ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הצל של הקפטן 

הצל של הקפטן

 
 
עידו קינן

שנה אחרי סגירת מוסף "קפטן אינטרנט", שרידיו נראים עגומים מתמיד; "הארץ": העיתון מתאים עצמו למציאות המשק; דרור פויר, קפטן (מיל'): תן לי מוסף אינטרנט שבועי ואני אעשה לך משהו בנזונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
למעט הכתבה הראשית, מדור "קפטן אינטרנט" באתר וואלה מעודכן נכון לדצמבר אשתקד. זה לא קביל, בטח שלא בזמן אינטרנט. וזה עוד טוב לעומת אתר "הארץ", שם הלינק הראשון ל"קפטן אינטרנט" מוביל מזה יותר משבועיים לעמוד ריק, והלינק לדבר העורך, "שלום כאן הקפטן", מוביל לכתבה "פחד ותיעוב באום רשרש", העוסקת בספינות הימורים (טוב, לספינות האלה בטח יש קפטן).

האנקדוטות הטפשיות הללו הן רק אילוסטרציה למצבו העגום של "קפטן אינטרנט", שנה אחרי שהפך ממוסף נפרד למדור במוסף התרבות "גלריה". בשבועות האחרונים, נראה שהקפטן איבד הרבה ממשקלו, והוא ממש חיוור. מלבד המדורים הקבועים – המלצות אתרים, תמיכה טכנית וביקורת משחק – מופיעה שם כתבה אחת ארוכה יותר, שפעם נכתבה על ידי כתבי הארץ, והיום היא בעיקר מתורגמת מהעיתונות העולמית. ואת זה, עם כל הכבוד, אנחנו יכולים למצוא באינטרנט גם בלי עזרה של קצין ימי בדימוס.

בכנס של האגודה הישראלית לתקשורת, שהתקיים בחודש שעבר, קונן מו"ל הארץ, עמוס שוקן, על מצבה של העיתונות הישראלית כנגזרת של מצב הדמוקרטיה במדינה. "העיתונות בארצות הדמוקרטיות מאורגנת כעסק מסחרי למטרת רווח. עסק כזה נבחן באמת מידה אחת: תשואה כלכלית על ההון המושקע", אמר שוקן. "כמוצר של עסק מסחרי, גם העיתונות שואפת לרצות מספר גדל והולך של לקוחות ולהתאים לטעמם של אנשים רבים ככל האפשר". אולי זה מה שקרה לקפטן. אחד הכתבים של הקפטן, שביקש להישאר בעילום שם, מעריך שהמעבר מכתבות מקור לכתבות מתורגמות אכן נובע מסיבות תקציביות. אבל האם זה גם מתאים לטעמם של אנשים רבים ככל האפשר?

דפנה לוי, כתבת לשעבר בקפטן, חושבת שכן: "רוב משתמשי האינטרנט בארץ הם צרכנים בלבד, הם לא מי יודע מה תורמים. רוטר באמת עשה דברים, כל מיני אנשים עשו דברים, אבל לא התפתחה באמת איזו תרבות נורא שונה".
 
 
את חושבת שהעיתונות משקפת את זה או גם קצת גורמת לזה?
"העיתונות משקפת את זה. רוב האנשים שרוצים עיתון אינטרנט בארץ רוצים שיהיה כתוב בו איך להגיע לאתר של מס הכנסה".

זאת אומרת שהאינטרנט בארץ לא הספיק להיות מהפכני, וכבר הפך בורגני.
"אל תכניס לי כאלה מילים לפה. רוב המשתמשים שאני מכירה, לפחות, הרבה פחות תורמים, לא כולם הם עידו אמין כאלה, שגם עושים דברים, מביעים את דעתם. יש פורומים פעילים, יש הכל, אבל מרבית המשתמשים באמת רוצים לדעת איך אפשר לקנות הארד-דיסק חדש דרך האינטרנט, או איפה אפשר להוריד בקאזאה כל מיני דברים. זה מין שימוש כזה, כאילו נכנס עוד מכשיר בידורי. אפילו לא נורא מתרגשים מהעובדה שמידע יכול להגיע מאיזשהו מקור אלטרנטיבי, שרחוק מאוד מהמיינסטרים. אם אתה לא עיתונאי, ואין לך שום קרבה לשלטון, אתה עדיין יכול לשים את המידע שלך ואת הדעות שלך, ולהגיע להמון אנשים. רוב האנשים לא מנצלים את זה בכלל".

לוי, שמופיעה כיום בתוכניות המחשבים זומביט (חינוכית) ואינטרבית (רשת ב'), לא חושבת רעות על הטיפול התקשורתי באינטרנט בארץ: "יש דברים טובים, אבל גם חסר מאוד, לדעתי, הכיוון שדרור פויר [העורך הראשון של המוסף – ע"ק] ניסה לקחת בהתחלה. רוב עיתונות האינטרנט בארץ, גם הטובה שבה, עוסקים באינטרנט בעיקר ברמת השימוש. או שהם בוחנים חומרות חדשות ותוכנה חדשה, או שהם ממליצים על אתרים שימושיים נורא לאיזשהו נושא וכל מיני דברים בסגנון הזה. הקפטן של דרור, בגליונות של השנתיים-שלוש הראשונות, היה קפטן שניסה לתעד איזושהי התפתחות של תרבות חדשה, שדרך אגב לא ממש התפתחה בארץ".

אז יכול להיות שזו לא העיתונות אשמה, אלא האינטרנט אשם?
"לא. לא התפתחה באמת תרבות אלטרנטיבית סביב כל מיני אופציות שהקומוניקציה או האינטראקציה עם אנשים דרך האינטרנט מאפשרת".

את באמת חושבת ככה? את לא חושבת שרוטר, למשל, עשה מהפיכה באיך שהעיתונות מתייחסת למקורות?
"אני לא אומרת שלא היתה לזה שום השפעה, אבל לרוב האנשים זו רק מין תוספת בחיים שלהם".

כמו טלוויזיה, נגיד?
"כן".

פויר, היום עורך 42 מעלות ובעל טור בשבועון טיים אאוט תל אביב, דווקא לא מת על המתחרים לשעבר: "קפטן אינטרנט לא היה רק על אינטרנט, אלא על החיים. לא היינו מתלהבים כמו ידיעות ומעריב, אני חושב שזה מה שהבדיל אותנו. לא היינו מתלהבים כמו ילדים מתמונות של בחורות ערומות באינטרנט, ואנשים שמוכרים את הכליה שלהם וגניבות ענק בכרטיסי אשראי, או אמא פוגשת את הבת שלה אחרי מאתיים שנה בזכות האינטרנט, או 'אם היה אינטרנט לא היתה שואה'. אתה יודע, אף פעם לא היינו בקטע הזה. באנו ממקום אחר, הרבה יותר בחופשיות. עד שקפטן אינטרנט נוסד, מדורי האינטרנט נערכו על ידי האנשים שהיו כתבי המחשבים של העיתונים. לי לא היה מושג באינטרנט לפני שהתחלתי לערוך את קפטן אינטרנט. זה לא שהייתי עשרות שנים באינטרנט. כלום לא ידעתי, אבל ידעתי שאני אוהב את זה וידעתי שזה משהו שאפשר לעשות עליו עיתון טוב. לא היה לי מושג, ועד היום אין לי מושג, בדברים טכניים, וזה הקרין, היה בזה הרבה שמחה".
 

הפלגת בכורה

 
הקפטן, כמו שקוראים לו החבר'ה, נולד כטור ב"מוסף הארץ" בפברואר 1996, ונכתב על ידי עורך המוסף, דב אלפון, שלא הזדהה בשמו אלא רק כקפטן אינטרנט, מה שהוביל לגל שמועות וניחושים. שנתיים לאחר מכן, הפך הקפטן למוסף בפני עצמו, בעריכת פויר, כאמור. הוא היה מוסף המחשבים הטוב בארץ, בין השאר כי היה היחיד ("מעריב אונליין" יצא לראשונה רק שלוש וחצי שנים לאחר מכן, בנובמבר 1999; ואילו מוסף "פיקסל" של ידיעות אחרונות, שהושק בפברואר 2002, הוקפא כחצי שנה מאוחר יותר, בנימוק ש"המערכת מתלבטת האם יש מקום להשקיע כסף במוסף נפרד העוסק בתחום המחשבים והטכנולוגיה").

לפני שנה דיווחנו בעצב על סגירת המוסף, שהפך למדור ב"גלריה". עורך "הארץ", חנוך מרמרי, הסביר אז לחיים ברשת: "הסיבה לכך היא כלכלית. 'הארץ' מתאים את מסגרת הוצאותיו למצב המשק בשוק הפרסום, וזאת דרך שמצאנו להקטין עלויות מבלי לפגוע באנשים ובתכנים".
 
 
"אני נורא מצטער שהמוסף לא יוצא", אומר היום אלפון. "זה נכון שעל האינטרנט עברה תקופה קשה, אבל יש כל כך הרבה תופעות חדשות ומלהיבות שקפטן אינטרנט היה יכול להתייחס אליהן, ומלבד אתרי אונליין – אני לא מוצא להן ביטוי במה שאנחנו מקבלים מהתקשורת, לא בעיתונות הכתובה ולא בטלוויזיה".

"שתי התופעות החמות באינטרנט העולמי – התחיה המפתיעה של ה-eBiz, זה אצלנו כמעט לא קיים, כי אנשים לא קונים אונליין עדיין; והבלוגים, שאוקיי, זה התחיל לאט, התחיל למביני עניין, התחיל לגרפומנים – זה כבר הרבה מעבר לזה, כבר אי אפשר לדעתי בדיוק לשער כיצד זה הולך לשנות [את האינטרנט]. אני חושב שבעברית עוד אין לנו את זה, אבל זה ממש מתקרב לזה".

"קיבלתי בטא לקומיומי, שזה ניוזלטר קומיקס", ממשיך אלפון. "אני חושב שבתחומים מסויימים, האינטרנט בעברית הוא לא פחות מלהיב מאשר האינטרנט באנגלית. ה-eBiz פה לא תפס – טוב, זו מדינה קטנה – אבל לדעתי החלק היצירתי של האינטרנט בעברית הוא ממש לא רע. בטח שיותר מזה של הצרפתים, הגרמנים, האיטלקים, מדינות הרבה יותר גדולות מאיתנו, שכל מה שמסתובב שם בפורומים זה לינקים לאתרים אמריקאיים. אצלנו יש עשייה מקומית".
 

הלו קפטן, מוכר המדפסת?

 
כשנסגר המוסף שוחחנו עם אלפון, שהיה עצוב אבל לא נטול ביקורת: "אי אפשר לשגע את הקוראים עם קפטן שפעם היה שובב ואנטי ממסדי, ופעם עושה בדיקות למדפסות. למי אכפת על איזה מדפסת הקפטן ממליץ? הסאלטות האלה לא עזרו, והמוסף איבד עצמו לדעת". דפנה לוי נזכרת: "כשהקפטן רק הפך למוסף, דרור הבטיח בראיון שכמו שמוסף ספרים לא עוסק במחירי נייר, לקפטן אין שום עניין לעסוק בהשוואה של מעבדים ומדפסות, אבל מסתבר שזה לא ככה".

פויר סותר את הדברים: "גם בתקופתי עשינו כתבות על מדפסות ועשינו כתבות על מצלמות וסורקים, מתוך מחשבה שזה גם חלק בלתי נפרד מהחוויה באינטרנט".

אז מה גרם להדרדות של המוסף?
"זה לא רק התפוררות הבועה, זה היה פחות קול פתאום לדבר על זה".

פויר עזב את הקפטן אחרי שלוש שנים, בעקבות הצעה לכתוב באתר הכלכלה דה-מרקר, והצעה נוספת ממה שהוא מגדיר "סטארט-אפ מעולה": "קיבלתי הצעה מעניינת, והימים היו ימי טירוף. הרגשתי שהגיע הזמן למשהו חדש, מבחינה אישית. מבחינה מקצועית מאוד נהניתי שם [בקפטן]. הייתי בהודו כשהמוסף נסגר, ברישיקאש. על הסגירה סיפרו לי מלא אימיילים".
 
הטורים שלך בטיים אאוט נורא שמחים ואופטימיים, לעומת הקפטן שהיה קצת קונספירטיבי, מחתרתי. לו היית עורך הקפטן היום, הוא גם כן היה שמח?
"הקפטן היה מאוד שמח. בבסיס שלו אפיינה אותו שמחת חיים. הוא היה קוטר, אמנם, אחד שאוהב להתבכיין, אבל מתחת לכל זה היתה שמחת חיים והמון אהבת אדם. מהבחינה הזאת אני חושב שלא השתניתי. הוא היה ציני, הוא היה צוחק על דברים, אבל הוא היה לגמרי רחב לב. הקפטן התאים לזמנו".

"לא נעים לי להשתחצן איך עשיתי את זה מצוין, ואיך זה נהרס אחרי שהלכתי, זה לא פוזיציה שאני נהנה ליטול. אבל כן, אני עשיתי אותו טוב. רוב האנשים שכתבו שם לא באו מ'הארץ', זו היתה מין שמורת טבע, נטע זר שהיה יכול לפרוח רק שמה. הם נתנו חופש יותר משהם נותנים במקומות אחרים".

לוי, את חושבת שזה שהקפטן הפך ממוסף חתרני ואנטי-ממסדי למשהו שהוא נורא צרכני, נובע מהאכסניה שלו, שמראש הוא היה נטע זר ב"הארץ"?
לוי: "לא. אני חושבת שאולי זה בגלל שלא נמצאו די קוראים שרצו את מה שהקפטן ניסה להיות".

לוי מודה שהיא לא עוקבת אחרי הקפטן כבר למעלה משנה, מאז שהוחלף עורכו השני, אליחי וידל: "אני הפסקתי לקרוא את הקפטן. לא היה בו שום קסם מיוחד. הוא עדיין היה עשוי היטב אחרי דרור, אבל לא היה בו קסם יותר, הפסיקה להיות לו מטרה. זה היה עוד עיתון נחמד, משעשע, אבל באמת לא היה לו שום קמפיין". פויר ממשיך לעקוב אחרי יורשיו, ולא ממש אוהב את מה שהוא רואה: "אני מרגיש שהוא עשה את שלו. בזמן האחרון הוא קצת נראה אבוד. עכשיו זה בעיקר מין עמוד כזה. אין הרבה דברים שאתה יכול לעשות בעמוד".
 

אני יכול לעשות מוסף משהו בנזונה

 
"אני חושב שיש קוראים שזה חסר להם", אומר אלפון. "אני עדיין מקבל תגובות על דברים שכתבתי לפני שלוש וחמש שנים בקפטן, שואלים אותי שאלות. אני כתבתי על סרטים, הצגות ותוכניות טלוויזיה, ואנשים בשום אופן לא פונים אלי שלוש שנים אחר כך".

לא מדגדג לך באצבעות לחזור לזה?
"תשמע, אני עוקב. כמו ששמת לב, אני יודע על כמה דברים, אני לא קשיש [צוחק]. אני עוקב אחרי כל מה שמתרחש, מנוי על כל מיני ניוזלטרים של מביני עניין. אני עוקב אחרי זה, אני מתעדכן בזה, אבל לאו דווקא למטרה מקצועית. אני מתעדכן בזה כי זה בעיני אחד הדברים המלהיבים שיש היום".

אז למה הקהל והמפרסמים לא רצו את המוסף?
"תשמע, זה מדיום שאף אחד לא התכונן אליו, ואנשים הפסידו שם את המכנסיים".
 
גם תעשיית הספרים נמצאת בקשיים, ואתה לא רואה את "הארץ" סוגר את מוסף הספרים.
"ספרים קיימים מזה 650 שנה בצורת דפוס, ומזה אלפי שנים בצורות אחרות. אתה יודע, לא היה מוסף יומי לקולנוע בלוס אנג'לס טיימס – אנחנו מדברים על הוליווד, שזו התעשייה היחידה שם – עד 1970. זה לוקח כמה עשרות שנים. אז היום הכל קורה הרבה יותר מהר, זה ייקח את הזמן שלו, אבל זה יקרה בסוף".

אז אתה מאמין שזה יחזור?
"אין ספק. אולי לא באותה עוצמה, ולא באותה אופנתיות, אבל אני מאמין שזה יחזור כמדיום רב כוח, ושימצא את מקומו לצד מדיה אחרים".

פויר, אתה חושב שהיום, עם איך שהחברה נראית והאינטרנט נראה, אפשר בכלל לעשות אותו כמו שהיה אז?
"בטח. תשמע, תן לי מוסף שבועי על אינטרנט ומולטימדיה ואני אעשה לך משהו בנזונה. אתה יודע, אם יבוא לי [צוחק]. זה לא כאילו שפסו הדברים המעניינים שאפשר להגיד על האינטרנט ועל החיים שלנו בעולם הזה".
 

תגובת עורך "הארץ"

 
האם החלפת כתבות המקור ב"קפטן אינטרנט" בכתבות מתורגמות היא צעד אסטרטגי, שנועד לחסוך בעלויות? האם הוא יימשך לאורך זמן, או שהכתבות המקוריות תחזורנה?
עורך "הארץ", חנוך מרמרי: "'הארץ', כמו כל גוף שמתנהל על פי שיקולים כלכליים, מתאים את עצמו למציאות המשק. שימוש בחומר מתורגם הוא לעתים דרך יעילה לספק תוכן איכותי בעלות נמוכה יותר. כאשר מצב השוק ישתנה, קל יהיה להרחיב מחדש את העיסוק בתרבות האינטרנט, כמו גם בתחומים אחרים שהתכווצו".

האם התקבלו תלונות על כך מהקוראים?
"מעטות".

האם יש כוונה לצמצם את המדור? האם במצבו הנוכחי, לא עדיף כבר לסגור אותו?
"העובדה שאנחנו משתדלים לקיים רצף מופעים של 'הקפטן' מעידה על כוונתנו להישאר בתחום ולא להסתלק ממנו".

עם סגירת המוסף אמרת לנו: "קפטן אינטרנט ימשיך להתעדכן באתר הארץ, ויתכן שחלק מהתכנים שלא ניתן להדפיס בגלל צמצום המקום יבואו לביטוי שם". האם התוכנית הזאת תתממש?
"כאמור, אין לנו היום אמצעים כדי לייצר יותר תכנים מכפי שהעיתון מדפיס".
 
מדוע לא מתעדכן מדור "קפטן אינטרנט" באתר וואלה?
"למערכת 'הארץ' אין שליטה במעשים ובמחדלים של וואלה".

בתחילת החודש, דיווח אביב הורביץ ב"העיר" כי גלית ימיני, לשעבר כתבת ידיעות אחרונות וחדשות ערוץ 10, תחליף את יובל דרור בתפקיד כתבת ההייטק של "הארץ". האם ימיני תשתתף בסיקור תחום המחשבים והאינטרנט עבור הקפטן, או שהיא תתמקד רק בצד העסקי-כלכלי של התחום?
"גלית ימיני תפעל במשבצת שמפנה יובל דרור, עם מחויבות ראשונה ל'הארץ כלכלה'. ייתכן שתכתוב לקפטן וייתכן גם שיובל יכתוב לקפטן מתפקידו הנוכחי, ככתב הארץ לענייני מדע".

האם יש תוכנית עתידית להחזיר את "קפטן אינטרנט" כמוסף בפני עצמו?
"זאת, בעיני, בהחלט אפשרות רצויה".
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by