ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מה הוא קופייץ? 
 
 הקפיץ המחזיר. הווביז   
 
עידו קינן

פרסי הווביז לאתרים מצטיינים חולקו השנה לראשונה בטקס אינטרנטי לחלוטין

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אמש שעון קליפורניה, השכם בבוקר יום ו' שעון ישראל, נערך, וירטואלית, טקס ה-Webby Awards השביעי לבחירת האתר המצטיין ב-30 קטגוריות שונות. שני גורמים גלובליים, המיתון והטרור, גרמו להגירת טקס הווביז מהעולם האמיתי והמיוזע לסייברספייס הקריר וההייטקי. בצעד כלכלי שרווח בצידו, נפתחה גם קטגוריה לדירוג אתרים עסקיים.
 
 
הזוכים השנה בקטגוריות הבולטות:
חדשות: גוגל ניוז (במפתיע, בחירת הקהל הלכה ל-BBC News, זוכה הפרס של השנה שעברה)
מסחר: אמזון, זוכה השנה שעברה
כלכלה: PayPal
שירותים: איביי
טלוויזיה: Nick.Com
טכנולוגיה: שרת הרשת פתוח-הקוד אפאצ'י
ספורט: ESPN
אתר אישי: NobodyHere
(לרשימה המלאה)

אם שמעתם פעם את הכינוי "האוסקר של האינטרנט", זה לא במקרה: הווביז עשו כל שביכולתם כדי לזכות בתואר הזה.
 

האקדמיה לקולנוע מחלקת

הלך הילד, נשאר הפרס. The Web
 הלך הילד, נשאר הפרס. The Web   
בשנת 1927 הוקמה "האקדמיה לאומנויות ומדעי התמונה הנעה", שייעודה היה, במפתיע, קידום אומנויות ומדעי התמונה הנעה, כלומר הקולנוע. הקולנוע עצמו הומצא בשלהי המאה ה-19, כשהאחים לומייר הקרינו לראשונה בציבור סרט קולנוע, שעלילתו הורכבה בעיקר מרכבת שמגיעה לתחנה (כמאה שנה אחר כך יצא סרט בשם "ספיד", שעלילתו הורכבה בעיקר מאוטובוס שנוסע מהר, כנראה במחווה ללומיירים).

פרס האקדמיה, שלימים קיבל את השם "אוסקר", חולק לראשונה ב-1929, זמן קצר לאחר שהחלו להופיע הסרטים המדברים. הטקס נערך בנוכחות 250 אנשים, כרטיס הכניסה עלה עשרה דולר (שהיו שווים קצת יותר מעשרה דולרים של היום), ושמות חמישה עשר הזוכים פורסמו מראש.
 
 
הווביז עברו תהליך הפוך, בו הפרס הקדים את האקדמיה. באוקטובר 1996 הושק "The Web Magazine" מבית IDG. המו"ל, גרג מייסון, הגדיר אותו בראיון לוויירד כ"אנטרטיינמנט וויקלי של הרשת". האנטרטיינמנט וויקלי המקורי עוסק בבידור, והמגזין של מייסון עסק בבידור אינטרנטי, והכיל בעיקר סקירות אתרים בקטגוריות שונות.

המגזין גייס את הקולנוענית והמעצבת טיפאני שלאין להקים לו אתר. יום אחד זרק מייסון לשלאין את המילה "webby", ואמר לה שתתפרע עם הרעיון. כך נולדה התחרות.
 

מערכת המגזין מתפרקת

באתי, הגיתי, נשארתי. טיפאני שלאין
 באתי, הגיתי, נשארתי. טיפאני שלאין   
הווביז הראשון התקיים במרץ 1997. חברי מערכת המגזין בחרו מועמדים ב-15 קטגוריות, ובחירת הזוכים התבצעה על ידי פאנל של חובבי אינטרנט. בנוסף, ניתנה לגולשים האפשרות לבחור אתר זוכה בקטגורית "The People's Voice Awards" (פרסי קול העם), בהשראת פרסים דומים בתעשיית הקולנוע.

הנואם הראשי בטקס היה ראש עיריית סן פרנסיסקו, ווילי בראון (שקרא לעבר המשתתפים: "אתם נראים כאילו השגתם את הבגדים שלכם באינטרנט"), והטקס שודר באינטרנט. כבר אז נקבע הכלל, שנשמר לאורך השנים ומנע מהטקס להפוך לערב של שיממון ותודה להורי שהביאוני עד הלום: נאומי התודה מוגבלים לחמש מילים.
 
"כולם מנסים להגדיר את עצמם כקוֹל שמגדיר מה cool", הגיב אז לטקס ריצ'רד גריימס, מייסד Cool Site of the Day, אתר (ולימים ניוזלטר) שדירג אתר מגניב אחד ביום. "אתה יכול להוסיף לאישיות שלך אם אתה מארגן טקס פרסים". צחוק ההיסטוריה: Cool Site of the Day אינו עמנו עוד, אבל פרסי הווביז עדיין כאן, גם אם בגירסה מצומצמת.

בתחילת 1998 נסגר המגזין, אולם הפופולריות של הטקס שכנעה את IDG להמשיך ולקיימו. במרץ אותה שנה התקיים טקס הווביז השני. ראש עיריית ניו יורק דאז, רודולף ג'וליאני, הציע לארח את הטקס הבא, אולם בראון הצליח לשכנע את עורכי הטקס להשאירו בחוף המערבי.
 

האקדמיה הדיגיטלית משתלטת

 
ביוני 1998 הוקמה "האקדמיה העולמית למדעים ואומנויות דיגיטליים" (השם מצלצל מוכר?), שמטרתה היא "לסייע לדחוף את ההתקדמות היצירתית, הטכנית והמקצועית של האינטרנט וצורות מתהוות של מדיה אינטראקטיבית". בין חברי האקדמיה היו שלאין ושופטי שתי התחרויות שהתקיימו, וניהול הטקס הועבר לידיה.

האקדמיה הקולנועית קמה לא מעט שנים אחרי המצאת הקולנוע. האקדמיה הדיגיטלית קמה 14 שנים אחרי השקת המחשב האישי הראשון של אפל, ושנים ספורות אחרי ראשית ה-web, כשהאינטרנט החל לחלחל לציבור הרחב. אולם קשה לפספס את ההשראה ששאבה, שלא לומר העתיקה בלי בושה, האקדמיה הדיגיטלית מהקולנועית.

חברות באקדמיה הקולנועית מותנית בהזמנה ממועצת הנגידים שלה, והיא "מוגבלת לאלו שזכו להכרה באומנויות ומדעי הקולנוע", ובמספר תנאים נוספים, בהם קבלת מועמדות לאוסקר (מי אמר "גילדה סגורה"?). הקבלה לאקדמיה הדיגיטלית מתבצעת "על ידי הזמנה בלבד, ומוגבלת לאלו שהשיגו הישגים נכבדים באינטרנט, הפגינו כישרון יוצא דופן במדיום מסורתי, או שמחזיקים בידע מעמיק על המדיה החדשה ובהיכרות מקיפה של מגוון רחב של אתרים שקטגוריה מסוימת". לצד חברי האקדמיה שבאים מהאינטרנט והמחשבים (בהם יו"ר ומנכ"ל אוראקל – לארי אליסון, אסתר דייסון מ-ICANN, יו"ר ומנכ"ל Real Networks – בוב גלייזר), ישנם אנשים מתעשיית הקולנוע (הבמאי פרנסיס פורד קופולה והשחקנית סוזן סרנדון), המוזיקה (דיוויד בואי ובק), הטלוויזיה (יוצר הסימפסונס, מאט גראונינג) ועיתונאים מהניו יורק טיימס, הלוס אנג'לס טיימס, מגזין הטכנולוגיה וויירד, עיתון הכלכלה פורבס, מגזין האופנה Elle, עיתון הכלכלה החדשה Fast Company ומגזין העיצוב Wallpaper.
 
בפברואר אשתקד אמרה שלאין בראיון להוליווד ריפורטר: "כמו שיש פרס למשחק, תסריט ובימוי, אני חושבת שמאוד חשוב שהווביז יטילו אור על האנשים והחברות בהוליווד שקובעים את הסטנדרטים לאינטרנט".

טקס חלוקת פרסי האוסקר סגור לציבור, והכניסה אליו מתבצעת באמצעות הזמנות בלבד. טקס הווביז נפתח לפני שנתיים לראשונה לציבור, עם מספר מצומצם של כרטיסים, שנמכרו כולם, סיפרה שלאין. מי שלא נכנס לטקס האוסקר, יכול היה לראות אותו בטלוויזיה, לשם הגיע לראשונה בטקס ה-25 ב-1953. בשנה שעברה, עוד התלבטו הווביז בעניין: "היו כמה הצעות טובות ועניין רב בשידור פרסי הוובי", אמרה שלאין להוליווד ריפורטר, "אנחנו פשוט מחפשים את השותף המתאים, אחד שיוכל לתפוס את האנרגיה והרוח של האירוע החי. אחרי הכל, אילו זוכים אחרים מוגבלים לנאום של חמש מילים?". עכשיו, כאמור, זה כבר לא רלוונטי: הטקס ישודר ב-HTML.

אחרי הטקס של 2001, אמר לחיים ברשת נשיא איגוד האינטרנט הישראלי דאז, דורון שקמוני, שטקס דומה מתוכנן בארץ: "במקרה, ממש עכשיו, נעשית אצלנו עבודה על יצירת מסגרת דומה, בה יחולקו אצלנו באיגוד כל מיני פרסים ואנחנו מקווים שהיא תצא לפועל לקראת שנה הבאה". ובאמת, אחרי שטקס האמי זכה לגירסה צברית (שהיתה נחמדה/בעלת חן ישראלי כובש/מסחרית, אם להאמין לבלוגים), אולי הגיע הזמן שגם פה יחלקו כל שנה פרס לוואלה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by