ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
דעה 
ישראל נגד הפלסטינים: סקר ענק בפייסבוק 
 
 אז עם מי אתם?    צילום: צילומסך    
דעה |
 

עם מי אתם, ישראל או "פלסטיני"? הסקר הענק שנערך בפייסבוק הוא שאלה טפשית עם תשובה חסרת משמעות - ובכל זאת אנשים נרתמים לענות. למה?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

1. השאלה

חבר שלי שאל אותי שאלה, דיווח לי פייסבוק. אז ניגשתי לענות עליה, כי מה לא עושים בשביל חבר. התברר שזה לא הוא ששאל אותה באופן אישי. זו שאלה שנשאלה לאחרונה, באמצעות מנגנון הסקרים החדש של פייסבוק (הפופולרי עד כדי כך שאנשים כותבים סקריפטים שמטרתם להשתיק אותו), ונדדה הלאה והלאה. בטח גם אתכם שאלו בימים האחרונים. השאלה, בתרגום חופשי מאנגלית עילגת, היא:

 

"אתה עם...?

א. פלסטיני

ב. ישראל"

 

התפוצה של ה"סקר" הזה, פוסט מהשורה שמשתמש פייסבוק כלשהו פרסם, מדהימה. ענו עליו כבר יותר מחצי מיליון איש (המצב  נכון לרגע זה: 272,308 : 202,802 לטובת הפלסטיני), ויש עשרות אלפי תגובות.

 

על שאלה כה חשובה לא עונים בקלות דעת, לכן ישבתי והשקעתי מחשבה זמן רב, ולבסוף הגעתי למסקנה שזו אחת השאלות המטומטמות ביותר ששמעתי מאז "את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אויבינו ימ"ש".

 

2. התשובות

 

ישנו ספר בשם "מלחמת 90 הדקות" מאת איתי מאירסון, שבו ישראל והפלסטינים מחליטים ליישב את הסכסוך בינהם אחת ולתמיד באמצעות משחק כדורגל. המנצח יזכה לריבונות מלאה על כל השטח מהירדן עד הים. התסריט הזה, כמובן, לגמרי לא ריאליסטי: מי פותר היום בעיות בעזרת כדורגל? היום הכל בפייסבוק. הנה, רק צריך להחליט להפוך את הסקר הזה לרשמי: מי שינצח - יקבל את המדינה. מי שלא - יעבור דירה, או משהו. אה, רגע, גם זה לא ריאליסטי? אז תזכירו לי בבקשה בשביל מה הסקר הזה כן טוב?

 

הסכסוך הערבי-ישראלי הוא לא משחק כדורגל. לא תהיה בו מצב של מפסידה אחת ומנצחת אחת שתקבל 3 נקודות. חסרות פה כמה תשובות חשובות: "אני בעד שלום", למשל, או "אני בעד מדינה דו-לאומית" או "אני תומך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים בגבולות 67, עם תיקוני גבול המתחייבים משינוי דפוס ההתיישבות של שתי קבוצות האוכלוסיה הנ"ל, אך בשום אופן לא לחלק את ירושלים". או משהו. מי שבוחר תשובה אחת בסקר הזה - ולא משנה איזו תשובה - צפוי להתאכזב. הקבוצה שלו לא הולכת לנצח, פשוט משום שזה לא סוג כזה של משחק.

 

3. הסטטיסטיקה

אז מה בעצם אומר הסקר הזה? הרבה אנשים, מתברר, חושבים שזה חשוב שאני (וכל שאר חבריהם ומכריהם) אשתתף בו, כדי לתמוך בקבוצה שלי (ישראל, למקרה שתהיתם). לא נראה גיוס המוני כזה מאז הסקר שביקש לברר איפה ג'סטין ביבר צריך להופיע, בישראל או בצפון קוריאה. אבל אם ישראל תנצח בסקר, מה זה יוכיח?

 

סקרים ברשת הם מטבעם חסרי משמעות סטטיסטית. מכיוון שכל מי שרוצה יכול להשתתף, השאלה היא רק לאיזו מהקבוצות (סקעת או מויאל, למשל, או ג'ייקוב נגד אדוארד) יש קהילת מעריצים יותר אובססיבית. אם התשובות בסקר היו ישראל, הפלסטינים ואלירז שדה, אלירז בטח היה מנצח, כי עם כל הכבוד לצה"ל, מבחינת הבעת תמיכה אינטרנטית אין בעולם מי שיביס את המעריצות של אלירז. זה לא היה מוכיח שצריך לתת לאלירז את ראשות הממשלה, וגם זהות המנצחת בסקר הזה לא תוכיח שום דבר: לא מי צודק, ואפילו לא מיהו הרוב. לכל היותר זה עשוי להוות אינדיקציה כלשהי בשאלה למי יש יותר חשבונות פייסבוק וזמן פנוי.

 
ויכוח באינטרנט: הפעולה חסרת התוחלת ביותר בעולם
 ויכוח באינטרנט: הפעולה חסרת התוחלת ביותר בעולם   צילום: GettyImages 
 
 

4. הדיון

דבר אחד אי אפשר לקחת מהסקר הזה: הוא גדול. השתתפו בו כ-600 אלף איש. מספר התגובות לסקר עומד כבר זמן רב על 5,999 (ככל הנראה המספר המקסימלי של תגובות שפייסבוק מאפשרת), וכמה מהן הפכו לדיון עם אלפי תגובות-לתגובות בפני עצמו. לתגובה אחת של שלומי דורי (שתמך, במקרה שתהיתם, בישראל) יש נכון לרגע זה 25,294 תגובות. ייתכן מאוד שמדובר בדיון הבינלאומי הרחב ביותר שהתקיים אי פעם בנושא הסכסוך הישראלי-ערבי.

 

המילה "דיון" משמשת כאן בהגדרה מאוד רחבה, כמובן. המשתתפים לא מדברים זה עם זה או מנסים להקשיב זה לזה, אלא, כמיטב המסורת הטוקבקיסטית, צועקים ומקללים. הפלסטינים, תתפלאו לשמוע, טוענים שכל הישראלים רוצחים, והישראלים מעלים את הסברה שאמא של הפלסטינים שרמוטה. רב-שיח מרתק.

 

ובכל זאת, מתברר שלשני הצדדים יש הרבה במשותף. שניהם, למשל, לא יודעים אנגלית (חלק מהתגובות כל כך עילגות שקשה להבין תמיכה במי הן אמורות להביע). שניהם גם חפורים עמוק בצדדים שלהם ואין להם שום עניין להקשיב לאף אחד אחר. מבחינת הפלסטינים שבדיון, ישראל היא השטן והיא רוצחת ללא הבחנה. הישראלים, כמובן, יודעים שהערבים הם הרעים, ולא מבינים למה הם לא מכירים בזה כבר ופשוט נותנים לישראל לשלוט בהם בשקט. הביטוי "דו-שיח של חרשים" מתבקש כאן, אבל לא הייתי רוצה לפגוע בקהילת החרשים.

 

5. הסוף הטוב(?)

ועדיין, לפחות הם מדברים. מתוכן השיחה ברור שהרבה מהישראלים המשתתפים בה מעולם לא החליפו עם ערבי משפט שלא כולל את המילים "חומוס צ'יפסלט", ואותו הדבר נכון גם בצד השני. יכול להיות שבתוך כל הצרחות האלה יש מישהו, לפחות אחד, שהכיר פתאום בכך שלסכסוך יש צד שני, ושהתעמולה שהוא שומע מהתקשורת בצד שלו היא לאו דווקא האמת היחידה ואין בלתה. אם יש אחד כזה, אולי כל זה היה שווה.

 

יש חוק ידוע: להתווכח עם זרים באינטרנט הוא הפעולה חסרת התוחלת ביותר בעולם. לחוסר תוחלת יש גם יתרונות. אבל אם הטוקבקיסטים של העולם יתאחדו ויעסקו בקללת זה את האמ-אמא של זה בפייסבוק במקום לצאת לרחוב ולפוצץ זה את זה פיזית, העולם יהיה מקום יפה הרבה יותר. מי אמר שפייסבוק לא משפר את האנושות.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by