ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מדעי ה-WTF 
יפנים עושים את זה בשורות 

יפנים עושים את זה בשורות

 
מדעי ה-WTF |
 

תלמידי תיכון יפניים שיגעו את יוטיוב עם תרגילי סדר שנראים קשים להפליא. מה הסוד?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדעי ה-WTF סטריפ
 מדעי ה-WTF סטריפ   צילום: Nana10 
 
 

אנחנו אוהבים יפנים, בין השאר כיוון שכשאנחנו מקבלים קישור לסרטון יפני אנחנו יודעים כמעט בוודאות שיקרה שם משהו ראוי לציון. הסרטון הבא מתחיל באופן לא יומרני, ואפילו לא מעניין במיוחד: אנו רואים צילום חובבני של קבוצת תלמידי תיכון מבצעים ת"סים (תרגילי סדר) באולם ההתעמלות - מסוג האירועים שהתלמידים האומללים מתכוננים אליהם ימים רבים בחוסר חשק, שמתחרה רק בזה של ההורים האומללים שנאלצים לבוא ולצפות בהם.

 

 

 

 

 

 

We don't need no education

אבל כעבור חצי דקה לערך (בסרטון המקוצר, לא באולם) קורה משהו מעניין. הקבוצה הצפופה מתחלקת לשתיים שצועדות בכיוונים שונים, ואז פונות לעבר אותה נקודה וחולפות זו דרך זו בלי שום התנגשות או עיכוב, ואז שוב בהליכה לאחור, ואז שוב בריצה. לנוכח ביצועים מרשימים שכאלה, קשה שלא להיזכר בציניות מסוימת במונולוג קצר של האח תיאודור, כפי שצוטט על ידי סופר המד"ב הארלן אליסון ומובא כאן בתרגום חופשי: "לאחרונה, אני עוסק באימון עכברושים. אפשר לאמן עכברוש, אתה יודע. אם תקדיש לכך ימים, חודשים ושנים, תצליח לאמן עכברוש! עם זאת, כשתסיים, כל מה שיהיה לך זה עכברוש מאומן."

 

מצד שני, רגע המעבר של העדרים - סליחה, הקבוצות - זו דרך זו הוא בהחלט רגע WTF קלאסי, וכאן בפקולטה למדעי ה-WTF אנו מתעניינים ברגעים כאלה ומנסים להתעמק בהם ולנסות להבין אותם בצורה הגיונית. איך מתכננים ומבצעים בהצלחה מהלך מורכב ובעל פוטנציאל הרסני שכזה? אנו יוצאים מנקודת הנחה שהתלמידים מסוגלים לשמור על מרחקים ומהירויות אחידים; השאלה היא איך לסדר ולכוון אותם מלכתחילה.

 
 

וקטורים להצלה!

מי שינסה למצוא את הפתרון בעזרת הדמיון יגלה שמדובר במשימה מתסכלת ביותר. קל לדמיין, אולי, שתי שורות או שני טורים שחולפים זה דרך זה, אך כשמוסיפים לכל קבוצה ממד נוסף העניין הופך למורכב מדי. בשלב זה באות לעזרתנו ישויות מתמטיות שחלקכם בוודאי מכירים (ואוהבים מכל הלב): וקטורים, או ליתר דיוק וקטורים אוקלידיים. כל וקטור כזה מוגדר באמצעות שלושה רכיבים: נקודת התחלה במרחב, כיוון וגודל. ציירו חץ ישר על נייר - קיבלתם וקטור.

 

כעת, דמיינו שאתם עומדים במרחק מטר ממאוורר שפונה הצידה, ומשליכים כדור נייר בחוזקה לעבר נתיב הרוח, כמודגם באיור הבא. בהתחלה, הכוח שפועל על הכדור הוא כוח הזריקה שלכם בלבד, אך כשהוא חוצה את טווח ההשפעה של המאוורר, הרוח מפעילה עליו כוח נוסף לכיוון ימין. התוצאה המשוקללת (בהתעלם מסיבוכים מיותרים לענייננו) היא תנועה לכיוונים קדימה וימינה בו זמנית - כלומר, אלכסון. האלכסון הזה הוא למעשה תוצאת החיבור של שני הווקטורים שמתארים את הכוחות.

 
חיבור וקטורי, הדגמה עם מאוורר
 חיבור וקטורי, הדגמה עם מאוורר   צילום: עידו גנדל 
 

תורת היחסות היפנית

מה הקשר של זה ליפנים המשתלבים? נתחיל בתובנה לפיה כל תנועה היא יחסית: בתאוריה, אפשר לתאר באותה מידה את כדור הנייר כנזרק קדימה, או את היקום כולו כ"נזרק" אחורה בזמן שהכדור נשאר ללא נוע. קל להבין זאת בהקשר היפני אם נדמיין שמישהו מצלם את האירוע באולם ההתעמלות באמצעות מצלמה, שמרחפת תמיד בדיוק מעל האמצע של אחת הקבוצות. בסרטון שיתקבל נראה את הקבוצה הזו כאילו היא דורכת במקום בזמן שהרצפה נעה תחתיה - ובשלב מסוים הקבוצה השניה מגיעה מאי-שם וחולפת דרכה. כך זה נראה בווקטורים:

 
וקטורי התנועה בהתאם למיקום המצלמה
 וקטורי התנועה בהתאם למיקום המצלמה   צילום: עידו גנדל 
 

פיצוח החידה

קבוצות משתלבות (A ו-B) לפי הווקטור (בירוק)
 קבוצות משתלבות (A ו-B) לפי הווקטור (בירוק) 
 צילום: עידו גנדל 
 

מכיוון שכל קבוצה (או רצפה) נעה בקו ישר, גם חיבור הווקטורים הללו נותן קו ישר אחד. בתסריט המצלמה שמרחפת למעלה, אם כך, נראה את הקבוצה השניה באה וחולפת דרך זו הסטטית בקו ישר, ואת זה אפשר לעשות אך ורק אם שתי הקבוצות מסודרות בקווים מקבילים - גם זה לזה וגם לווקטור המחובר, כמו באיור משמאל. בגלל היחסיות, לא משנה מאיפה הקבוצות מגיעות, באיזה קצב ובאיזה כיוון הן מתקדמות - סידור זה של היחידות שמרכיבות אותן (יפנים, במקרה זה) הוא תנאי הכרחי למעבר מוצלח.

 

במקרה של המצלמה מלמעלה, יהיה רכיב (ציר) אחד ויחיד של תנועת הקבוצות, מקביל כאמור לקווי הסידור של הקבוצות עצמן. לעומת זאת בהסתכלות ממצלמה סטטית (ביחס לרצפה), כמו זו של הצלם בסרטון המקורי, ציר זה "יתפרק" לשני וקטורים נפרדים - הלא הם וקטורי התנועה של שתי הקבוצות. כל עוד הווקטורים הללו מתחברים לאותה תוצאה סופית, הקבוצות יעברו זו דרך זו בלי בעיה. כל מה שנותר כעת הוא לאמן את הכבשים... סליחה, התלמידים ללכת בכיוון הנכון ולשמור על קצב אחיד, וגם אתם יכולים לארגן מופע שיעלה ליוטיוב ויזכה למליוני צפיות בגרסאותיו השונות.

 

מה שיפה באמת בשיטה הזו הוא שאפשר ליצור קבוצות בכל צורה וגודל שרוצים, ועקרונית אפשר גם להחליף כיוון באמצע ההשתלבות ממש, כל עוד חיבור הווקטורים החדשים נותן את אותה תוצאה. דבר נוסף ששווה לשים לב אליו הוא כיצד, בתחילת הסרטון, התלמידים בשורה הראשונה פורשים את יד ימין ואלה שמאחוריהם מותחים את שתי הידיים קדימה, כדי ליישר קו ולהאחיד את המרחקים ביניהם. אבל מי אמר שלכולם יש ידיים באותו אורך?

 

 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by