ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
מכחישי הזיכרון 
 
 הניצולים הולכים ומתרחקים מעולמנו   
 
עמיחי יעקבי

מכחישי השואה באינטרנט מכריחים אותנו לא לשכוח לעולם. בזכותם נוכל אולי להבין מעט את השואה הבלתי נתפסת - אם אנחנו צאצאי הקורבנות, הם צאצאי המענים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כל מילה שאני אכתוב כאן על מכחישי השואה, היא מבחינתי הרבה יותר ממה שמגיע להם. אנשים שמכנים את השואה "תעשיית השואה של היהודים", ומנסים לשכנע את העולם שהיהודים מנצלים את השואה כדי לסחוט ולתבוע פיצויים ממדינות אירופה, או כדי להסביר את מדיניות הכיבוש התוקפנית שלהם, בעיני לא שווים אפילו את הרוק שמציף לי את חלל הפה עכשיו.

הייתי יכול בקלות להקדיש את הטור הזה להסברים מנומקים ולהפרחת הטענות המגמתיות שלהם, לעלוב בהם, ולהציג אותם כאנטישמים טיפשים ועלובים. אבל בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אני מעדיף להתייחד עם ששה מליון הקורבנות חסרי הישע, שנגזל מהם כל צלם אנוש, שערך החיים שלהם היה אפסי בעיני אחרים, שנרמסו תחת מגפי הצבא הנאצי.

אני מקליד וחי פה באינטרנט התרבותית, המהוגנת, בעלת כללי הנימוס המעודנים (לא להדפיס באותיות גדולות, לא להציף, לא להטריד), ולא יכול אפילו לדמיין את הורי הורי כלואים, סובלים, חולים ומורעבים, מובלים כבהמות אל מותם בייסורים, רק בשל יהדותם.
 
 
ואם אתם מצפים עכשיו שאני אגן בשל כך ברוח נאורה על זכותם של מכחישי השואה להשמיע ברשת את דיעותיהם המחליאות, ואטען שאין להפלות אדם בשל דעותיו השונות – אתם לחלוטין טועים.

כן - אני מאמין שמכחישי השואה חשובים, ושחשוב לתת להם להשמיע את קולם ברשת, אבל לא בשם הצדק האבסולוטי של הדפדפן והשיוויון המוחלט בפני העכבר, אלא בשם ההיסטוריה והחינוך.

אם אנחנו צאצאי הקורבנות, הם צאצאי המענים – ועצם קיומם בעולם כבר מסביר מעצמו את הרשע, האכזריות, הקהות והטיפשות שהיו הכרחיים כדי שהשואה הבלתי נתפסת תצא לפועל.

משנה לשנה פוחת מספר הקשישים ניצולי מחנות הריכוז והמוות, שנותרו בחיים ויכולים להעיד על הזוועה לדורות הצעירים. בעוד שנים לא רבות, השואה תהיה רחוקה מאיתנו מרחק רב מספיק כדי שלא רק שתהיה בלתי נתפסת, אלא גם בלתי נראית.

מכחישי השואה, בעצם קיומם, מבטיחים את הזיכרון. הם מכריחים אותנו לא לשכוח. ככל שנזכור יותר, כך נוכל לשמוט את הקרקע מתחת לטיעוניהם רוויי השינאה, וחשוב מזה – נוכל דרכם ללמד את השואה את הדורות שלא ידעו אותה.
 
 
מכחישי השואה מושכים אליהם אש, ומחייבים אותנו להציג לעצמנו ולעולם את דפי ההיסטוריה החרוכים שלנו – הם משקרים, אנחנו דוברי אמת, ובגללם נספר את סיפור השואה שוב ושוב.

ומה אם הם יצליחו לשכנע מישהו בטיעוניהם? מה אם בעקבות התעמולה האנטישמית שלהם יתווספו לנו עוד שונאים ואויבים חדשים? לדעתי, השאלה הזאת חייבת להדיר שינה מעינינו, ולהזכיר לנו בכל יום, שככל שנספר יותר, נתעד יותר, נכאב יותר, ונציג יותר את השואה לעולם – כך נבטיח שההיסטוריה של העם היהודי לא תחזור על עצמה שוב.

אני מאמין שאין טעם לרדוף את האתרים של מכחישי השואה, או לנסות לחבל בהם. הם אנדדטה חיה לשואה לא פחות מאיתנו. מתוך הכאב והיגון של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אנחנו יכולים להישיר אליהם מבט, להפנות אצבע מאשימה בדממה, ולזכור.

ולא לשכוח.


לאינדקס אתרי מכחישי השואה בגוגל

שאלון: מה אתם יודעים על השואה?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by