ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
העגלה החשמלית – יום העצבנות 
 
 
גילי סופר

מדור מיוחד לרגל החג ובו כמה הרהורים על העצמאות שמעניקה לנו הרשת וגם איפה אפשר לקנות בשר למנגל

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אתמול חגגו ההולנדים את יום העצמאות שלהם, יום השנה לשחרור הממלכה מעול הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. המוני העם ברחובות, הבירה נשפכת כמים וכולם לבושים בצבע הלאום וצבועים בו. למרות שהנטייה הישראלית היא לחשוב שהמצאנו את הכול לבד, גם בהולנד מציינים יום קודם לכן את יום הזיכרון, רק שבדקת הדומייה מצלצלים שם פעמוני הכנסיות - לא צופרי האזעקה. הבדיחה בבארים של אמסטרדם מספרת על אדם שעומד דקת דומייה רכון ראש בכיכר, וניגש אליו תייר גרמני ששואל לפשר העניין. "אנחנו זוכרים את כל ההולנדים שנהרגו במלחמה" עונה ההולנדי. בתגובה שואל התייר "אתה יודע שגם הרבה מאוד גרמנים נהרגו במלחמה?" "בוודאי שאני יודע, משיב ההולנדי, "את זה אנחנו חוגגים מחר".

חוקרי ההיסטוריה של בית רביעי עוד ישברו את הראש על מנת להבין את מנהגי חג העצמאות ומקורם. אנחנו, איך לומר, לוקים בהתנהגות שבטית מוזרה למדי. מאוד תמוה המנהג לצאת ערב החג לחוצות ולהכות איש את ראש רעהו בפטישי פלסטיק, ולמחרת לשרוף חיות מתות על גחלים דווקא, ולתקוע בשר עד אבדן הכרה. מאוד לא ברור. מה שברור הוא שגם סוחרי הבשר כבר מבקיעים את דרכם אט אט לרשת, למרות שבשר הוא לא מהדברים שפשוט למכור ברשת: הוא מהסחורות שצריך לראות, למשש, להריח, וגם חיי המדף שלו קצרים כמו זיכרון של פרה.

חובבי בעלי החיים, כל אנשי 'בשר הוא רצח', ושאר אנונימיים מוזמנים לעזוב בשקט. לא שאנחנו בעד שואת החיות חלילה או בעד גידולן בתנאים לא תנאים, אנחנו פשוט מאוד מאוד אוהבים את הנוטף הנוטף הזה. זה בטבע שלנו. קרניבורים.

לא רק בעמוד הבית של נענע אלא בכל פינה ברשת אפשר למצוא מנגלים למכירה, בעיקר בעונה זו של השנה. פתוחים וסגורים, על רגליים ובלעדיהן, חשמליים ועל גז. לכבוד החג מוצע גם ספר המנגל של 'מפה' במבצע. אם מה שעושה לכם טוב הוא מתקן צלייה מתוחכם במחיר אלפי שקלים, תהיו בריאים . אנחנו נשארים עם מתקן הפח הישן והטוב, שעובד על פחמים, ויש לנו גם שעה סבלנות לחכות עד שהאש תתפוס טוב טוב, וגם תרד קצת - נראה לנו עדיף על טעם הבנזין.
 
 
בסופו של יום, בין כל שיטות ההדלקה לטכניקות הנפנוף, מה שקובע הוא איכות הבשר. אנחנו לא אמריקה, ועדיין אין באינטרנט העברית איטליז מקוון אחד שעובד, אבל כבר יש ניצנים, דוגמת חנות הבשר של בלק סטיר, רשת "גריל האוס דרום אפריקאי". זו אמנם מאפשרת הזמנה מקוונת של פילה וצלעות, אנטריקוט או נקניקיותו (ואפילו רטבים) אך לא שולחת אותם, וצריך לבוא לאסוף את החיות לבד. פילה יען בסופו של דבר הוא לא דיסקמן שאפשר לסגו בקופסת קרטון ולשים בדואר. רשת מסעדות הבשרים וייטהול לעומת זאת, מציעה דווקא באתר שלה משלוח של בשר לאזורים מוגבלים במרכז הארץ, אבל את ההזמנה אי אפשר לעשות אונליין. הגדילה לעשות חברת הבשר בלדי, שאמנם מפרסמת באתר שלה כי ניתן להזמין משלוח בכל הזמנת בשר במעל 250 שקל, רק שכחה לפרסם רשימת מוצרים מסודרת. מי שלא הושפע מדי מבמבי, ובבשר איילים חשקה נפשו ימצא באתר חוות האיל האדום לא רק הסברים על סוג זה של בשר, אלא גם את רשימת החנויות שמוכרות את האדום האדום הזה.

בשורה התחתונה, מי שרוצה להזמין ממש בשר באינרטנט צריך להיכנס לסופרמרקט המקוון הקרוב, אבל אז הבשר הוא בשר של סופר מרקט. מאידך, מי שרוצה להתחיל ולהפעיל את מיצי הקיבה שלו עוד לפני שעשן המנגלים מיתמר תחת כל עץ רענן יוכל גם למצוא עניין באתרים של אטליזים ידועים דוגמת חמוי משוק מחנה יהודה, יוז'י או כצל'ה, שמציעים בנוסף להסבר על החנות שלהם, גם הסברים לא מעטים על סוגי הבשר השונים, מתכונים, וטיפים להכנת מנגל. לא שמישהו מאיתנו מוכן להודות שיש לו עוד מה ללמוד הנושא אומנות הצלייה, כי אנחנו הרי ישראלים, עצמאיים מזה 55 שנה, וידוע שגבריותו של הישראלי נמדדת על האש.
 

קונים עצמאיים

פעם, כמו שכולנו שומעים מכל כיוון בימים האחרונים, לא יכולנו לבחור. היו רק שני סוגי לחם, ובקושי סוג אחד של קפה וכולי וכולי. לגבי הקפה, יש לציין, זה חארטה: תל אביב, עוד כשלוחמי 48 התרוצצו בשדות פלשת, תמיד התהדרה בתרבות בתי קפה מפותחת מדי. מבלי שמוחנו הצר מאפשר לנו להבין מה יש פה לבחור בעניין הבנק ההוא מהפרסומת, יש משהו במסר ההוא, והוא קשור לאינטרנט יותר מכל. כי עם כל הכבוד לבן גוריון ולמאבק המזוין (המאוד מזוין), לאחרונה יותר ויותר אנשים מבינים שהאינטרנט מעניקה לנו יותר עצמאות משניהם גם יחד.

העצמאות שמעניקה לנו הרשת חורגת בהרבה מתחום הקניות ברשת, ואם נודה על האמת לרגע קט - מפאת קדושת היום - קניות באינטרנט הן באמת חלק קטנטון מהעולם הווירטואלי. תרבות הצריכה היא לא משהו שמתחיל ונגמר בלפתוח את הארנק או באישור העברת תשלום מקוון בכרטיס אשראי או באמצעות אתר סליקה. עיקר העצמאות שלנו היא דווקא בצריכת המידע: החדשות שאנחנו שומעים או המוזיקה שאנחנו מקשיבים לה, אבל את זה נשאיר לאחרים, או לפחות לימים אחרים.

פעם, היו אמנם יותר משני סוגי לחם (מישהו ראה לחם קימל לאחרונה), אבל באמת קנינו מהמבחר הדל שהציע הסוחר הקרוב למקום מגורינו. אם הוא לא הביא מוצר זה או אחר - אז לא היה. לכל היותר יכולנו לנסוע לעיר לחפש את המוצר בחנות מתמחה כזו או אחרת. בני המזל יכלו אולי לבקש ממישהו שחוזר מאמריקה שיביא איתו.

היום, כל ילד בן 8 יודע להיכנס לרשת וללמוד איזה בבלייד חדש יצא לשוק העולמי, כמה הוא שווה, ואם רק היו נותנים לו הוא גם היה יודע להזמין אותו אליו הביתה. בינתיים הוא רק מדפיס, והולך עם התצלום לסוחר הצעצועים הקרוב למקום מגוריו ומצווה 'תביא'.

אם אנחנו רוצים לקנות בחנות מחשבים חיפאית דווקא, אז זו לא באמת בעיה שאנחנו מתגוררים בירושלים, בבאר שבע או בכפר. אך העצמאות שלנו כקונים מתבטאת לא רק במקום הקנייה שלנו, אלא גם בזמן הקנייה. אפשר להיכנס ממש עכשיו, לכל אתר מכר ולבצע רכישה מקוונת, במקום ללכת לדפוק פטישי פלסטיק בראש ולרסס את בני ישראל במיני התרסיסים הנפוצים במקומותינו. לכשיירגע קצת קצב הרחבת הפס במקומותינו, ונשב בנחת לראות סדרות טלוויזיה ברשת בזמננו החופשי, נוכל אולי להתחיל ולהבין את משמעותה של עצמאותנו המתחדשת במרחב הזמן. ללא כל קשר לתחומי העניין או הקניין: מי שמעניין אותו עלי ג'י ומי שמעניינת אותו נקודת הג'י, מי שמרותק מחיי המדוזות בים ומי שמתמקד בחיי המדוזות בבתי הקפה, מי שרוצה לקנות ביטחון למדינת ישראל ומי שרוצה לקנות חתיכת יער גשם לפני שייכרת, ומי שרוצה לקנות משחק מחשב חדש – הרשת מאפשרת לכוווווווולם לקנות, לראות, ולחוות מה שבא להם ומתי שבא להם.

העצמאות הזו, שהביאה מהפכת המידע לאינדיבידום, לפרט, עומדת בסופו של דבר בסתירה לעצמאות הלאומית, ויש הטוענים שתביא בסופו של דבר להתפרקות מודל מדינת הלאום. לעת עתה, אם אתם קוראים את זה בישראל, אין כל דרך שתוכלו - אתם וחיות הבית המבוהלות שלכם - להימלט מריח זבח חג העצמאות, ומקולות הנפץ בשמי העיר. אז לפחות שיהיה מדיום רייר.

חג שמח.


בעקבות הפרסום בשבוע שעבר על מצלמה דיגיטלית משוכללת שהוצעה למכירה ב-99 שקלים, הוצפנו בתלונות גולשים הגיעו תלנות על נטאקשן ועל וואלהשופס, על אולסייל, על פלונטר וגם על פלאפון. לכבוד החג לא התעסקנו בזה הפעם, אבל לקחנו את כולן לתשומת לבנו, תמשיכו לשלוח תלונות ואנחנו מבטיחים לטפל בהן בעתיד הקרוב.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by