ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
"הבאנרים המקפצים מעצבנים מאוד גם אותי עצמי" 
 
 
מערכת חיים ברשת

עורך "הארץ" ענה היום לשאלות הגולשים; "הקוראים החדשים, ילידי דור הגלישה, קוראים אחרת מאיתנו"; "לא מצאנו אמצעים כספיים זמינים לניהול פורומים"; "אני ממעט לענות לדואר האלקטרוני המופנה אלי"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עורך עיתון "הארץ", חנוך מרמרי, השיב היום לשאלות של גולשים באתר "הארץ". בניגוד לפורטלים הגדולים, שמקיימים אירוחים בפורומים דרך קבע, באתר "הארץ" בעברית זהו האירוח הראשון (לאחר ניסיון של מספר חודשים באתר האנגלי). האירוח של מרמרי הוא הראשון בסדרת דיונים עתידיים באתר.


אספנו עבורכם את תשובותיו לשאלות על האינטרנט. לקריאת התמליל המלא של הדיון, הקליקו כאן.
 

על באנרים קופצים

 
הבאנרים המקפצים מעצבנים מאוד גם אותי עצמי, כך שלא בחדווה רבה אישרתי את הכנסתם. בתרבות האינטרנט מקובל שהגולש אינו משלם, ואין ביכולתנו לשנות זאת. כדי שהמפרסם, לפחות, ישלם, צריך לתת לו תמורה יעילה וזו, כך מתברר, התמורה המינימלית. הבה נזכור ש'הארץ' מפעיל שתי מערכות אונליין, בעברית ובאנגלית, שהן פתוחות לחלוטין לגולשים ומספקות את כל החומר שיש בעיתונים המודפסים. מי שרוצה קריאה שקטה ונעימה, שיתכבד וירכוש מנוי לעיתון. מי שרוצה לקרוא בחינם את תכני "הארץ" – שיתגבר על אי הנוחות ויגלוש בין הבאנרים (או שיוציא מדפסת).
 

על אתר נטול פרסומות

 
שאלה: מכיוון שאני ממילא משלם ל"הארץ" דמי מנוי, האין זה ראוי שאהיה זכאי, באמצעות סיסמה, לקריאת המהדורה האלקטרונית ללא כל ההטרדות שנוספו לאחרונה (חלונות קופצים ופרסומות אגרסיוויות)?
מרמרי: אתה זכאי. אלא שסדרה של בעיות טכניות מנעו מאיתנו לעת עתה להציע מהדורה נקיה מפרסומות למנויים. אני מניח שבקרוב נמצא דרך לעשות זאת באופן פשוט ויעיל.
 
 

על פורומים וטוקבקים

שאלת הפורומים מעסיקה אותנו מאז ראשית ימי האינטרנט ואנחנו לא בטוחים שמצאנו לה עדיין תשובה ראוייה. סדרת "שאלה תשובה" שאנו פותחים היום כאן היא ניסיון לכונן קשר אינטרנטי ראוי עם קוראינו (סדרה כזאת רצה בהצלחה רבה במהדורה האנגלית בשלושת החודשים האחרונים). כדי שהפורומים והטוק-בקים, התגובות המיידיות לפרסומים המערכתיים) לא יהפכו לשרשאות של תגובות-זבל וכדי לקיים רמת דיון ראויה נדרשת בקרה אקטיווית וצמודה. לעת עתה, ניהול ועריכת אתרי 'הארץ' כפי שהם, תובע מאיתנו משאבים רבים ולא מצאנו אמצעים כספיים זמינים לניהול פורומים. אבל, מכיוון שאני סבור כמוך שצריך לתת לקוראינו כלי כזה, אנו מתחילים כעת סדרה של ניסיונות (פומביים) בחיפוש אחר הדרך המתאימה ל"הארץ" ולקוראיו.
 

על אימיילים וספאם

לצערי אני ממעט לענות לדואר האלקטרוני המופנה אלי. למעשה הדואר מגיע ללשכתי, בהיקף של מאות פריטים ביממה (וכמובן הרבה דואר זבל). חלק ממנו מופנה לאנשי המערכת הנוגעים בדבר. בדרך כלל אני קורא את הצעות ותגובות הקוראים, אך אין בידי די זמן להשיבם.
 

על קפטן אינטרנט

 
שאלה: מדוע מוסף "קפטן אינטרנט" יוצא לאור בהיקף כה קטן – כתבה מרכזית וכמה המלצות בלבד?
מרמרי: "הארץ" הוא העיתון הראשון שייחד ליקום החדש שנולד באינטרנט מדור; ואחר כך מוסף שבועי. השפל הכלכלי הביא אותנו להחלטה הכואבת (ממש), להפסיק את הופעת הקפטן כשבועון. אנו ממשיכים לקיים אותו, במתכונת מצומצמת, בהמתנה לימים טובים יותר; שבהם, אני מבטיח, נחזירו בשמחה למתכונות השבועית. אחת האכזבות שהיו לנו במוסף הקפטן, היא שלא הצלחנו לכונן סביבו שוק חי של מפרסמים (כפי שהצלחנו לעשות, למשל, במוסף "ספרים"). ייתכן שבחלוף הזמן יבשיל גם השוק הזה.
 

על עיתונות בעידן המידע

שאלה: בעידן המידע מקצועות רבים נכחדים, נולדים והופכים את אופיים. מה לדעתך, ועל פי התחזיות המקובלות בתחומך, יקרה למקצוע העיתונות ולהרגלי הקריאה בעשורים הבאים?
מרמרי: העיתונות עוברת אכן טלטלה אדירה, תוצאה של המהפכות הטכנולוגיות. אני מניח שגם הרגלי הקריאה עוברים שינוי עצום, שיילך ויתברר ככל שיתבגר הדור שנולד עם מחשב ומודם. יחד עם זה, מתברר שצג המחשב אינו תחליף לנייר המודפס, (כפי שטלוויזיה אינה תחליף לרדיו); אלא מדיום משלים.

אני מניח שהקוראים החדשים, ילידי דור הגלישה, קוראים אחרת מאיתנו. הם מרפרפים, סורקים, מיומנים באיחזור מידע, מיומנים בסינון ובמיון. ייתכן שהקריאה הליניארית של שורה אחר שורה ועמוד אחר עמוד תפנה את מקומה לסריקה רחבה תוך התמקדות בממצא מעניין.

זאת תהיה מהפכה איטית. בינתיים העיתונות המודפסת שורדת יפה לצד האונליין ועולם המו"לות ממשיך לכרות יערות כדי להדפיס את הארי פוטר. סטיבן קינג (או שהיה זה מייקל קרייטון?) ניסה לכתוב סיפור ישר לאינטרנט – ולא ממש הצליח.

כך או כך, הצורך בעיתונות במובן המהותי יישאר. כמו הצורך הקדמון בסיפוק הסקרנות ובסיפור סיפורים. כל עוד אנו חיים בחברה מורכבת המבוססת על ידע, יהיה צורך בעיתונות כדי להראותה ולהציג את מבניה השונים. השאלה אם התוצר הסופי יהיה וירטואלי, במילה, בתמונה בצליל, או בפלט מודפס, היא בסופו של דבר משנית.

בקיצור, לא הייתי טוען כי מי שמשקיע את כספו בבית ספר לעיתונות, לוקח על עצמו סיכון רב מדי.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by