ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
חיים ברשת 
מדריך הטכנולוג לכנסת 
 
 החוקים האלה נשמעים לכם אנכרוניסטים?    צילום: GettyImages    
חיים ברשת |
 
דורון פישלר

חוק הצנזורשת נפל, אבל חוק המאגר הביומטרי עדיין על הפרק. לא מבינים מה זה אומר? מורה נבוכים לחוקים הטכנולוגיים שנדונו בכנסת לאחרונה

 
 
 
 
 
 
 
 
 

חוק סינון אתרים

אתה לא תגיד לי מה הולם ומה לא
 אתה לא תגיד לי מה הולם ומה לא 
 צילום: מתוך "המטריקס" 
 
מוכר גם בכינוי: חוק הצנזורשת
השם הרשמי: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) תיקון מס' 41 – שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים באינטרנט
הצעת החוק באתר הכנסת: לינק

מה החוק מציע: "ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו, במועד ההתקשרות לקבלת שירות גישה לאינטרנט או במועד חידושה, שירות סינון תכנים..."
מה זה אומר בתכל'ס? ספקיות האינטרנט יחויבו להפעיל מערכת לסינון תכנים "בלתי הולמים לקטינים", אלא אם כן קיבלו מהלקוח בקשה רשמית להסיר אותו מהשירות.

למה זה טוב? כי הגנה על קטינים מפני אתרי סקס, אלימות וגרוע מזה באינטרנט היא מטרה חשובה וצודקת.
למה זה לא טוב? כי ההגדרות של כל אדם לגבי מהם "אתרים בלתי הולמים" שונות, אלא שעל פי החוק, לשר תהיה הסמכות הבלעדית לקבוע מה "הולם" ומה "לא הולם" – והאסוציאציה למשטרים אפלים יותר ופחות מתבקשת. הורים לילדים יכולים כבר היום להפעיל מנגונני סינון תכנים אם הם רוצים בכך.

סטטוס: ככל הנראה מת. החוק אמנם עבר בקריאה ראשונה לקראת סוף כהונת הכנסת הקודמת, אבל עם כניסת הממשלה החדשה החוק לא קיבל "דין רציפות", מה שאומר שכדי לקדם את החוק יש להגישו מחדש ולדון בו כאילו מעולם לא עלה על שולחן הממשלה. הסיכוי שחוק דומה יעבור בקדנציה הנוכחית קלוש.
 

חוק המאגר הביומטרי


 צילום: GettyImages 
 
השם הרשמי: חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט-2008
הצעת החוק באתר הכנסת: לינק

מה החוק מציע: "קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת".
מה זה אומר בתכל'ס? יוקם מאגר שכולל צילומי פנים וטביעות אצבע של כל אזרחי המדינה. אם אכן יוקם, מדינת ישראל תהיה המדינה הדמוקרטית היחידה שתפעיל מאגר כזה. בנוסף, טביעות האצבע, התמונה ומידע נוסף על כל אדם ייכללו בשבב שישולב בתעודות זהות ובדרכונים.

למה זה טוב? "מטרת החוק להתגבר על הקלות הרבה בה ניתן לזייף תעודות ומסמכי זיהוי. בעזרת המאגר אפשר יהיה לבצע זיהוי תושבים, עקירת פשעים, סיכול פיגועים וזיהוי נפגעים וחללים" – מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר. הכוונה היתה טובה, זה כל מה שאנחנו מוכנים לומר.
למה זה לא טוב? כי הכללת נתונים ביומטריים בתעודת זהות אמנם תקשה על זיוף תעודות כאלה, אבל לצורך זה אין שום סיבה להקים מאגר נתונים על כל האזרחים. למאגר כזה יש פוטנציאל עצום לניצול לרעה על ידי השלטון, כיוון שניתן להשתמש בו כדי לעקוב אחרי מעשיו של כל אזרח - בין אם הוא פושע או שומר חוק - בלי ידיעתו או רשותו. דליפות מידע יביאו לידי גורמים לא רצויים כמות עצומה של מידע על כל אזרח.
בעיה פוטנציאלית נוספת היא שהכללת טביעת אצבע בתעודת הזהות עשויה למעשה להקל על גניבת זהות במקום להקשות עליה: מי שתעודת הזהות שלו תיגנב, ניתן יהיה להשתמש בפרטים המזהים שלו כדי "לשתול" אותו בארועי פשיעה, למשל.
בין המתנגדים להצעת החוק נמנים האגודה לזכויות האזרח, המועצה להגנת הפרטיות ולשכת עורכי הדין.

סטטוס: בדרך, אלא אם כן יעצרו אותו. החוק עבר בכנסת בקריאה ראשונה באוקטובר 2008. כרגע הוא נמצא בסדרת דיונים מזורזת לקראת העברתו בקריאה שניה ושלישית.
 

חוק הטוקבקים

 
השם הרשמי: הצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן - תיקוני חקיקה9, התשס"ח - 2007
הצעת החוק באתר הכנסת: לינק

מה החוק מציע: "הצעת החוק מחייבת את ספקיות האינטרנט ליטול אחריות משפטית וחובה חוקית על תכני תגובות הגולשים, ממש כשם שמערכת עיתון, למשל, אחראית על פרסומיהם של עיתונאיה ופרשניה".
מה זה אומר בתכלס? שבעלי אתרי אינטרנט יהיו אחראים משפטית לכל טוקבק שיתפרסם בהם. אם הגולש "יוסי, חיפה" כתב ב"נענע10" טוקבק שבו טען שהשופט בן זונה – אותו שופט יוכל לתבוע את נענע10 על הוצאת לשון הרע, ולזכות.

למה זה טוב? כי בשל האלמוניות באינטרנט, כל אחד יכול להשמיץ כל אחד ולגרום לו נזק בלי לשאת בתוצאות, ואת המצב הזה צריך לתקן.
למה זה לא טוב? כי טוקבקים הם לא כתבות, אלא אפשרות להגיב, ולאף אתר אין אפשרות לבדוק את נכונותן של כל אחד ממאות אלפי הטוקבקים שמתפרסמים מדי שבוע. מפחד שטפון התביעות המשפטיות שבוודאי יגיע, האתרים לא יאשרו טוקבקים כמעט בכלל, מה שיהווה פגיעה בחופש הדיבור.

סטטוס: מת וקפוא. במאי 2008, לאחר דיון בועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בהשתתפות נציגי כמה מהאתרים המובילים בארץ, הוחלט להקפיא את החוק.
 
 

חוק הספאם

רוצה להגדיל את איבר המין בשקל תשעים? רוצה? רוצה? מה עוד אתה רוצה?
 רוצה להגדיל את איבר המין בשקל תשעים? רוצה? רוצה? מה עוד אתה רוצה? 
 צילום: GettyImages 
 
השם הרשמי: חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס’ 40), התשס"ח–2008*
הצעת החוק: לינק

מה החוק מציע: " לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב"
מה זה אומר בתכל'ס? שלמפרסמים אסור להציף אתכם בדואר זבל.

למה זה טוב? כי דואר זבל זה דבר מטריד, מעיק ומציק, ולהתעורר משנת צהריים בגלל טלפון שמתברר כפרסומת מוקלטת זה עוד יותר גרוע.
למה זה לא טוב? קבוצת ספאמרים טענה שהחוק "חונק את העסקים הקטנים", כיוון שאלה תלויים בספאם לפרנסתם.

סטטוס: התקבל. החוק עבר ונכנס לתוקף ב-1.12.2008, ומאז אכן חלה ירידה בהיקף דואר הזבל שנשלח מאתרים ישראליים.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by