ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אין ערבים – אין הפסדים 

אין ערבים – אין הפסדים

 
 
עידו קינן

ערים ערביות-ישראליות נעדרות מהמפות המקוונות של חברת Atlas-CT; בכיר בחברה מנמק זאת באי-כדאיות כלכלית, ומספר מה באמת מעניין את הגולשים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אום שמום. אום אל-פאחם נעדרת מהמפה
 אום שמום. אום אל-פאחם נעדרת מהמפה   
חברון, רמאללה, ג'נין ויריחו, הנמצאות בשליטה פלסטינית זו או אחרת, נעדרות ממפת ישראל המקוונת של חברת Atlas-CT. אבל גם ישובים ערבים-ישראלים, כמו סכנין, חורפיש ואום אל-פאחם, לא מופיעים שם.

בין לקוחות אטלס-סי.טי. נמצאים אתר החדשות ynet, דפי זהב, ההסתדרות החדשה, Rest.co.il, משרד האוצר ופורטל וואלה, שהשיק בימים האחרונים גירסה חדשה של שירות המפות שלו.
 
אז על מה בדיוק הם רבים שם? קרית ארבע עומדת בדד
 אז על מה בדיוק הם רבים שם? קרית ארבע עומדת בדד   
סגן נשיא למחקר ופיתוח באטלס-סי.טי., איתי מילרד, אומר שערים לא-ישראליות אינן ממופות כלל, ואילו ערים ערביות-ישראליות – רק בחלקן: "היום במערכת ממופים מאתיים הישובים הגדולים היהודיים וכ-300 נוספות לא מפורטות ולכן זה לא מופיע, למרות שיש מספר מועט של ישובים ערביים ממופים, אבל לא ניתן לאתר בהם כתובת".

למה? המדינה לא מספקת מפות שלהם?
"האיסוף של המפות מתבצע בדרך כלל מול מהנדסי העיר. עבודה מול הערים הערביות הרבה יותר קשה לנו. יש לנו גירסה עם הישובים הערביים שרכשנו מחברת 'מפה', אבל אין את זה בוואלה".

לקוח שלך יכול להגדיר אילו ישובים הוא רוצה שיהיו על המפה?
"כעיקרון יש שני סוגים של מפות. מה שיש בוואלה זה גרסה מופחתת, ויש גירסה מלאה, שכוללת כבר 800 ישובים. את הרשיונות לישובים הנותרים אנחנו רוכשים מ'מפה'".

אתה לא חושב שזה יכול לפגוע באזרחים מסויימים, שמחפשים את עצמם במפה ורואים שהם לא מופיעים? אני שומע ממך את ההסבר הזה – הם לא שומעים, רק רואים שמתעלמים מהם.
"כן, אבל אין משהו שאנחנו יכולים לעשות יותר. אנחנו חברה כלכלית, ואם זה לא כלכלי עבורנו למפות את הערים האלה, בגלל כל מיני סיבות, אנחנו פשוט לא עושים את זה".

זאת אומרת שהלקוחות שלכם פשוט לא דורשים את הישובים האלה?
"ברובם. יש לנו לקוחות גדולים שעושים משלוחים בכל הארץ, וזה פחות מעניין אותם. חברת נביעות, למשל – הכתובות שלה בישובים ליד ירושלים הן בדרך כלל 'מול הפיצריה'. הנהגים רק צריכים לדעת שזה בישוב, והם חייבים להכיר את המקום, כי אין כתובת. בישובים בצפון אין שמות לרחובות, יש רק מספרי בתים. זה לא בגלל שזה ישובים ערביים, זה נכון גם לקיבוצים וכפרים. גן הדרום, למשל, אין לנו את המיפוי שלו, כי אף לקוח לא צריך את זה".

אתם לא ממפים רחובות בישובים קטנים. אבל האם יש אפשרות למפות במפה הארצית את הישובים עצמם? כי ישובים יהודיים קטנים דווקא מופיעים שם.
"יש את המפה המפורטת, שכוללת כ-3000 ישובים, ו-800 ישובים ברמת מיפוי של מספר בית".

וזה עולה יותר?
"כן. אלה מפות יותר עשירות, יש בהן יותר מידע. אנחנו הגענו לשלב שהחלטנו שהיום אנחנו לא מרחיבים את כמות הישובים, כי יש היום אלטרנטיבה טובה, 'מפה', שאנחנו גם משווקים שלהם. אני מברר מה הצרכים של הלקוח, ובדרך כלל מציע לו את שתי האלטרנטיבות".

מה סדר הגודל של מחירי המפות?
"יש שתי אופציות: שרתים שיושבים פיזית אצל הלקוח, או לקוחות שמתחברים לשרתים שלנו מרחוק. זה נע בין מאות לאלפי דולרים, תלוי במספר החשיפות. ההבדל בין המפה הפשוטה למפורטת יכול להגיע לחמישים אחוז – מפה מפורטת יכולה לעלות פי שתיים ממפה פשוטה".

והמפה הפחות מפורטת, זה מה שוואלה הזמינו מכם?
"נכון. היתה להם גירסה ישנה יותר, עכשיו הם שדרגו אותה לגירסה חדשה יותר בה הטכנולוגיה השתפרה, אבל ה-data הוא באותה רמה, כמות הישובים נשארה, זה רק יותר מעודכן". (ברוח המפה, סירבו בוואלה לפרט את השיקולים שלהם בבחירת המפה הפשוטה).
 
 
הגיעו אליכם תלונות מיישובים שלא מופיעים במפה?
מילרד: "כשעלינו עם וואלה לפני ארבע שנים, היו רק שמונים הישובים הגדולים. ראשי ערים פנו לוואלה, והם חשבו להוריד את המערכת, בגלל שלא כולם היו בה. בסופו של דבר הם שלחו מכתבים לעיריות, ואנחנו התחייבנו להגדיל את כמות הישובים למאתיים. מאוחר יותר התחלנו גם להריץ סטטיסטיקות. אני יכול להגיד לך למשל שכוכב יאיר נמצא במערכת שלנו כי כולם רצו לדעת איפה גר בזמנו אהוד ברק, וזה לא היה במערכת. לפעמים הסטטיסטיקות אומרות לנו שיש ישוב שצריך למפות אותו. עלות של מיפוי של ישוב כזה היא לא גדולה, ולכן הכנסנו אותו למערכת. אנחנו כל הזמן בודקים בסטטיסטיקות – כל הבקשות שנרשמות כטעות [כי הישוב לא קיים במפה – ע"ק], נכנסות לתוך מערכת, ואנחנו כל חודש בודקים אם אלה טעויות או באמת ישובים שגולשים שונים מבקשים אותם הרבה פעמים, וככה המערכת מתעדכנת".

ותלונות ספציפיות מישובים ערביים?
"לא קיבלנו. ראיתי את הסטטיסטקיות, ולא ראיתי בקשות כאלה. הן ממש ממש בודדות".

מילרד אומר שהחיפושים באתר מהווים גם סייסמוגרף חברתי-אקטואלי: "בפיגועים אנחנו ישר רואים שמחפשים. בזמן השריפה ב'מרכזים', אתה רואה שאנשים חיפשו את האיזור הזה. היום, חמישים אחוז מחיפושי הכתובות הם באיזור תל אביב, עשרים אחוז בירושלים ועשרים אחוז בחיפה. גוש דן, חיפה וירושלים מכסים היום תשעים אחוז מהבקשות של הגולשים".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by