ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
יום הכיפורים של האקדמיה הישראלית 
 
 בוקר טוב גולשים, היום ננתח את גופת הציונות   
 
צביקה בשור

השיח הציבורי בישראל נחנק, אבל האקדמיה מסתגרת בגטו: אין אתרים, אין בלוגים, אין מידע. אז מה הפלא שהמילה "פרופסור" היא כינוי גנאי?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמעתי סוקרטס לכלך עליך בבלוג שלו
 שמעתי סוקרטס לכלך עליך בבלוג שלו   
לפני פחות מחודשיים הושק פרויקט הבלוגים "רשימות". בשלבים שקדמו להשקתו דיברתי עם אורי ברוכין, אחד ממקימי האתר, על גיוס כותבים. שלחתי אליו רשימה, שכולה אנשי אקדמיה שאני מעריך. ברוכין שמח, ושלח אותי לדרכי.

שלחתי מיילים, הסברתי להם כמה חשוב שלציבור הרחב תהיה גישה מיידית ולא מתווכת לדיעות ולרעיונות של אנשי האקדמיה, טענתי שהגיעה השעה של האקדמיה הישראלית להשתתף ולתרום באופן סדיר לשיח הציבורי בישראל.

"אין לי זמן", אמר ד"ר צ'. גם עיתותיו של פרופ' ג' לא היו פנויות דיין. ל-ש' זה נראה דווקא מעניין, וזה אפילו הלך לאיזה מקום, עד שהוא נעלם, כי גם הזמן שלו אזל לפתע. מאז עלה הפרויקט, קרא בעצמו לאנשים להצטרף אליו. רק עיתונאים ואנשי רוח הרימו את הכפפה. האקדמיה, נכון לעכשיו, מחוץ למשחק. מגדל שן דוט.אורג, אם חייבים להגרר לקלישאות.

לא הייתי נזכר בזה לולא עלה אתמול בארצות-הברית אתר Government Information Awareness – מודעות למידע ממשלתי, שנותן לאזרחים יכולת לבדוק בציציות הממשל ולחפש שם דפוסים ומידע רלוונטי, ומאפשר להעלות אליו קישורים ומידע חדש. בקיצור, חבילה של כלי תוכנה שנועדו לאפשר לאזרחיה של ארצות-הברית לפקח ביחד על ממשלתם.

מי שאחראי על הפרויקט החדש והמרשים הזה הם לא אחרים מאשר אנשיה של מעבדת המדיה של MIT. מדובר, למי שלא יודע, במוסד הטכנולוגי של מסטצ'סטס, אחד ממוסדות המחקר והטכנולוגיה המוערכים בעולם. אם להשוות למשהו בישראל, הרי שמדובר בטכניון מועצם.
 
 
ואנשי הטכניון האמריקני החליטו שחשוב שלציבור תהיה יכולת פיקוח על הממשל שתהיה שווה ליכולת של הממשל לפקח על הציבור. וכיוון שהחברים ב-MIT רואים את עצמם כחלק מהסיפור, וכיוון שהם החלק בציבור שאמון על טכנולוגיה, הם לקחו את כספי משלם המיסים שהם מקבלים וניתבו אותם לטובתו של הציבור. המשך הפרויקט נמצא עכשיו בידיים של שאר אזרחיה של אמריקה. אם ישתמשו בהם אם לאו, רק העתיד יגיד. אבל האקדמיה האמריקנית כבר תרמה תרומה מכריעה לאיכות השלטון בארצה.

ובכלל, האקדמיה בארצות הברית נמצאת בחזית של שינויים אמיתיים בספירה הציבורית האמריקנית. תופעת הבלוגים התחילה אמנם כלחשוש תוך תעשייתי, אבל קיבלה את הלגיטימיות שלה ואת מאפייני הרשת העוצמתית שלה כשאנשי אקדמיה, בעיקר בתחומי המשפט והטכנולוגיה, נכנסו לתוכה. בית הספר למשפטים של הארוורד הקים מערכת בלוגים מרשימה, פתוחה לאוניברסיטה כולה, שמספקת תובנות חדשות ופתיחים לדיונים מרתקים מדי יום.

על מה אני מדבר? האקדמיה האמריקנית המציאה את האינטרנט.

בישראל, הנוכחות של האקדמיה ברשת אפסית. אתרים אישיים של מרצים וחוקרים הם משאב דליל יותר מנפט מול חופי הרצליה. כלכלנים, אנשי מדעי המדינה, חוקרי תקשורת ותרבות, פסיכולוגים, שרבים מהם משתמשים בזירה הציבורית הישראלית כחומר הגלם למחקריהם, מעדיפים לשחרר את מסקנותיהם, השגותיהם, תובנותיהם והביקורת שלהם בפורומים מצומצמים וסגורים. רק מי שידו משגת לרכוש כתבי עת מדעיים, רק מי שיכול לפנות לעצמו יום חופש מעבודה וללכת לימי עיון ודיון באוניברסטאות יידע מה קורה שם.

ולא שהציבוריות הישראלית צריכה פחות את השתתפותם של אנשי האקדמיה בשיח שלה. בדיוק להיפך. במדינה בה התקשורת כשלה באופן חרוץ לזהות דפוסים אסוניים כמו קריסתה של מערכת החינוך הציבורית, יש צורך אדיר ברעיונות נוספים, בשיח מעמיק ופתוח שיפעפע ויתדלק את השיחות שלנו עם נהגי המוניות. ישראל של 2003, המתרחקת בקביעות מהמדינות המובילות כלכלית ותרבותית (וכן, סליחה, מדובר במדינות המערב, לרוב) מביטה נואשות אל עבר האקדמיה שלה. מתי תבין האחרונה את אחריותה לשאר הציבור, ותצטרף למאבק בשחיתות, בבורות, בחוסר האונים של האזרח מול ממשלתו והגופים הכלכליים הגדולים? כלל לא בטוח שזה יקרה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by