ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הפורנוגרפיה של ההצלחה (או: שיט, למה אני לא ביל גייטס?) 

הפורנוגרפיה של ההצלחה (או: שיט, למה אני לא ביל גייטס?)

 
 
דביר וולק

אתם מתוסכלים מהעבודה שלכם? חולמים לפתוח סטארט-אפ ולהתעשר? אתם עוקבים דרך האינטרנט אחרי המניה של מייקרוספט? ובכן, לפי מחקר חדש, אתם בדרך להתמכרות לחלומות הצלחה היי-טקיים, ולבזבוז שנותיכם היפות ביותר בלהיות ממורמרים. ואתם לא לבד. אנחנו ממליצים: תשיגו לעצמכם חיים, ובדחיפות

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כשאני אהיה גדול, יהיה לי המון המון כסף. ביל גייטס (רויטרס)
 כשאני אהיה גדול, יהיה לי המון המון כסף. ביל גייטס (רויטרס)   
בואו נניח שאתם גברים, שאתם מסתובבים די הרבה באינטרנט, שאתם די אינטליגנטים, ששנות חייכם היפות עוד לפניכם, ושאתם עובדים שכירים. פייר? יופי. עכשיו, אם אתם לא חולמים כל יום כשאתם מגיעים למשרד, שיום אחד יהיה לכם סטארט-אפ מצליח, כולם יעריצו אתכם ותהיו על השער של גלובס במקום לעבוד שעות נוספות, לקרוע את התחת בשביל משכורת לא מספקת ולעבוד עבור בוס אידיוט - אני מוכן לחתוך כמה איברים פנימיים חיוניים ולתרום אותם למדע בזה הרגע.

ובכן, כמו שיכולתם בוודאי לנחש, אתם, איך לומר את זה בעדינות, לא ממש לבד. לא רק שבעידן האינטרנט, סיפורי ההצלחה נראים הרבה יותר נגישים, והחבר`ה ממיראביליס נראים לכם דומים לכם באופן מפתיע - הנגישות הגדולה הרבה יותר של המדיה העסקית דרך האינטרנט, הופכת את הרדיפה אחרי ההתעשרות להתמכרות. אולי בארץ זה עדיין לא עד כדי כך דומיננטי, אבל בארצות-הברית, מגלה מחקר חדש, יש דור שלם שמתמכר לציטוטי מניות בזמן באמת, דיווחי הנפקות, חידושים טכנולוגיים ומסחר אלקטרוני - ומבזבז את שנותיו הטובות ביותר בתסכול מתסמונת ה"למה אני לא ביל גייטס".

 
החלום הרטוב של כל סטארט-אפיסט (מתוך הקומיקס ``שבתאי`` מאת אורי פינק)
 החלום הרטוב של כל סטארט-אפיסט (מתוך הקומיקס ``שבתאי`` מאת אורי פינק)   
שני פסיכולוגים אמריקאים מאוניברסיטת ניו-יורק, ד"ר אדם כהן וד"ר אריק סמית`, פרסמו בשבוע שעבר מחקר שערכו, במסגרתו ראיינו 500 גברים אמריקאים בני 15 עד .45 התוצאות, הם אומרים, מדאיגות. "זאת קריאת אזהרה", אומר סמית`."אנחנו מאבדים את הגברים הצעירים והמבריקים ביותר שלנו להפרעה הרסנית. הם מבזבזים את הפוטנציאל העצום שלהם לצמיחה ואושר אישי, על אובססיות חסרות משמעות לשמות דומיינים, רוחב פס, שווי שוק של חברות סטארט-אפ ומדדי מניות".

"בגלל שהם מרגישים חסרי ערך, הם מענישים את עצמם על ידי כך שהם מגיעים יותר מוקדם למשרד ונשארים יותר מאוחר, אם הם צריכים להגיע יותר מוקדם או לא. במשרד הם מבזבזים זמן בגלישה ובאיסוף נתונים כלכליים, ומרוקנים את חשבונות הבנק שלהם ברכישת חפצים חסרי ערך אמיתי - שעונים, חליפות, או טלפונים סלולריים עם גישה לאינטרנט. הם שולחים זרי פרחים לחברות שלהם, שמתנכרות אליהם בגלל שעות העבודה המאוחרות שלהם והעובדה שהם לא מסוגלים לדבר על שום דבר חוץ מרכילות עסקית - והן פשוט זורקות את הפרחים לזבל".
 
לפי המחקר, התקופות שבהן גברים נוטים יותר מתמיד להיכנס למצב הזה, הן תקופות מעבר - סיום התיכון והמעבר לאוניברסיטה, סיום הלימוד והמעבר לשוק העבודה, או המעבר לגיל שלושים. בתקופות כאלה נוטים גברים לפתח רגישות לתקשורת עסקית, ולשקוע יותר ויותר בעיתונים כלכליים שמפרטים סיפורי התעשרות של אנשים בגילם. וכמובן שכשאתה קורא על אדם בגילך ששווה סכום בן תשע ספרות בדולרים, ואתה נזכר שהמשכורת שלך בקושי מספיקה לשכר דירה ואוטו, לא קשה להגיע למסקנה המוטעה שאתה חסר ערך ולוזר. התוצאה היא שמיליוני אנשים מבזבזים את שנותיהם היפות ביותר באובססיית התעשרות ומידע עסקי, במקום לנסות ליהנות יותר מהחיים שלהם כפי שהם.

חוקרים אחרים מסכימים עם הגישה הזאת. ד"ר ווינסטון ת`רסטון, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ייל, אומר כי "הבחורים האלה עברו בבת אחת ממצב בו הם נערים מבריקים בדרכם ללימודים ולקריירה מבטיחה, להרגשה שהם עניים חסרי תקווה ונידונים לכישלון מקצועי, כיוון שהם עדיין שכירים ולא פתחו את הסטארט-אפ שיהפוך אותם למיליונרים. זה כאילו הם עברו שטיפת מוח מקריאת פרופילים של אנשים כמו ביל גייטס וסטיב קייס, ועכשיו הם חושבים שההישגים שלהם הם חסרי ערך לעומתם".

"בואו נודה בזה, האנשים האלה פשוט מתמכרים לפורנוגרפיה של ההצלחה", מסכם את העניין ת`רסטון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by