ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
Enter The Matrix 
 
 רק אל תמותי לנו   
 
מערכת חיים ברשת

כגודל הציפיה כך גודל האכזבה: Enter The Matrix אינו משחק מחשב גרוע, אולם הוא בהחלט משחק בינוני שלא מצליח לעמוד ברף הציפיות שנוצר סביבו

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סיפורה של חברת שייני הוא אירוני במיוחד. עם משחקים כדוגמת MDK (שהיה למשחק המחשב הראשון אשר כלל רובה צלפים), Sacrifice ו-Messiah היא זכתה לתשואות מכל עיתונאי משחקים עלי אדמות, כאשר שני המשחקים הראשונים ייזכרו לעד בתור שניים מהמשחקים הטובים בכל הזמנים. עם זאת, מספר עלוב של עותקים נמכרו מן המשחקים האלה. הקהל, נדמה היה, פשוט לא מעריך את הכשרון העצום שבידי החברה הזו.

כשנודע לי לראשונה כי שייני תהיה המפתחת של המשחק הראשון המבוסס על עולמם של סרטי המטריקס, ידעתי שהנה. עם משחק כמו Enter The Matrix תוכל שייני גם למכור מיליוני עותקים וגם להציג לעולם את כשרונה סוף סוף. כמה אירוני זה, אם כן, שדווקא כאשר היא זוכה להצלחה מסחרית כל כך מרשימה, שייני מוציאה תחת ידיה את המשחק הכי פחות טוב שלה, ומשחק בינוני ופגום בפני עצמו. הכירו את Enter The Matrix, אחד המועמדים הבכירים לתואר 'אכזבת השנה'.


המטריקס: לא מה שחשבתם

Enter The Matrix הוא משחק פעולה בגוף שלישי, אשר פותח לכל הקונסולות ולמחשב האישי במקביל. לפני שנגיע לפרטים, בואו ונדון קצת ב'מסביב'. Enter The Matrix פותח תחת סיועם והנחייתם של האחים וושובסקי, היוצרים הכה מוערכים של טרילוגיית סרטי המטריקס. עלילתו של המשחק משולבת בעלילתו של הסרט השני בטרילוגיה, הלא הוא מטריקס Reloaded, ומציבה אתכם בחליפה ובמשקפי השמש של ניובי או גוסט מהספינה 'לוגוס', במסע להצלת העיר האמיתית היחידה - 'ציון'.

מבחינת יכולות אישיות אין הבדל בין ניובי וגוסט, אך הסרטים וחלק מן המשימות נבדלים זה מזה כשמשחקים עם כל אחת מהדמויות. רציתם לשחק בתור טריניטי, מורפיאוס או נאו? גם אני. תמשיכו לרצות.

אני לא אלאה אתכם בפרטי העלילה המלאים גם על מנת לא לקלקל למי שעדיין לא צפה בסרט, אך כן אצרף מילת אזהרה קטנה: אל תשחקו במשחק לפני שאתם צופים בסרט. כאמור, עלילתם של הסרט והמשחק משולבים, אך בעוד את הסרט ניתן להבין (לפחות את רובו) מבלי לשחק במשחק, אם תשחקו קודם ב-Enter The Matrix, גם לא תבינו את עלילת המשחק, אשר אינה עומדת בפני עצמה, וגם תהרסו לעצמכם חלק ניכר מן ההנאה שבצפייה בסרט.

המשחק מגיע על ארבעה תקליטורים (ולא שישה, כפי שהודלף בתחילה), ומתגאה בכך שהוא מציג סרטונים מצולמים עם שחקני הסרט, אשר צולמו במיוחד עבור המשחק. בפועל, מרבית הסרטים ב-Enter The Matrix הם קטעי קישור במנוע המשחק, ולגבי הסרטים המצולמים – בהם תוכלו לראות בעיקר דמויות משנה, אשר קיבלו דקות מסך מעטות בסרט, המשוחחות זו עם זו. שוב, כמעט ואין זכר לנאו, טריניטי ומורפיאוס, הכוכבים האמיתיים של המטריקס.

למרות זאת, הסרטים במשחק אינם חסרי חשיבות, ועשויים לספק פרטי מידע מעניינים למעריצי הסרטים, בנוסף למבט מכיוון שונה לגמרי על המתרחש בסרט. אגב, חלק מהסרטים במשחק הם שחזור מדויק של סצינות מהסרט, עם דמויות אחרות. אחת מהסצינות האלה, אשר כמעט מכפרת על כל הבעיות במשחק, היא סצינה בה פרספוני (מוניקה בלוצ'י), מבקשת מניובי לנשק אותה עמוקות, כפי שביקשה מנאו בסרט. הנשיקה המצולמת הראשונה בין שתי נשים במשחק מחשב? בהחלט ייתכן. גם זה סוג של הישג.
 
 
בעיות של קונסולות

כאמור, המשחק פותח במקביל לקונסולות ולמחשב, וכאן מתחילות הבעיות. בראש ובראשונה, לא ניתן לשמור בין משימה למשימה. כפי שאמרתי לא פעם בעבר, משחקים נטולי שמירות מעצבנים אותי, במיוחד כשהם מלווים בעיצוב שלבים לקוי כשל Enter The Matrix. כך, למשל, באחד השלבים המתרחשים בביוב, בסופה של משימה ארוכה למדי, נפלתי לבור. המפתחים המרושעים החליטו שזה יהיה רעיון טוב לשים תהום כמעט נסתרת מהעין רגע לפני שאתם מסיימים שלב, ובהיעדר שמירות, להכריח אתכם לשחק בכל השלב מחדש.

בעיה נוספת המעניקה למשחק תחושה של המרה מאולצת מקונסולות, היא העובדה ש-Enter The Matrix אינו מאפשר לכם לבטל את האפשרות לכיוון אוטומטי הנפוצה בקונסולות. אם כבר מכריחים אותנו להשתמש בעכבר ומקלדת (וכן, אני מתכוון למכריחים. גם המצוידים בגיימפאד למחשב לא יוכלו להשתמש בו במשחק), לפחות שיתנו לנו לכוון כמו בני אדם, לא? הכיוון האוטומטי מעצבן במיוחד כשיש כמות גדולה של אויבים בסביבתכם, ובמקום שאתם תחליטו במי לירות – המשחק עושה זאת עבורכם.

עוד בעיות בממשק כוללות מחסור במקש טעינה מחדש של נשקים, התכופפות אוטומטית – אין מקש התכופפות במשחק, לא ניתן לבחור נשקים על ידי מקשי המספרים, שליטה לא נוחה ברובה הצלפים, ועוד ועוד. הממשק והשליטה במשחק כל כך בעייתיים, מה שגורם לי לתהות אם המפתחים שיחקו בגרסת המחשב בכלל לפני שהיא שוחררה לחנויות.


קרבות בסגנון המטריקס

Enter The Matrix משלב ירי בנשקים עם לחימת קונג-פו מטווח קרוב. הלחימה במשחק פשוטה עד כדי גיחוך: פשוט לוחצים באופן אקראי על מקשי העכבר והמקלדת, והדמות שלכם תבצע מגוון מהלכים מרהיבים ומגניבים במיוחד, במיוחד כאשר משלבים אותם עם ה'פוקוס' – הכינוי של המשחק ל'זמן קליע' המפורסם, אשר מאפשר לכם להאט את הזמן ולבצע קומבואים מתוחכמים יותר של מכות, כמו גם מהלכים מרהיבים של התחמקות מכדורים והליכה על קירות.

הפוקוס, אשר מיוצג על ידי מד קטן בצד המסך אשר מתמלא אוטומטית, בשילוב עם מערכת הלחימה של המשחק, הוא מהנה למדי, למרות (ואולי בזכות) פשטות השימוש בו. יש רגעים במשחק אשר גרמו לי להבין עד כמה טוב יותר המשחק הזה יכול היה להיות. דמיינו לעצמכם את התמונה הבאה: אתם נכנסים לחדר עמוס בשוטרי ימ'מ. מוסיקת טכנו בסגנון המטריקס מתחילה להתנגן לה. אתם נכנסים לזמן קליע, מבצעים גלגלון ימינה ומתחמקים ממספר כדורים, עד שאתם מגיעים לאחד השוטרים ומעיפים אותו בבעיטה לכל הרוחות. אתם מתקרבים לאויב אחר, וחונקים אותו באמצעות הרובה שלו. בינתיים שוטר ימ'מ חוצפן מעיז לרסס אתכם בכדורים, אז אתם מזנקים על הקיר, נוחתים מאחוריו, ושולחים אותו לעולם שכולו טוב. אתם מרגישים מגניבים למדי.

רגעים מסוג זה, מעטים ככל שיהיו, מצילים את Enter The Matrix מגורל של משחק גרוע באמת. עם זאת, אל תחשבו לרגע שמערכת המכות במשחק נטולת בעיות. ביצוע קומבואים עם עכבר ומקלדת הוא לא נוח במיוחד (מכאן הלחיצה האקראית על המקשים), שליטה באמצעות גיימפאד עדיפה בהרבה, אך כאמור, המשחק לא מאפשר שליטה כזו. בנוסף, כאשר תתחילו להרביץ באויבים, זווית המצלמה תשתנה על מנת לאפשר לכם לראות את כל האויבים שלכם.

זוהי כוונה טובה במקור, אך חבל שהיא לא עובדת: המצלמה במשחק מאוד לא יציבה, וקרה לי לא מעט פעמים שבמהלך קרבות אובייקטים כאלה ואחרים הסתירו לי את המתרחש בקרב. לא פעם ולא פעמיים נפלתי לתהום כיוון שלא ראיתי את הנעשה בגלל המצלמה הבעייתית. למעשה, אני חושב שמתתי יותר פעמים מנפילות אקראיות לבורות ותהומות, מאשר מספר הפעמים בהן התרוקן מד הבריאות שלי. זאת, ככל הנראה, הודות לעובדה שמד הבריאות במשחק מתחדש אוטומטית, מה שגורם להפסקות תכופות באקשן: אתם רואים שאתם עומדים למות? רוצו לתפוס מחסה וחכו שהבריאות תתחדש.
 
 
עיצוב שלבים בינוני

עיצוב השלבים של Enter The Matrix, הוא, איך לומר זאת במילים עדינות, רע. השלבים במשחק חוזרים על עצמם, ויציגו בפניכם חדר אחרי חדר של אותו הדבר. חלק מן השלבים, ביחוד אלו המתרחשים בביוב ובתחנת הכוח, כל כך משעממים, שהיה עלי להכריח את עצמי להמשיך לשחק. המשחק כולל גם מספר קטן של הברקות (בעיקר קרבות אחד-על-אחד מותחים), אך אילו מתגמדות לעומת השעמום האינסופי של שאר המשחק.

בחלק מן המשימות במשחק יהיה עליכם להגן על חברים, אשר תכונתם הבולטת ביותר היא היותם חלשלושים. משום מה, הבריאות שלהם לא מתחדשת כשלכם, והם, מסיבה לא נראית לעין, לא מסוגלים לבצע את אותם מהלכים מרהיבים שאתם יכולים. כתוצאה מכך, הם מסוגלים למות כל כך מהר, שלא תספיקו להגיד אפילו 'מי האידיוט שאחראי על האינטליגנציה הממוחשבת במשחק הזה?'. האינטליגנציה הממוחשבת במשחק פגומה גם אצל האויבים, ולמרות יכולות מפתיעות כדוגמת היכולת לרדת בסולמות, הם משום מה לא מבינים שאפילו בתוך המטריקס לא ניתן לעבור דרך קירות.

Enter The Matrix כולל גם מספר שלבי נהיגה במכונית וברחפת, מלווים במוסיקת רוק כבד עצבנית. המוסיקה היא בהחלט הדבר הטוב ביותר בשלבים האלה, המצליחים להיות עוד יותר משעממים מן השלבים הרגילים במשחק. אם תשחקו בתור ניובי, אתם תהיו הנהגים, כאשר זווית המצלמה ממוקמת באופן מוזר מאחורי ראשה של ניובי. זווית זו רחוקה מלהיות נוחה. אם משחקים בתור גוסט המצב גרוע עוד יותר. במקרה זה, אתם מתפקדים בתור מקלענים, וניובי הממוחשבת נוהגת. הבעיה היא שהיא לא ממש יודעת לנהוג, ונתקלת במכשולים בזה אחר זה, מה שהופך את שלבי הנהיגה מרק משעממים למתסכלים ממש.


גרפיקה חלשה, צלילים מצוינים

הגרפיקה של Enter The Matrix מאוד בינונית. בעוד הוא מציג אפקטים יפים של זמן קליע בהם רואים כדורים חותכים את האוויר באיטיות, בכל שאר התחומים הוא פשוט לא עושה את העבודה. הטקסטורות לא מפורטות, העיצוב הגרפי של הסביבות פשטני ומשעמם, הדמויות במשחק נראות רע, והאנימציות שלהן היו יכולות להיות ריאליסטיות בהרבה. ולמרות הגרפיקה הבינונית – המשחק מצליח לצלוע לפעמים גם על מחשבים חזקים. אכזבה.

לעומת הגרפיקה, המשחק נהנה מסאונד מעולה. עם שימוש מצוין בסראונד, קולות רועמים ומדויקים של יריות, פיצוצים ואגרופים המוצאים את יעדם, בשילוב מוסיקה קצבית בסגנון סרטי המטריקס, הסאונד הוא אחד התחומים היחידים בהם Enter The Matrix מקיים את כל ההבטחות.


קחו את הגלולה הכחולה

לפני סיום, כדאי לומר משהו על מצב משחק חביב המגיע ביחד עם המשחק, אשר נקרא Hacking. מצב משחק זה יציג לכם חלון דמוי DOS, דרכו יהיה עליכם 'לפרוץ' לתוך כונני מחשב, וכך לחשוף תכנים כדוגמת שלב סודי וחרב קטלנית להנאתכם במשחק האמיתי. דרך מסך ה-Hacking תוכלו לצפות גם בסרטים מן המשחק, ולצפות בסטטיסטיקות של הביצועים שלכם. בהחלט נחמד – אך קצר מדי, כמו המשחק עצמו.

בסך הכל, ייקח לכם לסיים את Enter The Matrix כשבע שעות עם כל דמות (אין משחק מרובה משתתפים, למקרה שתהיתם), אך לא בטוח שתרצו לחזור ולשחק בו לאחר שתסיימו אותו עם דמות אחת. עיצוב שלבים רע, בעיות קשות בממשק ובמצלמה ואורך חיים קצר ישאירו אתכם עם טעם רע על השפתיים. יש במשחק גם דברים טובים, אך יותר משהם הצליחו לשפר את התחושה שהמשחק העניק לי, הם גרמו לי לתהות כיצד הצליחו להפוך החבר'ה הטובים בשייני משחק בעל כל כך הרבה פוטנציאל למשחק כל כך פגום ובעייתי. כואב לי לומר את זה, אבל אם אתם לא מעריצים נלהבים של המטריקס שחייבים לראות את הסרטים שבמשחק, עדיף לכם לשמור את הכסף למשחק טוב יותר, או לנסות את אחת מגרסאות הקונסולות. אח, כמה חבל.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by