ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הצפנה להמונים 

הצפנה להמונים

 
 
עו``ד חיים רביה

עו"ד חיים רביה מסביר איך משפיעות על עתיד האינטרנט ועל כולנו ההקלות האחרונות בתקנות ההצפנה האמריקניות, למה הממשל האמריקני מוותר על ההגבלות, ומה אומר החוק הישראלי בנושא. כתבה ראשונה מתוך שתיים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כריכת המדריך הרשמי לשיטת ההצפנה PGP, מאת פיליפ צימרמן, מפתח השיטה
 כריכת המדריך הרשמי לשיטת ההצפנה PGP, מאת פיליפ צימרמן, מפתח השיטה   
אם לפשט מעט את החוק, אלו השינויים שהונהגו:

בהצפנה מבטא אורך המפתח את עוצמת ההצפנה. עד כה הותר ייצוא אמצעי הצפנה שאורך המפתח שלהם עד 40 ביט בלא מגבלה, כשאמצעים בעלי מפתח העולה על 56 ביט הותרו לייצוא בכפוף למגבלות. התקנות החדשות מתירות מכירת אמצעי הצפנה לחברות, יחידים וארגונים לא ממשלתיים, בלא הגבלת מפתח ובלא צורך בקבלת רשיון ייצוא מוקדם.

מוצרי הצפנה מסחריים, הניתנים להשגה בקלות בשוק החופשי, ניתן לייצא מעתה גם לממשלות.

הותר ייצוא קוד המקור של אמצעי הצפנה מסחריים, וכן אמצעים המשמשים לפיתוח תוכנות הצפנה.

הוסרו המגבלות מהפצה ליחידים של מוצרי הצפנה מסחריים באמצעות האינטרנט, לרבות קוד המקור של אמצעים אלה.

נותרו בעינן המגבלות על ייצוא אמצעי הצפנה לשבע מדינות התומכות בטרור - קובה, אירן, עירק, לוב, צפון קוריאה, סודן וסוריה.
 
ביל לארסון, נשיא יו``ר ומנכ``ל נטוורק אסושייטס
 ביל לארסון, נשיא יו``ר ומנכ``ל נטוורק אסושייטס   
ביטוי דרמטי לשינוי במדיניות הייצוא של המימשל נמצא בהודעתה של חברת Network Associates מ- 13 בדצמבר אשתקד, המודיעה כי הותר לה לייצא את תוכנת ההצפנה PGP בלא הגבלה, כמעט לכל מדינה ברחבי תבל.

PGP, ראשי תיבות באנגלית של "פרטיות טובה למדי", היא שיטת הצפנה חזקה ביותר. PGP משמשת לאבטחת מידע במחשבים ולהצפנת מסרים הנשלחים בדואר אלקטרוני. מפתחה המקורי, פיליפ צימרמן, ניהל עם המימשל הליכים משפטיים ממושכים כנגד המגבלות שהשיתו על התוכנה שפיתח. PGP וצימרמן היו איפוא לסמל של המאבק על החירות להצפין ולשמור על פרטיות.

המימשל בוושינגטון לא הקל את מדיניות ההצפנה רק משום שהבין בעצמו כי היא טעונה שינוי. לצד לחציהן של התעשיות המעונינות בדבר, סייעו שתי התפתחויות חשובות למחלקת המסחר האמריקנית להבין מה מחייבים הזמנים המשתנים:

ב- 6 במאי 99` פסק בית משפט פדראלי לערעורים, שהתקנות המגבילות ייצוא אמצעי הצפנה בארצות-הברית מנוגדות לתיקון הראשון בחוקה האמריקנית, המבטיח את חירות הביטוי. בכך נעתרו לתביעתו של פרופ` דניאל ברנשטיין, שפיתח תוכנת הצפנה ועתר נגד המגבלות על הפצתה.
 
על אף שההחלטה נשענה על התיקון הראשון, קבע הרכב השופטים עוד כי לנוכח הצורך הגדל בשמירה על פרטיות, ייתכן שמהגבלות הללו אינן חוקיות גם לנוכח התיקון הרביעי בחוקה.

חודשים אחדים לאחר מכן בוטלה ההכרעה וביהמ"ש החליט לדון מחדש בסוגיה, אולם פסק הדין כבר הספיק, ככל הנראה, להותיר את רישומו על המימשל - מה גם שאישר הכרעה של ערכאה קודמת.

במקביל, התקדמו בבית הנבחרים הליכי חקיקה של ה- Security and Freedom Through Encryption Act שיזם חבר הבית הרפובליקני, רוברט גולדייט. חוק זה התכוון להסיר את מגבלות הייצוא באופן גורף מזה שהמימשל נקט לבסוף.

השינויים המהפכניים בארצות-הברית מאירים את דיני ההצפנה של ישראל באור בלתי מחמיא: בעוד שעיקר המחלוקת בארצות הברית נסבה על ייצוא אמצעים כאלה, הדין הישראלי אוסר את השימוש באמצעי הצפנה אפילו על אזרחי המדינה.

בעוד שחוק הגנת הפרטיות מטיל חובה על בעלי מאגרי מידע לאבטח את המידע השמור במאגריהם, צו הצופן מגביל במידה רבה את השימוש באמצעי האבטחה העיקרי על המידע - ההצפנה. לכך יש להוסיף את המגבלות שמשית הדין על עצם הפיתוח של אמצעי הצפנה (ולא רק על מכירתם לאחר).

התוצאה המצטברת היא דין שיש ייסוד לטעון כי חלקים ממנו חורגים בעליל ממתחם הסבירות, או שהם מנוגדים לעקרונות חופש העיסוק, ולפיכך הם פתוחים לביקורת שיפוטית שתכריז על בטלותם.

המשך בכתבה הבאה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by