ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מדעי ה-WTF 
עלילות המלון הלוהט 
 
 מלון Vdara בלאס וגאס. המבנה הקעור לוכד את קרני השמש ויוצר קרן חמה-רותחת    צילום: GettyImages    
מדעי ה-WTF |
 

מלון בלאס וגאס צולה את אורחיו עם קרני מוות בטמפרטורה של 80 מעלות. ומה הקשר לארכימדס ולפצצות אטום? מדעי ה-WTF

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

בני הדור הישן בוודאי זוכרים את תשדיר השירות של האגודה למלחמה בסרטן, שהראה לסירוגין בחורה משתזפת להנאתה על חוף הים וצ'יפס מיטגן עד שהוא משחיר לגמרי. בני אותו דור אולי יזכרו גם איך, בעולם נטול פייסבוק וגז מזגנים זמין, היו מעט מאד דרכים להעביר את הזמן - ואחת מהן היתה טיגון של נמלים בחצר בימי הקיץ באמצעות זכוכית מגדלת. שלבו את שני אלה ביחד, ומה קיבלתם? את מלון ודארה (Vdara) בלאס וגאס, כמובן. מדובר בבית מלון גדול ומפואר, מעוצב בדמות סהר חינני, עם חלונות זכוכית ענקיים שמשקיפים על העיר כולה. הוא כולל גם ספא להרגיע בו את הגוף והנפש, ובריכה חיצונית מרהיבה עם מיטות שיזוף, בהן יכול האורח להיקלע לתופת רותחת של קרינה ולחטוף כוויות איומות. אפילו המחירים סבירים ביחס ל... לא, רגע. מה הסיפור הזה עם הקרינה?

 

חם עד שהשערות נשרפות והתיקים נמסים

איך בדיוק נוצרות קרני המוות הרותחות ב-Vdara. הקליקו על התמונה להגדלה
 איך בדיוק נוצרות קרני המוות הרותחות ב-Vdara. הקליקו על התמונה להגדלה 
 צילום: מייק ג'ונסון 
 

העדויות החלו להופיע ברחבי הרשת בחודש ספטמבר האחרון, אם כי התברר שבבית המלון ידעו על התופעה לפחות שנה לפני כן. חלק מהאורחים שביקרו בבריכה הבחינו פתאום שהשמש לא סתם חמה ונעימה - היא שורפת וגורמת לכוויות. על פי הערכות, מגיעה הטמפרטורה בנקודות מסוימות בבריכה (שמשתנות לאורך היום) ל-80 מעלות צלזיוס - מספיק כדי לגרום לכוויות, לשרוף את שיערות רגליהם ושיערות ראשם של המשתזפים, ואף להמס את תיקי הפלסטיק של הרוחצים.

 

ההסבר לתופעה המוזרה פשוט להפליא: החלק הפנימי של צורת הסהר של בית המלון פונה לכיוון הבריכה, שנמצאת דרומית לו. זה גם הכיוון ממנו מאירה השמש בצהריים. קרני השמש משתקפות מחלונות הבניין הרבים ומתמקדות, למרבה הצער, בשטח קטן יחסית באזור הברכה. ה"נקודה החמה" הזו זזה לאיטה עם התקדמות השמש בשמיים, ומי שאיתרע מזלו להשתזף בדיוק במסלול שלה זוכה לחוויה המפוקפקת.

 

כוויות ותיקים נמסים הם לא הסכנה היחידה לה חשופים אורחי המלון שנופשים בבריכה. דמיינו מאות מראות גדולות שמסנוורות אתכם בו-זמנית ביום שמש לוהט, ותוכלו אולי להבין על מה מדובר - וכן, זה הרבה יותר גרוע מהפעמים בהן נהגתם לסנוור עוברים ושבים ברחוב בעזרת מראות קטנות.

 

האחראים לתכנון המסוכן של המלון טענו שחשבו על הבעיה מבעוד מועד ואף התקינו ציפוי מיוחד על החלונות להפחתת החזרת קרני השמש, אך הוא פשוט לא יעיל מספיק. ללא פתרון דרסטי אחר, נראה שלא תהיה ברירה אלא להציב שמשיות עבות בשטח הבריכה, או למרוח שכבת קרם שיזוף בעובי סנטימטר.

 

 
הבריכה במלון Vdara. שמשיות יספיקו?
 הבריכה במלון Vdara. שמשיות יספיקו?   צילום: מתוך אתר המלון 
 
 

כבר חשבו על זה קודם

התקרית של מלון ודארה מזכירה סיפור ישן יותר - ליתר דיוק, בן אלפיים ומאתיים שנים לערך: מכשיר "קרן המוות" של ארכימדס (ההוא מה"יוריקה"). לפי טקסטים שנכתבו למעלה משלוש-מאות שנים אחרי מותו, ארכימדס בנה מערך של משטחים מבריקים (מראות זכוכית רגילות לא היו אז בנמצא), שבעזרתם מיקד את קרני השמש על ספינות העץ של הרומאים הצרים על סירקוז ושרף אותן בעודן מתקרבות לחוף. עד היום לא ברור עד כמה הסיפור הזה מבוסס, וניסויי שחזור שנערכו ונערכים עד היום במסגרות שונות, כולל בתוכנית Mythbusters המפורסמת, לא הגיעו לתוצאה חד-משמעית - אם כי רוב הסיכויים שארכימדס לא היה מסוגל לבצע דבר שכזה בתנאי שטח ועם הטכנולוגיות שהיו זמינות לו.

 

אגב, מי שקרא את הספר "עולם טבעת" של לארי ניבן יזכור בוודאי את השדות הקטלניים של החמניות, שמרכזות קרני שמש לעבר אובייקטים נעים באמצעות פרח המראה הפרבולית שלהן, משמידות אותם והופכות אותם לדשן.

 

 

 

לא הכל רע

יישום אחר וקונסטרוקטיבי יותר שמרכז קרני שמש במקום אחד הוא תחנת הכוח התרמו-סולארית. במתקנים כאלה, מערך של מראות (שטוחות או פרבוליות, כלומר דמויות קערה) מרכז קרני שמש משטח גדול מאד אל נקודה מסוימת, בדרך כלל בראש מגדל,שם הן גורמות לחימום מספיק ליצירת קיטור בלחץ גבוה. קיטור זה מניע טורבינה שמפיקה חשמל. המראות עצמן ניצבות על מנגנונים, שדואגים לכוון אותן לאורך שעות היום כך שיחזירו את אור השמש בדיוק בכיוון הנכון. אפרופו, ההחזרה הזו יכולה להתבצע בשני הכיוונים: כמעט בכל פנס, "ספוט" או מקור תאורה ממוקד אחר, הנורה נתונה בתוך מעין קערית מבריקה שמטרתה לעצור את האור שמתפזר לכיוון הלא-נכון ולשלוח אותו באלומה מוגדרת קדימה. המבנה המדויק של הקערית הזו קובע את רוחב האלומה ואת זוויתה.

 

ממראות בטון ועד פצצות אטום

ענן פטריה
 ענן פטריה 
 צילום: wikipedia 
 

עקרון המראה הפרבולית אינו מוגבל לאור נראה. "צלחות" מתכת, כמו צלחות הלוויין הנפוצות, משמשות כבר עשרות רבות של שנים לריכוז של גלי רדיו, מיקרוגל ותדרים אחרים של קרינה אלקטרומגנטית. אלא שהגלים המרוכזים לא חייבים להיות אפילו אלקטרומגנטיים: מכשירי ציתות-ממרחק, כמו בצעצועי ריגול של ילדים, כוללים מבנה פרבולי גדול שמרכז את גלי הקול לעבר מיקרופון. פה ושם אפשר לראות גם מבני בטון קבועים וגדולים יותר - "מראות אקוסטיות" שניצבות זו מול זו ומאפשרות לשני אנשים לשוחח ביניהם בקול רגיל ממרחק של עשרות מטרים. הדוגמה הקיצונית ביותר לטכניקה הזו נמצאת במחוז קנט באנגליה, שם הוצבו על החוף בשנות העשרים והשלושים שלוש מראות בטון ענקיות בצורות שונות. המתקן המוזר הזה, שדומה יותר מכל לתחנת מכ"ם מתקופת האבן, נועד להאזנה ולגילוי מוקדם של מטוסי אויב מתקרבים מכיוון היבשת. בתנאים אופטימליים, אפשר היה לזהות באמצעותו רעש מנועים ממרחק של כשלושים קילומטרים.

 

ואיך אפשר בלי להזכיר גם פצצות אטום? אחת הבעיות הטכניות העיקריות בתכנון הפצצה היא היצירה של המסה הקריטית של חומר רדיואקטיבי כדי להתחיל את תגובת השרשרת. שיטה אחת היא לירות "קליע" של אורניום מועשר, ממרחק קצר, לתוך "מטרה" שעשויה גם היא מאורניום. השיטה השניה, הבטיחותית והיעילה יותר, היא לדחוס מסה "תת קריטית" של פלוטוניום או אורניום כך שהיא תחצה את סף הקריטיות ותתפוצץ. הדחיסה הזו דורשת המון כוח, וחייבת להתבצע בצורה סימטרית ומדויקת להפליא. הפתרון המקובל הוא לשים מסביב לפלוטוניום חומרי נפץ קונבנציונליים שמתפוצצים בתיאום מושלם - אך כדי לכוון את האנרגיה שלהם פנימה ולא החוצה נעשה שימוש ב"מראות" מתכתיות שמחזירות חלק מגל ההדף ומרכזות אותו בכיוון הנכון. לעומת האפקט הזה, הכוויות בבית המלון נראות קצת פחות חמורות, לא?

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by