר במגרסות הפשוטות בשביל השגרירות בטח היה מאד גאה בעצמו באותם ימים.

 

כיום יש תוכנות שמתיימרות לבצע איחוי וירטואלי של רצועות נייר שכאלה (לפחות אחת מהן תוצרת כחול לבן), אלא שהגורסים עצמם למדו להיזהר קצת יותר ומשתמשים במגרסות שחותכות את הנייר גם לאורך וגם לרוחב. ההנחיות של משרד ההגנה האמריקני, למשל, דורשות שרוב שיירי הנייר יהיו בעלי שטח של לא יותר מחמישה מילימטרים רבועים. התחרות של DARPA, אם כן, נועדה כנראה להשיג שתי מטרות: לגלות דרך לשחזר מסמכים גרוסים שנתפסים במתקני אויב, ובמקביל לבדוק את חוזק ההגנה על מסמכים אמריקניים שהושמדו באופן כזה.

 
 

ולעזאזל הסודיות

אזור 51, לא מה שחשבתם?
 אזור 51, לא מה שחשבתם? 
 צילום: GettyImages/אימג'בנק 
 

הדבר המוזר בכל הסיפור הוא שיכולת מודיעינית קריטית שכזו אמורה, לפי כל היגיון, להישאר סודית. איזה מוסד בטחוני יהיה סתום מספיק כדי להמשיך ולגרוס בשיטה הישנה, אם הוא יקרא באינטרנט שלצבא ארה"ב יש יכולת לשחזר את המסמכים? לא, בבקשה אל תענו על השאלה הזו, אנחנו יודעים מה אתם עומדים להגיד. בכל אופן, הניחוש שלנו הוא שכיום, בזכות המחשבים והדיסק-און-קי, יש פחות ופחות מסמכים מודפסים ובעיית שחזור הגריסה הופכת לפחות רלוונטית; אך אי-שם בארצות הברית, אולי באזור 51, יש האנגר ענק מלא במיליוני שקיות של פתיתי נייר מודיעיניים שנאספו בעבר והאמריקנים פשוט מתים לדעת מה כתוב בהם. אפשרות נוספת היא שהמומחים הצבאיים התייאשו לחלוטין מלפתור את המשימה בעצמם, כך שזה לא באמת משנה אם היא תיפתר בפומבי או לא: כך או אחרת, המידע יישאר מחוץ להישג ידם - ולפחות תהיה להם טכנולוגיה שימושית חדשה אותה יוכלו לנצל למטרות אחרות.

 

פילים לבנים ממוכנים

ל-DARPA יש היסטוריה ארוכה של פתרון בעיות מורכבות ופיתוח המצאות שהן על גבול המדע הבדיוני, אם לא יותר מזה. בתחילת דרכה של הסוכנות הזו, כאשר עוד נקראה ARPA (ראשי תיבות של Advanced Research Projects Agency), היא התבקשה לפתור בעיה מעשית: איך לשמור על יכולת תקשורת ברחבי ארצות הברית גם במקרה של מתקפה גרעינית מסיבית. הפתרון שנמצא היה, כידוע, ההתחלה של האינטרנט. בעיה נוספת שהוצגה בפניה, גם היא בהקשר של מלחמה גרעינית, היתה איך לאפשר לצוללות שמשגרות טילים גרעיניים לדעת איפה בדיוק הן נמצאות, כדי להבטיח דיוק מקסימלי בירי. רוב הסיכויים שהתשובה (אחרי הרבה מאד גלגולים, כמובן), היא חלק מהשימוש היומיומי שלכם בסלולרי: מערכת ה-GPS.

 

הסוכנות הזו היתה מעורבת בלא מעט פרויקטים, שהתואר WTF הולם אותם לגמרי. על אחד מהם דיברנו ממש כאן בעבר - פרויקט אוריון לבניית חללית מונעת בפצצות אטום. בין הפרויקטים האחרים שלא הגיעו לשום מקום אפשר למצוא פיל מכאני, שאמור היה להעביר ציוד וחיילים ביערות וייטנאם (ההשראה לכלי הרכב הצועדים של האימפריה בסרטי "מלחמת הכוכבים"?), ואפילו יכולת קריאת מחשבות.

 

על מה חושב חייל

אלף היה בובה, תתמודדו
 אלף היה בובה, תתמודדו 
 צילום: youtube.com 
 

למעשה, DARPA נכנסה לנושא קריאת המחשבות פעמיים. בפעם הראשונה, המוטיבציה למחקר היתה שמועות על כך שברית המועצות עוסקת בפיתוח יכולות על-חושיות בקרב מרגליה, וכמובן שהאמריקנים לא יכלו להרשות לעצמם להישאר מאחור. תקציבים ממשלתיים ניכרים הושקעו בבחינות קפדניות של טלפתים, מגלי עתידות, רואי נסתרות ושאר כישרונות. ומה אתם יודעים, הפרויקט נכשל. אין דברים כאלה במציאות, אלף הוא בובה וסנטה קלאוס לא קיים (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

 

הסיבוב השני הוא מהשנים האחרונות ממש, והוא מחליף את הפנטזיות הילדותיות על כוחות על-טבעיים בטכנולוגיה. הרעיון, בגדול, הוא לצייד חיילים לוחמים בהתקנים עם חיישנים, שיהיו מסוגלים לזהות מחשבות כלליות, ואפילו מילים ספציפיות, מתוך דפוסי פעילות הנוירונים במוח. סיור שיזהה מארב, לדוגמה, יוכל להעביר את המידע במהירות בלתי נתפסת לכוח העיקרי בלי להשמיע ציוץ. אנחנו סבורים שציתות למוח של חייל בשטח עלול ליצור מצבים מאד מעניינים, שלא לומר מביכים לכל הצדדים המעורבים - אבל DARPA כבר השיגה כל כך הרבה דברים בלתי אפשריים לכאורה, שאנחנו מוכנים להאמין שגם זה יעבוד.

 

עכשיו יש לכם עשר דקות פחות כדי לפתור את בעיית המסמכים הגרוסים ולהשיג אזרחות אמריקנית. בהצלחה!

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by