ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
השיר שריפא לי את הלב 
 
 
עמיחי יעקבי

עמיחי יעקבי יצא לחפש שיר באינטרנט וחזר עם אגדה עצובה שקרתה באמת. סיפור שמתחיל ברדיו, ממשיך דרך גוגל, מגיע עד האולימפיאדה, ונגמר בקאזה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אני עצוב בימים האלה. בחוץ כבר קיץ ושמש, ורק אני עוד עצוב. כלום לא מצחיק אותי, כלום לא נעים לי, אולי אני טיפה חולה. ברדיו החדשות נוראיות, ואין לי מצב רוח לכתוב את הטור המשעשע והציני הרגיל שלי.

אני נוסע במכונית, מעביר תחנות, שום שיר לא נכנס אלי עכשיו, הכל עובר לידי. עוד כמה דקות אני אגיע הביתה לעבוד על הטור, וכבר ברור לי שהשבוע הוא יהיה עצוב מתמיד. עצוב לי.

פתאום מהרדיו אני שומע את אחינועם ניני, רגע! זו לא היא. זאת כן זמרת משגעת, ומלווה אותה רק גיטרה חשמלית ג'אזית מהפנטת, אני מכיר את השיר, אבל אף פעם לא שמעתי אותו ככה.

"האם תישארי איתי? האם תהיי אהובתי, כשנצעד בשדות של זהב? אני לא אדם שמבטיח הבטחות בקלות, כמה מהן הפרתי, אבל אני נשבע: בימים שעוד נותרו – נצעד בשדות של זהב".
 
 
אני במצב הרוח המלנכולי המתאים, ו-Fields Of Gold, השחוק והכל כך סתמי של סטינג, שאף פעם לא עשה עלי שום רושם מיוחד, נחשף לפני מילה אחר מילה ביופי משגע ומרגש. הזמרת האחינועם נינית שלי ליטפה כל מילה, נתנה לכל שנייה בשיר את החשמל שכמעט אף אחד לא יודע לתת בלי למרוח, להגזים או להתיפייף. חייכתי והסתרתי דמעה סוררת כשהשדרנית גילתה שקוראים לה - אווה קאסידי.

אהלן אווה קאסידי – עד סוף היום את ואני נהיה חברים הרבה יותר טובים ממה שאת חושבת. עליתי הביתה ורצתי לחפש את אווה שלי ואת שדות הזהב שלה בגוגל, כדי שאדע לאיית נכון את מה שאני אחפש להוריד עוד רגע בקאזה.

טעיתי באיות השם (כמובן), אבל גוגל תיקן לי, ונכנסתי לאתר הראשון שברשימה כדי לפגוש פנים אל פנים את אווה קאסידי. מצאתי שם להפתעתי תמונה של נערה – מחליקה אומנותית על הקרח. לא סתם מחליקה - ספורטאית אולימפית. קוראים לה מישל קוואן. התחלתי לקרוא.

מישל מספרת שהיא התאהבה בביצוע היפהפה של אווה קאסידי ל-Fields Of Gold, והיא מופיעה איתו כבר שנים. בפעם הראשונה היא החליקה לצלילי השיר הנוגה במופע שהוקדש לזיכרם של 18 מחליקים מנבחרת ארה"ב שנהרגו בהתרסקות מטוס בשנת 1961 (אחד מהם היה המאמן של המאמן שלה), בדרכם להשתתף באליפות העולם בצ'כוסלובקיה. מופע ההצדעה התרחש 40 שנה מאוחר יותר, בדיוק שבוע אחרי אסון התאומים, ומישל חיפשה שיר שכל מילה בו תהיה משמעותית.

"בחרתי באווה קאסידי – כי היא נפטרה מסרטן, היא מתה צעירה, הרבה לפני השיא שלה, וכך גם המחליקים מנבחרת 61', הכל התחבר לי", מתארת מישל את הפגישה הראשונה שלה עם השיר, והנה אני מגלה בכאב שהחברה החדשה שלי כבר לא חיה, היא מתה בת 33.
 
 
מישל קוואן השתתפה עם השיר הזה באולימפיאדת 2002 בסולט לייק סיטי, וזכתה במדליית הארד. למרות זאת, למחרת במופע נעילת התחרות, היא בחרה לבצע אותו שוב, כדי להראות לעולם שגם עם מדליית ארד, היא מחליקה ב"שדות של זהב".

הקלקתי על הסרטון שבאתר - אני לא מבין גדול בבלט או בהחלקה אומנותית, אבל גם בלי כל הסיפור שרק עכשיו גיליתי, מישל עצרה לי את הנשימה לחמש דקות וכבשה אותי מיד. הכוריאוגרפיה המושלמת שלה מתחברת לביצוע המרטיט של השיר כאילו היא קליפ אנושי, יפה יותר ומרגש יותר מכל קליפ שראיתי אי פעם ב-MTV.

בערך בחצי הדרך מישל התחילה לבכות, ההתרגשות מההפסד באולימפיאדה, יחד עם הידיעה שהיא מבצעת עכשיו קסם, שנוגע בלבבות הצופים בכל העולם, היתה מעמסה גדולה מכדי שתוכל להסתיר אותה. דקות הסיום של המחול נראות יותר כמו סצנה מסרט מאשר כמו משהו שהתרחש באמת.

הפעלתי את הקאזה שלי, הורדתי לי את Fields Of Gold (יש ביצוע בהופעה חיה, אבל הביצוע היפה יותר הוא מתוך אלבום בשם Songbird), והתעודדתי קצת. זה לא שאני פחות עצוב או משהו: ספורטאים מתים, זמרת מתה, והפסד באולימפיאדה, זה לא בדיוק המתכון שלי לאושר - אבל הנה כבר כמה שעות שאני רק מתעסק במוסיקה, במחול, ובקסם - והכל באינטרנט, שכבר כמעט שכחתי כמה אור יש בה, וכמה יופי.


לצפייה בסרטון ההחלקה מהאולימפיאדה
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by