ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
עיבוד תמונה 
משטרת הפוטושופ במדינת הגמדים 
 
 אוטו אוטו    צילום: Daniele Pesaresi, Flickr, CC-BySA    
עיבוד תמונה |
 

על שיטת הצילום שגורמת לכל דבר להיראות כמו מיניאטורה, ואיך זה קשור לפייסבוק. משטרת הפוטושופ חוקרת

 
 
 
 
 
 
 
 
 

בואו נשחק אותה רגע "הציור השבועי לילד". לפניכם שתי תמונות של מכוניות. האחת - בראש הכתבה, השניה - פה למטה. בין שתי התמונות והמכוניות שבהן יש הבדל מהותי אחד. מהו?

 
נוסטלגיה אמריקאית
 נוסטלגיה אמריקאית   צילום: Michael Paul Smith 
 
 

התשובה, כמובן, היא שאחת התמונות היא של מכוניות אמיתיות בגודל מלא, והשניה - של דגם זעיר של רחוב ובו מכוניות-צעצוע ריאליסטיות שנבנו בהקפדה. אם עליתם על זה, סחתיין. השאלה עכשיו היא איזו מהתמונות היא של המציאות, ואיזו של הדגם?

 

אלא אם כן אתם כבר מכירים את הנושא, או שאתם מהמתחכמים האלה שמצפים לשאלות מטעות ולכן עונים תמיד ההיפך מהתשובה הסבירה יותר בעיניהם, טעיתם. התמונה התחתונה - של המכונית בצבע פיסטוק - היא הדגם; התמונה העליונה, של הרחוב המלא במכוניות, היא תמונה של רחוב אמיתי לגמרי מלא במכוניות בגודל טבעי.

 

עיירה קטנטנה שלי

מכונית הפיסטוק, וכל החנויות שמאחוריה והרחוב שבו היא עומדת, הם חלק (זעיר) מיצירתו של מייקל פול סמית, אמן מיניאטורות שעוסק כבר שנים בבניית העתק נוסטלגי של העיירה שבה גדל - ב-1/24 של גודלה המקורי. השיחזור כולל בניינים, חנויות ומכוניות, הכל לפי צו האופנה של שנות החמישים. הדף של סמית בפליקר כולל עשרות תמונות שבמבט ראשון (ושני, ושלישי) אין בהן שום דבר מיוחד; רק אחרי שמבינים שכולן בעצם מתעדים חלקים מהדגם מבינים עד כמה הן מדהימות. התמונות צולמו במיוחד באופן שיטשטש את ההבדל בין הדגם למציאות, אבל לא נעשה בהן שום שימוש בפוטושופ. מה שאתם רואים זה מה שיש.

 
 

הזז, טלטל

התמונה השניה היא סיפור שונה לגמרי. זאת, כאמור, תמונה של רחוב אמיתי לגמרי, שעבר טיפול טילט-שיפט (Tilt-Shift). היום, אם תשאלו את הצלם ברחוב (או את גוגל) מה הביטוי הזה אומר, הוא יסביר לכם שמדובר בשיטה לגרום לדברים להיראות קטנים. אם תגגלו את המושג תמצאו המון (אבל המון) תמונות של דברים שנראים כמו הם דגמים זעירים, למרות שהם לא.

 
זה לא דגם של בית על נהר - זה בית על נהר
 זה לא דגם של בית על נהר - זה בית על נהר   צילום: Frosted Peppercorn, Flickr, CC-BY-NC 
 

למעשה, המשמעות המקורית של המושג היא שונה. (זהירות, פיסקה מלאה בממבו-ג'מבו צילומי לפניכם). זהו שילוב של שתי טכניקות צילום מורכבות ולא נפוצות: "טילט" - משמעותו הטיית העדשה ביחס למצלמה, דבר שגורם לעומק השדה בתמונה להתנהג באופן מוזר; "שיפט" הוא הזזת העדשה כולה ביחס למצלמה - מה שגורם לפרספקטיבה בתמונה לעשות דברים מוזרים. המטרה המקורית של השיטה היתה לנטרל השפעות של פרספקטיבה - למשל, לצלם בניינים גבוהים מגובה הקרקע, מבלי שהקירות ייראו כאילו הם נוטים באלכסון.

 

בנקודה כלשהי גילה מישהו תופעת לוואי מעניינת של שימוש (שגוי) בטכניקות האלה, והיא - שכל מה שמצלמים בהן נראה גמדי. מכאן האופנה פשטה כאש בשדה קוצים מיניאטורי. למה? בעיקר כי זה מגניב. אין ליצירת מיניאטורות מזויפות הרבה שימוש מעשי, אחרי הכל, אבל האשליה האופטית שהתמונות האלה יוצרות לא מפסיקה לרתק: לא משנה אם אתם מודעים לשיטה, ולא משנה כמה תמונות כאלה כבר ראיתם לפני כן, עדיין בכל תמונה מחדש האינסטינקט הראשוני הוא לסווג אותה כצעצוע.

 
זה לא דגם של שכונת עוני - זאת שכונת עוני אמיתית
 זה לא דגם של שכונת עוני - זאת שכונת עוני אמיתית   צילום: akosihub, Flickr, CC-BY 
 

עבודה בעיניים על העיניים

הסיבה שזה עובד היא שילוב של אופטיקה ופסיכולוגיה. לנו בני האדם יש כמה דרכים בדוקות להבחין בין "קטן" ו"גדול". אחת מהן היא עומק השדה. בדיוק כמו למצלמות, גם לעיניים שלנו יש פוקוס אוטומטי; ברגע שאנחנו מסתכלים על משהו, העיניים מתאימות את עצמן למרחק שלו מאיתנו, כדי שהוא ייראה ברור וחד. כשאנחנו צופים למרחק גדול, אין צורך בהרבה שינויים. אנחנו יכולים להסתכל בו זמנית על בניין אחד שנמצא מאה מטר מאיתנו, ובניין אחר שנמצא 200 מטר מאחוריו, ושניהם ייראו ברורים באותה המידה.

 

אבל במרחקים קצרים מאוד, כל שינוי קטן במרחק של עצמים מאיתנו מחייב את העיניים לעשות פוקוס מחדש. נסו את זה עכשיו: החזיקו את היד לפני הפנים, במרחק של כ-10 ס"מ מהאף, בזמן שאתם ממשיכים לקרוא מהמסך. אם אתם עדיין קוראים את הטקסט הזה, היד שלכם נראית מטושטשת. אבל ברגע שתעברו להסתכל על היד - המסך שמאחוריה יהפוך מטושטש. רוב הזמן אנחנו לא מודעים לשינוי הפוקוס המתמיד הזה, אבל באופן תת-הכרתי, המח יודע שכשחלק מהתמונה מטושטש וחלק אחר לא, מה שאנחנו מסתכלים עליו חייב להיות קרוב מאוד. וקרוב פירושו קטן.

 

זה כל מה שקורה בתמונות הטילט-שיפט: העובדה שחלק מהתמונה נמצא בפוקוס נכון, וחלק אחר מטושטש, גורמת למח להאמין שהוא רואה משהו קטן מאוד.

 
וואו, אפשר כמעט להאמין שהבובות האלה הן אנשים אמיתיים
 וואו, אפשר כמעט להאמין שהבובות האלה הן אנשים אמיתיים   צילום: Mr. T in DC, Flickr, CC-BY-SA 
 

לזייף את הזיוף

כדי ליצור תמונות טילט-שיפט "אמיתיות" צריך, כאמור, ציוד צילום לא אלמנטרי בכלל. לרוב האנשים אין כסף וכח להשקיע כל כך הרבה בשביל תמונה מגניבה, ולכן כמו כל דבר אחר, גם התהליך הזה עבר לפוטושופ. רוב תמונות הטילט-שיפט שתראו היום הן למעשה טילט-שיפט "מזויף": צריך רק לקחת תמונה סטנדרטית, ולטשטש בה מלאכותית חלקים מסוימים בעוד חלקים אחרים נשארים ברורים (אבל כמו כל דבר אחר, צריך לדעת איך לעשות את זה משכנע).

 

מה שאפשר לעשות בתמונה בודדת אפשר לעשות גם בוידאו. כך, למשל, צולמה סצינת מירוץ הסירות ב"הרשת החברתית" (הידד! מצאנו קשר בין הכתבה הזאת לפייסבוק) - וגם הסרטון המגניב הזה, שנראה כאילו הוסרט בגירסה ליליפוטית של ניו יורק.

 

 

The Sandpit from Sam O'Hare on Vimeo.

 

נקלעתם לצרה? קיראו למשטרה

נתקלתם בפשע-פוטושופ ברור? ראיתם תמונה חשודה, ואתם רוצים לברר האם היא אמיתית או זיוף? כתבו אל משטרת הפוטושופ ועניינכם יטופל.

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by