ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
עשן 

עשן

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(סוזן מיטשל)
 (סוזן מיטשל)   
בלילה הילדה מורידה
את הקסדה ולובשת אותה, חור הכדור
פונה קדימה. היא עושה זאת בסתר,
עומדת על המיטה

כדי להיראות גדולה יותר,
דמות חשוכה אל מול המראה. אלוהים יודע
למי היתה שייכת הקסדה הזו, אביה
הביא אותה מהמלחמה

יחד עם הרובה שהילדה
משחקת איתו, עכשיו כשהוציאו את הנוקר.
האם שונאת את הקסדה עם
רצועת העור ומחביאה אותה

בארון. הילדה
רוצה לשתות את הצללים בתחתית
היכן שאדם פעם חי, היכן שהניח את שיערו ואת מוחו
ושמר את הסיגריה שלו.

אף אחד לא אוהב שהילדה
מכוונת את הרובה. הילדה שואלת,
הרגת מישהו? ומכוונת
את הרובה לעבר האב,

ולמען האמת מתאכזבת
לשמע התשובה. המראה אינה מאכזבת
את הילדה. בלילה היא מתמלאת בצללים ובחוטי
תיל ובחייל המת

שבא לדבר גרמנית,
שפה שהילדה אינה מבינה, ואומר,
רק יא, יא. החייל נזהר
לעמוד בצד שלו

של המראה. לפעמים
הילדה גונבת סיגריה מהתיק
של אמא שלה, אבל החייל מעדיף את שלו. כך
שהילדה מדליקה אותה לעצמה,

לוקחת שכטה ארוכה
בעוד היא שוכבת על הגב במיטה, הקצה הבוער
הוא כל מה שנראה בחשיכה.
מוזר, אבל

כשהילדה תתבגר
כך היא תיראה בדיוק אחרי שתעשה
אהבה, מחזיקה את העשן בפיה
כאילו היה דבר יקר.
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by