ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תנו לחיות בשקל 
 
 
גילי סופר

למרות שהחוק שמחייב הצגת מחירים בשקלים נכנס לתוקפו לפני שנה, יש מספיק אתרים שיודעים למצוא את הפרצות ולהמשיך לעבוד עליכם

 
 
 
 
 
 
 
 
 
כותב לנו הגולש יוסף "אחרי הפוגה בפרסום של המחיר בדולרים של חברות האינטרנט חזרה חברת 012 לפרסם בדולרים", וגם מוסיף לינק.

ובכן, לא נעים להגיד אבל מותר להם. החבילה המוצעת בעבור חופן דולרים היא חבילה ללקוחות עסקיים, ואלו לא מוגנים על יד חוק הגנת הצרכן. השאלה היא האם מתווך דירות למשל (לא כל שכן עיתונאי) שעושה את עבודתו מצג המחשב שלו, אינו זכאי להגנת החוק. בעולם המקוון, בו יש יותר ויותר עוסקים קטנים העושים את עבודתם מהבית, והגבולות הולכים ומטשטשים, טוב יעשה המחוקק אם ייתן דעתו על כך. וכך גם החברות הנוקבות את המחירים בדולרים בכלל, ואלו שצועקות לנו את המחיר (הזמני) באוזן בפרט.
 

התצוגה שקלית – התמחור לא

חוקי, אבל מסריח
 חוקי, אבל מסריח   
לפני שנה בדיוק נכנס לתוקפו התיקון לחוק הגנת הצרכן שמחייב הצגת מחירים בשקלים. ברוב אתרי הקניות החוק מיושם, אף כי בחלק מן האתרים, בעיקר כאלו העוסקים בענף המחשבים, עדיין יש שאריות למטבע האמריקני: לעתים מוצג המחיר הדולרי בצד המחיר השקלי, ולעתים זה המחיר השקלי שמוצג לצד המחיר הדולרי.

"אכן יש התקדמות רבה בעניין והשמה של הוראות החוק", אומר לחיים ברשת הממונה על הגנת צרכן במשרד התעשייה והמסחר, עו"ד יצחק קמחי. עם זאת, מציין קמחי, ישנן עדיין פה ושם עבירות לכאורה על החוק בעניין זה, בעיקר באתרים קטנים.

אחד התחומים בו בלטה הנטייה לעבוד בדולרים הוא תחום האלקטרוניקה בכלל והחומרה בפרט. אפילו בתחום רוב האתרים מציגים מחירים שקלים, אם כי, כאמור,עדיין נותרו שאריות למנהג העבר לנקוב את המחיר בדולרים למרות כי נוסח החוק הוא ברור: "לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי". יוצאים מן הכלל כמה וכמה שירותים ומוצרים תחבורה בין לאומית וחבילות נופש.
 
 
קמחי מותח ביקורת על הצגת המחיר הדולרים ליד המחיר בשקלים. "זה יוצר הטעיה, מה זה נותן?". אין כל סיבה, אומר קמחי, להציג את המחיר במספר מטבעות, זה רק מבלבל את הקונים. "מחר גם יציגו את המחיר באירו או באיזו פזטה". אך באתרי המכר רואים את הדברים מעט אחרת.

"יש מי שרוצה לדעת כמה זה יוצא בדולרים", מסביר סטניסלב צ'וכבנוב, הבעלים של חנויות המחשבים המקוונות ישרא קומפ, ואופטימה סיס. בשתי החנויות (כמו גם בחנויות אחרות) מוצג המחיר בשקלים בעמוד השער של האתר, אך בדפי המוצר וכן בקופה מוצג גם המחיר בדולרים. "זה רק על מנת ליידע את הקונים כמה זה יוצא בדולרים", אומר צ'וכבנוב שמספר כי הוא עצמו קונה את הסחורה על פי מחירון דולרי, וגם את מכירותיו לדילרים הוא מבצע בדולרים. המחירים העגולים המוצגים באתרי המכר הם השקליים, אך דווקא המחיר הדולרי הוא הקבוע בעוד המחיר השקלי מתעדכן מדי בוקר על פי השינויים בשערי המטבע. צ'וכבנוב, אגב, שחנויותיו ברשת הן סניף של חנותו בפתח תקווה, מספר כי בתקופה האחרונה הופכת הקנייה באינטרנט לפופולרית יותר ויותר.

הסמן הקיצוני מבחינת אי הציות לחוק בעניין זה היא רשת החנויות OMC שיש לה גם סניף ברשת. החנות המקוונת של הרשת מציגה את רוב המחירים ועדכוני המחירים בדולרים, ורק מציינת בקטן "או 000 ₪, כולל מע"מ".
 
 
 
"המחירים מוצגים גם בשקלים", טוען לזכותו אזולאי, "לרשום עדכונים של מחירים בשקלים זה לא הגיוני כי המחירים צמודים לשער הדולר, ומתעדכנים יום יום. כל הלקוחות יודעים את זה". עם זאת מחירי הקנייה בפועל הם המחירים בשקלים, "מהרגע שאתה עושה את ההזמנה המחיר נקוב בשקלים וזה המחיר שאתה משלם, אם למחרת עולה הדולר ב-5% הפסדתי". אזולאי מעיד על עצמו כי הוא מכיר היטב את חוק הגנת הצרכן, וגם מציין שהוא מאוד מקפיד עליו למשל בעניין גביית דמי המשלוח, בניגוד לרבים מן האתרים . "עד היום לא קיבלנו על זה איזה שהן תלונות. באתרים אחרים זה מתבצע באופן אוטומטי, ואצלנו זה קצת יותר גלוי, לא נראה לי שאני הולך לשנות את זה", אומר אזולאי ששב ומדגיש שלדעתו אין כאן עבירה. הממונה על הגנת הצרכן, כאמור, רואה את הדברים קצת אחרת.

מי שללא ספק רואה את הדברים אחרת הוא מורן פרומר, אחראי הפיתוח של מנוע השוואת המחירים זאפ שמכיר את הפן הטכנולוגי של השוואת המחירים של מוצרים שמערכת התמחור שלהם היא דולרים ומערכת ההצגה שלהם היא שקלית. גם הוא מציין כי רבים מהאתרים כבר עובדים בשקלים. בשנה החולפת פנו אליו לא פעם מפעילי אתרים בתלונה שהמחיר השקלי שהוצג לגולש בזאפ היה נמוך מהמחיר באתר שלהם. המעניין ביותר הוא מה שגרם להפסקת התלונות: בזאפ החליפו את מערכת עדכון שער הדולר מעדכון יומי על בסיס השער היציג (שבנקי שראל מפרסם מדי יום אחר הצהריים) לעדכון שוטף על פי שער הדולר ה'חי', הנקבע במסחר הבין בנקאי.

ישנם לא מעט מוצרים, בעיקר מוצרי ייבוא, שבאופן מסורתי נקובים בדולרים. גם אם הם מוצגים בשקלים, מערכות התמחור שלהן נשארו דולריות לא פעם – בלי קשר למה רואה הקונה באתר. אם היום, למשל, ירד שער הדולר ירידה חדה, הם יהיו זולים יותר מאתמול כך שאולי שווה לנצל את ההזדמנות בטווח המיידי. בטווח היותר ארוך, נקבעים מחירי המוצרים על סמך הביקוש וההיצע, וכל עוד אנחנו חיים בשקלים, ירידה בשער הדולר תביא לעליה במחירים הדולריים של המוצרים.

היפנים, לא יודעים בכלל מה זה דולר, לא מעניין אותם, הם לא סופרים את הנייר הירוק הזה ממטר, ועבורם כסף הוא ין. בדומה, גם התאילנדים נוקבים הכל, אפילו כרטיסי טיסה, במטבע שלהם – הבאט. הם אוהבים את המלך שלהם, שדמותו מופיעה על המטבע ומאמינים בו גם אחרי הנפילה הגדולה של כלכלות המזרח בשלהי המאה הקודמת. עוד הרבה מאוד שנים יעברו שנהיה (אם בכלל) כמותם.
 

דיאלוג חיובי

הקניות ברשת הן תחום מתהווה. אף אחד עוד לא באמת יודע מה עובר לקונה בראש, מה הוא רואה, מה הוא לא רואה, ומה הוא מבין מזה. פיקח, כידוע, לא נכנס לצרות שחכם יודע לצאת מהן, והייתי רוצה להפנות תשומת הלב לחנות המקוונת שמעה שעשתה דבר אחד חכם ופיקח כאחד בתהליך המכירה שלה: דיאלוג. כאשר לוחץ הקונה על לחצן 'הוסף לעגלה', קופצת לו תיבת שיח המבקשת ממנו לאשר את הקנייה ומיידעת אותו לגבי המוצר והסכום כולל מע"מ ובלעדיו. אין לזה (בינתיים) כל משמעות משפטית, אך הדגשת הכרעת הקנייה בפניי הקונה, תוך יידועו לגבי המוצר ומחירו, רק עושה טוב לכל הצדדים.


גילוי נאות: אתר נענע נמצא בבעלות ספקית האינטרנט נטוויז'ן.

נפגעתם? דפקו אתכם? ראיתם מזימה שמתרחשת ברשת? יש לכם סיפור מרגיז לחלוק? כתבו לעגלה החשמלית ונשתדל לעזור.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by