ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מדעי ה-WTF 
מדעי ה-WTF: מסתורי האשליה האופטית 
 
 האשליה האופטית הצבעונית הטובה ביותר?    צילום: discovermagazine.com    
מדעי ה-WTF |
 

אחת האשליות האופטיות המרתקות שראינו: איך היא עובדת? מדעי ה-WTF

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בבלוג Bad Astonomy, בו מצאנו את התמונה שלמעלה, הכתירו אותה בתואר "אחת האשליות האופטיות הצבעוניות הטובות ביותר שראינו." אם אין לכם עוורון צבעים מתקדם, תוכלו גם אתם להבין בקלות מדוע. לחצו על הקישור שהבאנו זה עתה כדי לראות את התמונה המקורית במלואה ועקבו במבטכם אחר אחת הספירלות הכחולות, ואחר כך אחרי אחת מהירוקות. הצלחתם? לא, לא הצלחתם. נסו שוב. למען האמת, לעולם לא תצליחו, מסיבה פשוטה: אין בכלל ספירלה כחולה וספירלה ירוקה. שני הגוונים האלה, שנראים לנו כמו תכלת-ציאן וירוק בהיר, הם למעשה גוון אחד ויחיד של ירוק! לא מאמינים? השתמשו בתוכנת ציור כדי לדגום את הגוונים: בשני המקרים תמצאו את הגוון #00ff96 (בפורמט האינטרנטי), או 0 אדום, 255 ירוק ו-150 כחול בפורמט RGB (שמונה ביטים).

 

איכות הסביבה

קטעים מתוך האשליה האופטית
 קטעים מתוך האשליה האופטית 
 צילום: עידו גנדל 
 

קודם כל, אם טרם הפעלתם את תוכנת הציור, ברור לנו שעדיין אינכם מאמינים שמדובר באותו הצבע. לשם כך הכנו את האיור שמשמאל, שמכיל קטעים שנגזרו והוגדלו מתוך ספירלות בתמונה המקורית. שימו לב במיוחד לנקודות המגע בין המרובעים. השתכנעתם? גם אם כן, ברגע שחוזרים לתמונה הגדולה, פשוט אי אפשר להתחמק מהתחושה שאלו הם שני צבעים שונים. אז מה קורה פה?


כמו באשליות אופטיות רבות, גם כאן הסוד טמון באופן בו אנו מפרשים מידע על סמך רמזים סביבתיים. אשליה מפורסמת במיוחד בהקשר זה היא זו שמוצגת למטה: אנו רואים גליל שמונח ומטיל צל על לוח שחמט, אשר שתיים ממשבצותיו מסומנות באותיות A ו-B. משבצת A נראית כהה בהרבה מ-B, אך אם תבדקו את התמונה מקרוב תגלו שהגוון של שתי המשבצות זהה לחלוטין. מערכת התפיסה שלנו מבצעת "כוונון" של כל משבצת בהתאם לסביבה בה היא מצויה: A כהה יותר מסביבתה ועל כן נתפסת ככהה, ואילו B בהירה יותר מסביבתה ולכן נתפסת כבהירה, אף על פי שהסביבה עצמה כהה יותר מזו של A. כשאנו מנסים להשוות ישירות בין A ל-B, אנחנו לא מצליחים לנטרל את ההשפעות הסביבתיות הללו וזה מה שיוצר את האשליה.

 

דבר דומה מתחולל באשליה הצבעונית: גוון, כמו בהירות, אינו נתפס ישירות כמו שהוא אלא ביחס לסביבתו, ובספירלות ה"ירוקות" וה"כחולות" מדובר למעשה על סביבה שונה: עבור ה"ירוק" מדובר ברקע חום-כתום, ועבור ה"כחול" מדובר ברקע סגול. שינוי הרקע הזה אינו מורגש, במבט ראשון, בזכות הסידור הספירלי המתוחכם של הקווים הכתומים והסגולים. רק אם עוקבים אחרי קו כזה בתשומת לב רואים פתאום כיצד הוא נקטע על ידי כל "ספירלה" שניה.

 

 
A ו-B הן באותו גוון בדיוק: אשליה אופטית של כהות ובהירות
 A ו-B הן באותו גוון בדיוק: אשליה אופטית של כהות ובהירות   צילום: ויקיפדיה 
 
 

עבודה בעיניים

קודם לכן השתמשנו בביטוי הכללי "מערכת התפיסה", ובכוונה לא אמרנו "המוח"- מכיוון שבמקרה הספציפי הזה, המוח כלל אינו אשם. בין האישון לבין מה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים קיימת שרשרת שלמה של עיבודים עצביים, שמתבצעים ברמת החומרה הרבה לפני שהמידע מגיע לרמת המודעות. בשתי האשליות שראינו עד כה, הרושם של צבעים (או בהירויות) שונים נוצר כבר באזורי התפיסה הפרימיטיביים ביותר - בעצבי העין שברשתית, בעצב הראיה או ב"קורטקס הראייתי" שנמצא, בניגוד לשכל הישר, דווקא בחלק האחורי של המוח. מכיוון שהשכל מקבל את המידע כשהוא כבר מעובד, כל הרצון הטוב שבעולם אינו מספיק כדי לבטל את האשליה, ורק עדות שכלית אחרת (כמו המספרים שמפיקה תוכנת הציור) יכולה ליצור ספק.

 

המציאות לא עובדת ככה

אז למה, בעצם, מערכות התפיסה הבסיסיות ממהרות כל כך לספק לנו מידע שגוי? התשובה לזה כפולה: ראשית, ברוב המקרים המידע אינו שגוי כלל. לדוגמה, הבהירות הזהה של A ושל B בתמונה למעלה היא למעשה חסרת משמעות. אם היינו מכניסים את לוח השחמט לחדר אפל לגמרי, כל המשבצות היו נראות שחורות. אז מה? בעולם האמיתי, ההקשר קריטי לתפיסה נכונה של המידע, וזה בדיוק מה שמערכת הראיה מבצעת למעננו. במקרים אחרים המערכת שוגה בפועל, אך רק מכיוון שהתמונה נתפרה ספציפית כדי לתמרן ולבלבל אותה, ואילו ב-99.99% מהמקרים בעולם האמיתי, אותו מנגנון תפיסתי דווקא יתן מידע מדויק.

 

מלמטה למעלה או מלמעלה למטה

תהליכי תפיסה כאלה, בהם מערכות בסיסיות מבצעות עיבוד ראשוני של המידע ומשפיעות על מה שהמערכות הגבוהות יותר מקבלות, נקראים תהליכי Bottom-up, כלומר מלמטה למעלה. ישנם גם תהליכים הפוכים - Top-down - בהם הציפיות המודעות שלנו גורמות לשינוי בתפיסה הבסיסית. הדוגמאות הנפוצות לכך הן דווקא מתחום חוש הטעם, כפי שיעיד כל מי שנגס בטעות במשהו אחר מזה שהתכוון, והרגיש בטעם משונה ואפילו מחריד - אף על פי שהמזון בפועל היה רגיל לחלוטין.

 
קוביית נקר: הכחול מלפנים או מאחור?
 קוביית נקר: הכחול מלפנים או מאחור? 
 צילום: עידו גנדל 
 

חלק מהאשליות החזותיות המוכרות מסתמכות על תהליכי Top-down שכאלה. קחו למשל את הקוביה התלת-ממדית באיור משמאל. אחת הפאות שלה מסומנת בעיטור כחול. האם זו הפאה הקרובה אליכם, או הרחוקה מכם? עד כמה שזה נראה משונה - לפחות בעיני מי שאינו מכיר את האשליה הזו, המכונה "קוביית נקר" (Necker) - אין תשובה חד משמעית, ובמאמץ מסוים של כוח הרצון אפשר לראות את הקוביה כך או כך. הסוד הוא להחליט, במודע, שהפינה הכחולה שייכת לצד קדמי (או אחורי) - ובמוקדם או במאוחר האיור כולו "יסתדר" בהתאם. המחשבה המודעת היא זו שקובעת את התפיסה הבסיסית כביכול.

 

גם המחשב לא מאמין

המחשב משחזר את האשליה
 המחשב משחזר את האשליה 
 צילום: discovermagazine.com (עיבוד: עידו גנדל) 
 

לסיום, הנה אנקדוטה משעשעת. מה קורה כשנותנים למחשב להקטין את תמונת האשליה הצבעונית? בתמונה משמאל מוצגת התוצאה של הקטנת התמונה המקורית לגודל 50x50 פיקסלים, והגדלתה לאחר מכן לגודל 210x210. המחשב אינו סובל מאותן מוזרויות קטנות של מערכת התפיסה האנושית, ולמרות זאת האלגוריתמים שלו הפיקו, מתוך חילופי הצבעים והרקעים, גוונים שונים באמת ובתמים של ירוק ושל כחול. כאן אין שום אשליה - הצבעים באמת אחרים. בפועל, כשתוכנת הציור התבקשה לצמצם את כמות המידע בתמונה, היא חישבה ממוצעים של פיקסלים סמוכים והגיעה בדיוק לאותה תוצאה שהעין שלנו זיהתה מלכתחילה.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by