ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מגזין 
אייפד בשלושה שקלים? לא הונאה אלא מזל 
 
 אייפד ב-99 ש"ח? איך תסרבו?    צילום: צילומסך    
מגזין |
 

אתרי "מכרזים הפוכים" ו"מכרזים באגורות" מנסים להפוך את המכירות הפומביות ליצירתיות. אבל האם זה באמת מכרז, והאם זה בכלל חוקי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 

פראיירים אולי מתחלפים כל הזמן, כמאמר הפתגם, אבל גם ציידי הפראיירים מתחלפים בתדירות גבוהה. מדי פעם צצה דרך חדשה להוציא מאנשים כסף, אם לא במרמה ממש אז באופן "אפור", בעייתי, בערך-חוקי. צורה אחת שהפכה לאחרונה לנפוצה במיוחד היא אתרי "מכרזים" בשיטות יצירתיות ובעייתיות.

 

היי חבר, רוצה אויר ב-89.12 שקל?

 

אתרי המכרזים ההפוכים קיימים ברשת הישראלית כבר זמן רב, אבל רק כשחיפשנו אותם בפועל גילינו כמה הם רבים: הם נפוצים כמעט כמו אתרי הקופונים הקבוצתיים. לאחרונה לשיטת המכרז ההפוך נוספו אתרים שעובדים בשיטה אחרת, ה"מכירה באגורות". שתי השיטות מבטיחות לכם אפשרות לקנות מוצרים יקרים - מחשבים, אייפונים, מכוניות - במחירים מצחיקים ממש, שבין 100 שקל ל-20 אגורות. שתי השיטות שונות, אבל העיקרון שמאחוריהן זהה: אתם משלמים הרבה כסף על המכרז. רשימה חלקית בהחלט כוללת אתרים כמו: 4win.co.il, sold.co.il, את sale99.co.il, וגם win-max.co.il ו-e-auction.co.il

 

בשיטת המכרז ההפוך האתר מכריז מראש על מחיר מקסימלי: למשל, מאה ש"ח. עליכם, בתור המשתתפים במכרז, להציע מחיר, בדיוק של אגורה (למשל: 79 ש"ח ו-13 אגורות). לא ההצעה הגבוהה ביותר זוכה, אלא ההצעה הבודדת הגבוהה ביותר: הסכום המדויק הגבוה ביותר שאותו הציע רק אדם אחד. כיוון שאתם לא יכולים לדעת איזה מספרים אחרים כבר נתפסו, הזכיה היא בעיקר עניין של מזל.

 

השיטה האחרת, של ה"מכרזים באגורות", עובדת כך: כל "מכרז" על כל מוצר מתחיל במחיר של אגורה אחת, וכל הצעה מעלה את המחיר באגורה אחת בדיוק. אלא מה, כל הצעה גם מאריכה את תקופת המכרז בדקה נוספת. התהליך הזה עשוי, כמובן, להימשך שעות רבות, כשבכל דקה אלמוני נוסף יעלה את המחיר בשקל. מי שיזכה לא יהיה המציע הנדיב ביותר - כי גם במקרה הכי גרוע, המחיר לא יעלה על שקלים בודדים - אלא זה שהיתה לו הכי הרבה סבלנות, או הכי הרבה מזל, ולחץ על הכפתור בדיוק בנקודה שבה לכל המתמודדים האחרים נמאס.

 

אלה לא "מכרזים" אלא הימורים

מזל - זאת מילת המפתח. כדי לזכות צריך מזל. הקץ', בשני המקרים, הוא שההצעות אינן חינם. אתם יכולים להגיש כמה הצעות שתרצו בכל מכרז, אבל כל הצעה תעלה לכם סכום כלשהו, שבין חמישה ל-20 ש"ח. במילים אחרות, אתם לא משתתפים במכרז - אתם משתתפים בהגרלה. ה"מכרזים" האלה הם למעשה סוג של הימורים. נכון, ייתכן שתשיגו אייפד ממש ממש בזול - בדיוק כשם שייתכן שתזכו בטוטו. רוב הסיכויים הם שמישהו אחר יזכה ולכם יתברר שהוצאת כסף סתם, כי הימרתם על הסכום הלא נכון.

 

העיסוק ב"מחירי" המוצרים, בין אם מדובר בשלושה שקלים או במאה שקלים, הוא לא יותר מאשליה: ה"מחירים" הם הרי מספרים חסרי כל משמעות; ברור לכל שמפעילי האתרים לא באמת מרוויחים מהמחיר שהזוכה משלם על המוצר שבו זכה - אם תשלמו או לא תשלמו את ה-3.87 ש"ח על מערכת הקולנוע הביתי, זה לא ממש ישנה להם. ברור לכולם שמפעילי האתרים מרוויחים מדמי ההשתתפות שמשלמים מאות או אלפי המשתתפים בכל מכרז, כשכאמור, כל "הצעה" דורשת דמי השתתפות מחדש. לא פלא שכמה מאותם אתרים הרחיקו לכת עוד יותר והוציאו את המוצר מהמשוואה: מדי פעם, ה"מוצר" שאותו הם מוכרים הוא פשוט סכום כסף - אלף דולר, או אפילו 350 ש"ח (שאותם אפשר לרכוש במחיר מירבי של 20 ש"ח). במקרה הזה האשליה שמדובר במשהו מלבד הגרלה עוד יותר קלושה.  כשאתם בוחרים את "ההצעה" שלכם במכרז הפוך, אתם למעשה בוחרים את המספר בכרטיס ההגרלה שלכם, וככל שיותר אנשים ירכשו "כרטיסי הגרלה" כך הרווח של מפעילי האתר גדול יותר - וכך הסיכוי שלכם לזכות קטן יותר.

 
350 ש"ח למכירה
 350 ש"ח למכירה   צילום: צילומסך 
 
 

האם זה חוקי?

כאמור, תשלום דמי ההשתתפות הוא הפרס הגדול של מפעילי האתר, והוא העסק שמכניס הרבה כסף. ברוב המקרים, הענקת ה"פרס" תלויה במספר מינימלי של משתתפים. כך, למשל, המאזדה תינתן למהמר המוצלח רק אם יגיעו לא פחות מ-5,000 הצעות. כל אחת מאותן הצעות תעניק למפעילי האתר 20 ש"ח, כך שהם הרוויחו על המכרז הזה לבדו מאה אלף ש"ח לכל הפחות, ואין להם שום צורך לקנות את המאזדה לפני תחילת המכירה, אלא רק לאחר שהיא נסגרה והכסף כבר אצלם בכיס. לא פלא שהאתרים האלה כל כך נפוצים: המפעילים, בניגוד אליכם, לא יכולים בשום מקרה להפסיד.

 

הימורים אסורים בחוק במדינת ישראל, חוק שהמשטרה מקפידה לאכוף בפשיטה על בתי קזינו לא חוקיים. אלא שאתרי האינטרנט ממשיכים לפעול. אז האם אתרי האינטרנט האלה, שמציעים למעשה הימורים, חוקיים? עו"ד יהונתן קלינגר טוען שהתשובה שלילית: "שלל אתרי המכרזים ההפוכים או המכירות בהן צריך להציע הצעה נמוכה, הם אתרים שהזכיה תלויה יותר במזל מאשר ביכולתיו של אדם. אתרים אלה בעקרון דומים יותר להימורים מבחינת המאפיינים שלהם מאשר למכרז. בעוד שבמכרזים עקרונות כמו פומביות, שוויון ושקיפות עומדים בפני הציבור, באתרים מסוג זה דומה שהרבה פעמים ה"מכרז" נסגר רק כשמגיעים למספר מינימלי של הצעות שמבטיח את הרווח של היזמים. אני בספק אם הצרכן שמציע את ההצעה לא מוטעה ולכן עשויות להיות כאן שתי בעיות: הן בתחום של הגנת הצרכן והן בתחום ההימורים.

 

"בנוסף, לקרוא לפעולת האתרים האלה 'מכירה פומבית' זו הטעית הצרכן, כי במכירה פומבית כל ההצעות פומביות ואילו באתרים אלו לא ניתן לדעת אילו הצעות מחיר שלחו המשתתפים האחרים", מסכם קלינגר.

 

דוברות משטרת ישראל לא הגיבה לדברים.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by