ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לצה"ל לנצח אתכם 
 
 יעלון, שרון, מופז, ירון. דיכאון   
 
צביקה בשור

התנגדות משרד הביטחון לאישור ייבוא מוצרי בלוטות' מייאשת. את המחיר על אזלת היד של המדינה באימוץ טכנולוגיות חדשות נשלם אנחנו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המהירות בה מאמצת מדינה טכנולוגיות חדשות משפיעה מהותית על היכולות הכלכליות שלה, יודע כל כלכלן. מדינה שרשויותיה מצליחות לזהות טכנולוגיה ש"תופסת" ומאמצות אותה לחיקן הממסדי, מסדירות בחוכמה ובהקדם את ענייני הרגולציה ונותנות לשוק הפרטי להתחיל לעשות את שלו, מרוויחה.

מקומות עבודה חדשים נוצרים מעצם אימוץ הטכנולוגיה החדשה על ידי השוק, רכישת הציוד החדש, הטמעת שיטות העבודה החדשות, הכשרת העובדים. אם אכן מדובר בטכנולוגיה בעלת ערך אמיתי, הרי שהאימוץ שלה יביא לעליון בפריון של חברות שתאמצנה אותה. בשיטה הכלכלית הנוכחית, בה צמיחת השוק הפרטי היא המנוף הכמעט יחידי המשמש לשיפור ברווחת האזרחים, אימוץ טכנולוגיות חדשות הוא הכרח.

בישראל, זו שמתגאה תמיד בתעשיית ההיי-טק המוצלחת שלה, דווקא לא יודעים לאמץ טכנולוגיות במהירות. השוק אכן רווי בחברות בעלות ידע טכנולוגי מרשים ואפילו יכולות שיווק מוכחות, אבל כמעט תמיד הן נתקלות במחסום הממשלה. כולם זוכרים את העיכוב הבלתי נסבל בכניסת האינטרנט המהיר לישראל, בגלל חששו של הרגולטור מהיווצרות דואופול כבלים-בזק שישלוט בשוק התקשורת ולא יאפשר לגורמים נוספים להיכנס אליו. בסוף נשארנו עם הדואופול המקולל וגם קיבלנו את האינטרנט המהיר שלנו הרבה אחרי אמריקה, אירופה ואסיה.

עכשיו הסיפור חוזר על עצמו עם רשתות המחשבים האלחוטיות, או ליתר דיוק, עם תדרי ה-BlueTooth וה-Wi-Fi. שתי הטכנולוגיות, המאפשרות חיבור מחשבים וציוד היקפי לרשתות תקשורת אלחוטיות, מסתובבות בעולם כבר למעלה משנה. בשנה האחרונה הפך ה-Wi-Fi למוביל צמיחה אמיתי במדינות הצפון, מה שגרם אפילו לקופי ענאן לחשוב על הטכנולוגיה הזו כקיצור דרך טכנולוגי למדינות הדרום העניות. כפטריות אחרי הגשם צצו להן "נקודות חמות" אליהן יכול אדם להגיע עם מחשבו הנייד ולגלוש מהן בפס רחב ובנוחות שמאפשרת רשת אלחוטית.

חברות טכנולוגיה "כבדות" כגון סיסקו משליכות את יהבן על הטכנולוגיה ה-Wi-Fi, בעוד יצרניות הגאדג'טים נכנסו לסחרחרת בלוטות'. הרעיון לפיו נוכל לשים את נגן ה-MP3/טלפון סלולרי שלנו בתיק ולתחוב באוזן אוזניה אלחוטית זעירה באיכות מעולה, דומה שהסעירה דמיונם של אנשי הטכנולוגיה הרעבים של עידן הבתר-בועתי. בכל מקום החלו לצוץ מכשירים המנצלים את היתרונות שבתקשורת המחשבים האלחוטית החדשה.
 
 
בכל מקום מלבד ישראל, זאת אומרת. כאן חסם משרד הביטחון את כניסת המכשירים החדשים, בטענה שהתדר בהם עושות הטכנולוגיות שימוש, 2.4 גיגה הרץ, משמש מערכות צבאיות קריטיות. הסבתן תארך זמן רב, אמר הצבא, ועד אז תשבו בצד ותחנקו. מכשירים סלולריים שהגיעו לארץ עם יכולות בלוטות' מובנות (המאפשרות לתקשר עם המחשב, או עם הפאלם, למשל) "תוקנו" כך שהיכולת הזו ניטלה מהם. אזרחים שייבאו מכשירים כאלה באופן אישי והשתמשו בהם הפכו למעשה לפורעי חוק. ישראל היתה למדינה היחידה בעולם שלא התירה שימוש בטכנולוגיה שהחלה לכבוש את העולם.

עד שראש הממשלה, שהוא גם שר התקשורת, הורה להפוך את התדר לחוקי ולאפשר שימוש במוצרים אזרחיים המתבססים על בלוטות' ו-Wi-Fi. ב-2 באוקטובר היינו כולנו אמורים ללכת לחנות ולרכוש את צעצוע הבלוטות' הראשון שלנו (בהנחה שהמיתון הותיר לנו מספיק מרשרשים) האומנם בא לציון גואל? בוודאי שלא. אתמול פרסם עיתון "גלובס" ידיעה לפיה מתנגד עתה מנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון להחלטתו של שרון.

ירון מבין שבסופו של דבר יצטרך לפנות את התדרים, לכן הוא אינו מבקש אלא את 90 מיליוני השקלים שנדרשים כדי לפתח מערכת חלופית לזו שקיימת היום. באוצר טוענים שהעניין לא דחוף, וכי בעלות של עשרה מיליון בלבד אפשר למגן את המערכת מפני הפרעות. אבל במשרד הביטחון אף פעם לא ידעו להתפשר, וירון מתכוון לקחת את הסיפור לוועדת התדרים, שם יש לו ולחבריו מהמשטרה רוב חוסם. או שתתנו את הכסף, או שאני לא משחרר את התדר, אומר למעשה ירון, ועל עבדכם הנאמן משתלטת תחושה לא נעימה של בן ערובה שעל רווחתו מנהל אדם חמוש משא ומתן.

אבל לא איש ביטחון עבדכם, וייתכן שהפעם במקרה לא מדובר בעוד קפריזה של משרד הביטחון חובב התקציבים ושונא ההתייעלות. ייתכן כי מדובר באמת בצורך אמיתי להזרים את 90 המיליון. ואם כך, אזי משרד האוצר הוא שצריך לתת מענה לצורך הזה. בסוף, אם מותר לנחש, ישלמו למשרד הביטחון חלק מהכסף, אבל בינתיים יחלפו עוד חודשיים-שלושה של הפעלת שרירים. יש זמן.

ובינתיים, אזרחי ישראל נותרים האחרונים עלי אדמות שלא מסוגלים להצטרף למהפכת האינטרנט האלחוטי, זו שבטעות עוד תהיה קטר הצמיחה הזה שהעולם מייחל לו, ואולי סתם תבלום את ההידרדרות. וגם אם לא, וגם אם מדובר בטכנולוגיה איזוטרית שלא שווה את המחיר הביטחונית-כלכלי, הרי שיש כאן עוד הדגמה מייאשת לאיטיות המשוועת וחוסר ההחלטיות המאפיינים את הדרך בה ישראל מאמצת טכנולוגיות חדשות. את המחיר, בסופו של דבר, משלמים המשק והציבור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by