ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
ה-Wi-Fi לא יאכיל את אפריקה 
 
 עיניים של איש טוב   
 
צביקה בשור

קופי ענאן רוצה לנצח את העוני בעולם המתפתח, ומוכן להמר גם על הסוס המפוקפק של האינטרנט האלחוטי. אף אחד באינטל לא יטרח להזהיר אותו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוגו של אנשים במצוקה
 לוגו של אנשים במצוקה   
מסכנים האנשים באו"ם. ממרום בניין הענק שלהם בניו-יורק הם מביטים חסרי אונים על העולם ה(לא ממש)מתפתח, מזהים עונים גדול, מזהים חוסר יכולת להתמודד עם מחלות, רעב, שחיתות שלטונית נוראה, חובות חיצוניים במימדים אדירים שרק הריבית עליהם בולעת תקציבי ממשלות בלי מלח. התקדמות אמיתית לא היתה לאו"ם בהובלת הקמפיין לביעור העוני העולמי ובלימת הפערים הממשיכים ונפערים בין בעולם השבע לעולם הרעב. אז במקום התקדמות, הם מבקשים נסים.

והנס המבוקש הפעם הוא האינטרנט המהיר האלחוטי, שמזכ"ל האו"ם קופי ענאן אמר עליו כי "יעזור לארצות לזנק דורות קדימה בטכנולוגיה ותשתיות תקשורת, ויעצים את עמיהן". האינטרנט האלחוטי המהיר, ה-Wi-Fi, הפועל בתדרי רדיו ומאפשר כיסוי שטחים נרחבים והפיכתם לנגישים תמידית לרשת, הוא המילה האחרונה וזו שאחריה בכל הקשור לטכנולוגיות מידע ותקשורת.

צעקה אחרונה רמה כל-כך הוא ה-Wi-Fi, שלא מעט אנשים טוענים כי הדיבור האובססיבי עליו משמש בעיקר כאוויר החם וחסר הכיסוי הנדרש לניפוח בועות טכנולוגיות בזמנים של שפל כלכלי. בעולם בו אנשים אינם משדרגים את מחשביהם, אינטל וחברותיה צריכות איזו מילה חדשה, איזה קסם חדש, כדי להמנע מפיטורי אלפי עובדים.

הספקנים מביטים אל שוק המחשבים העולמי, ושואלים את עצמם את השאלה הכלכלית הטבעית ביותר – מי הם הלקוחות שצריכים את ה-Wi-Fi? התשובה היא, כמובן, בעלי מחשבים ניידים. שואלים המומחים שאלה שניה – ולכמה מבעלי המחשבים יש מחשב נייד? ונענים בשיעורים הנעים בין עשרה אחוזים כיום לבין 15-20 אחוזים בתוך חמש שנים. נו, שואלים הספקנים את שאלתם האחרונה, אז על מה כל הרעש?

שאלה טובה, אבל כשתותחי הטכנולוגיה רועמים את משנתם, אנליסטים שקולים שותקים, ואישים נכבדים ומיואשים כמו קופי ענאן מאבדים את הראש. קשה להאשים את ענאן על נשיאת העיניים אל האינטרנט האלחוטי, כשנזכרים במה שעשתה המהפיכה הסלולרית לתשתיות התקשורת של הארצות המתפתחות.

בשנת 1995 היו בעולם 91 מיליון מנויים סלולריים. בשנת 2000 כבר היו 946 מיליון. יותר מפי עשרה. בעשרים ושבע מדינות היה שיעור הגידול יותר ממאה אחוז בשנה, כלומר גידול של יותר מפי שישים במצטבר, במשך חמש שנים בלבד. בעשרים ושתיים מהמדינות הללו גדל המספר פי מאה ויותר בחמש השנים הללו. סנגל עלתה מכמאה מנויים ל-390,000 מנויים. מצרים עלתה משבעת אלפים מנויים לכמעט שלושה מיליון. רומניה זינקה מתשעת אלפים לארבעה מיליון. לאור המספרים האלה, קשה שלא להבין את ענאן, כשהוא שוגה באשליות.
 
 
אלא שבניגוד לטלפון הסלולרי הזול, מחשב נייד היה ונותר משימה הכבדה על הכיס. חברות הטכנולוגיה משדרגות את מעבדיהן ללא הפסק, אך המוצרים הניידים הזולים ביותר עדיין יקרים מדי לכיס האפריקני הממוצע, ואפילו לזה שמעל הממוצע. מהפיכות טכנולוגיות דורשות המוני משתמשים, לא פחות משהן דורשות תשתיות. המוני בעלי מחשבים ניידים לא יהיו באפריקה בשנים הקרובות, אלא אם חברות הטכנולוגיה תוכלנה לבנות אותם זולים מאוד. לו יכלו היו עושות זאת מחר. הן אינן מסוגלות. במקום זאת, הן עובדות על המחשב הסופר-דופר-משו-משו למשתמש העשיר במערב. והמערב לא צריך את קופי ענאן.

כלומר הוא צריך אותו. הוא צריך אותו כדי שענאן יאמר ש-Wi-Fi הוא המחר של המדינות המתפתחות. הוא צריך אותו כדי שהציטוט כמו "אנחנו זהים רעב אדיר לטכנולוגיה. אנחנו רואים מיליוני אנשים עם פוטנציאל להיות משתמשי Wi-Fi" של פאט גלסינגר, אחראי הטכנולוגיה של אינטל, יופיע בסמוך לציטוט של ענאן שהבאנו בראשית הכתבה. העולם המערבי, או לפחות החלק התאגידי בו, צריך למכור. ואם המוצר המועדף כרגע בשוק הוא אשליות, אז זה בדיוק מה שיארז, יוטבע בלוגו הנכון, ויישלח למקומות בהם יש קונים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by