ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
רייב של מיקרוסופט וביקור רונאלדו 

רייב של מיקרוסופט וביקור רונאלדו

 
 
גדי שמשון

קשה להגיד שהיה משהו מדהים באמת בתערוכת "מיליה 2000" לתוכן אינטראקטיבי בקאן. מגמות חדשות? בשורות מהפכניות? לא בבית ספרנו. מה כן היה? הרבה גיקים, רייב כושל, וכוכב כדורגל אחד שבא להגיד שלום. גדי שמשון מסכם ומצלם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא נתקלתי בדברים מפילים בתערוכת "מיליה 2000", אבל אפשר היה לקבל קצת פרספקטיבה על מגמות בתחום התוכן האינטראקטיבי בזמן הקרוב. בינתיים נראה שאין מגמות חדשות, רק נסיונות, מרתקים יותר או פחות, להבריג לתוך המדיום החדש את התכנים שאנו מכירים ממדיה אחרים.

נקודה מעניינת, והגיונית: ברגע שעוברים לתכנים הכוללים וידיאו, האתרים מעוצבים על רקע כהה - בניגוד למקובל עבור תוכן טקסטואלי. זה נראה כמו אתרים פרטיים של בני עשרה שרוצים להיות האקרים, למעט העובדה שכפתור ה"שלח לנו דואר" מעוצב בצורה תואמת יותר לכפתור "העמוד הראשי".

התכנים עצמם? נו, טוב. הרבה מדי, הרבה יותר מדי, וריאציות עלק חדשות על משהו שהצליח. רוצים לארה קרופט עם עיניים של חייזרית וזנב ירוק? קיבלתם. כאלה מין. משחק מונופול למחשב שנקרא כך:
 
 
בואו נודה על האמת: גיקים זה דבר הרבה הרבה פחות קול ממה שאנשי האינטרנט היו רוצים לחשוב. חלק בלתי נסבל בגודלו מהנוכחים ענב עניבות מקסימות, עם ציור של סנופי. ומסיבת הסיום "המסורתית" של התערוכה, ה"טכנו נייט פארטי", הוגשה השנה בחסות מיקרוסופט וחברת המשחקים "אינפוגרמס". מזעזע כמו שזה נשמע. הרייב של בילי.
 
 
למעט העובדה שהקורונה היתה בחינם, האירוע יכול היה להשתלב בכל סיום תערוכה ישראלית בגני התערוכה המצהיבים שלנו. איפה, מכל תערוכת קומפו-מהשמו בארץ היו זורקים אותה. נתחיל מהעובדה שאיפה טכנו ואיפה המוסיקה שהיתה. שירי דיסקו ופופ-רך בעיבוד צרפתי. חוץ מזה היה חדר עם מחשבים-תותחים ועליהם מיטב המשחקים של אינפוגרמס. שאף אחד מהם לא ממש עבד. על המחשבים באולם נראו מסכי השגיאה הכחולים, או סוליטר, אצל שחקנים מיואשים.
 
 
 
אינפוגרמס שלחה למקום תותחים כבדים. החל מהעמדות, התחרויות היומיומיות נושאות הפרסים וכלה בהבאת כוכב הכדורגל רונאלדו, שנתן את שמו למשחק ה"מדהים-חדשני-ענק" -"רונאלדו פוטבול" (נא לומר את השם במבטא צרפתי). משחק רע. חיקוי לא משכנע לפיפ"א. אבל מה, סוף סוף ניסתה מיליה להיות דומה לפסטיבלים אחרים המגיעים לארמון הפסטיבלים על חוף קאן: שטיח אדום, תקתוקי מצלמות, כוכב עולה במדרגות:
 
 
עשר דקות, עבר. במקום שבו עבר רונאלדו טבועות בבטון טביעות ידיהם של אנשי קולנוע מפורסמים. נניח רוברט אלטמן. או ז`אן פול בלמונדו:
 
 
אגב, גם טביעת ידו של צ`אק נוריס נמצאת שם. אחרי שסערת רונאלדו חלפה עברה לה (באותה מהירות בה תסירו את "רונאלדו פוטבול" מהמחשב שלכם אחרי עשר דקות הניסיון), חזרה תרועת הפסטיבלים סביב הארמון למצבה הקודם. בפנים פוסטרים של תינוקות עם פירסינג בגבה, ובחוץ המקומיים משתדלים להתעלם:
 
 
הקפטריה הזו כיכבה עוד בסיפוריו של ג. עיטור האגדי בדיווחיו מפסטיבל הסרטים של קאן. כאן התחככו כל הכוכבים, המפיקים, הכוכבניות ויתר אנשי עולם הזוהר עליהם כתב ב"להיטון". כוכבים לא היו בקפטריה בזמן מיליה. כמו בכל תערוכה, היו שיחות, פגישות וקרואסון מצויין. מה שבכל זאת עוזר להבחין בין קאן לבין הנקניקיה העבשה בגני התערוכה.
 
 
כדי לא לגמור עם טעם רע בפה, הנה משהו באמת חמוד שהיה שם: תחנת העבודה החדשה של סיליקון גרפיקס, שעובדת על NT (עד לפני מספר שנים קצר חילול קודש ממש), ומריצה את שרת הווידיאו שלהם. גם יפה, וגם אופה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by