ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
תורת המשחקים 
תורת המשחקים של הישרדות – פרקים 30 ו-31 
 
 זו טבעת על המוט שלך או שאתה סתם שמח לראות אותי?    צילום: גיא קרן    
תורת המשחקים |
 

נפרדים מצ'יקיטה: האם המוסריות הצדקנית של מירית שווה משהו - בחיים ובמשחק, ואיך פותרים את חידת המשושה והקוקוסים ההיא? ניתוח מזווית מתמטית-אסטרטגית

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איגור
 איגור 
 צילום: גיא קרן 
 
ושוב אנו נפרדים מדמות אהובה, צבעונית וחשובה, שליוותה אותנו לאורך המשחק מתחילתו ועד היום, ושרבים מבין הצופים קיוו והאמינו שתגיע עד לסופו ממש – צ'יקיטה, כמובן. אה, וגם איגור עף. כאשר הגנגסטר-פיראט-המתלהב-מעצמו קיפד את פתיל חייה של התרנגולת האומללה, שמענו את יואב אומר "חכה אחי, זה עוד רוקד" – אמר, ולא ידע שלא על צ'יקיטה הוא מדבר אלא על איגור ידידו, שגורלו כבר נחרץ אך הוא עדיין ממשיך לקשקש ולעשות רוח.

ההצלה שלא היתה: איך אפשר היה לא לשים את כל הביצים בסל אחד?

נשאלת השאלה, האם אכן היתה זו הדחה ידועה מראש, ללא סיכוי להצלה? ייתכן שאם איגור ויואב היו חריפים קצת יותר, הם היו מסוגלים לנצל חלון הזדמנויות מפתיע ולנסות להפוך את הקערה על פיה. הכל התחיל כשמירית המוסרית הרגישה שהיא לא יכולה יותר עם השקרים והתחמנות ובאה לספר לצמד-חמד על המזימה המיותרת של אריק. במובן מסוים, זה קצת כמו לבוא לאדם חולה במחלה סופנית ולומר לו שיוותר על מעט התקווה שעוד נותרה לו כי הוא בטוח עומד למות בעוד כמה שעות. תודה רבה באמת על העידוד, גברת לב-זהב!

"מירית נסיכתי," יכול היה איגור לומר, "הלא בידייך הנאות צמיד וטו נח, ומכזבים סלדה נפשך – אמרי נא, הלא תוכלי רק זו הפעם לתת קולך לפי צו לבבך, ולשלח את המרפא רב המזימות קיבינימט? בארדו?" "הו, שודד-ים גס לשון אך טהור לבב שכמותך!" תתנשם אז מירית, "חוששתני, כי גם אם כדבריך אעשה, רק שוויון קולות נשיגה וכבוגדת יראוני – ועכוזי מה יהא עליו?" "הסירי דאגה מלבך," יתערב אז האביר יואב בשיחתם, "את אופיר הלא שוטמים כולם, ובוודאי יעדיף הוא לחבור עמנו ולהרחיק לעד את האיום המרחף מעל ראשו כחרב דמוקלס, מאשר לשבת דומם בידיעה שהוא הבא בתור!" – וכל זה, כמובן, על גונדולה בליל ירח. במציאות, לאף אחד מהם לא היה השכל ו/או הביצים הדרושים להגות תוכנית כזו. איגור הניח את כל ביציו בסל אחד, וחטף.

 
על גונדולה בליל ירח: ברית תיאורטית בין איגור, אופיר, יואב ומירית
 על גונדולה בליל ירח: ברית תיאורטית בין איגור, אופיר, יואב ומירית   צילום: גיא קרן 
 

הפוך על הפוך על הפוך, ופתרון לבעיית המשושה

 
נשאלת השאלה: האם מירית התנהגה כמו דמות מוסרית למופת, או כמו עגל? לפני שנמשיך, כמה אבחנות מעניינות שעלו בפרקים האחרונים. ראשית, יש לנו את עניין היוריסטיקות שכבר דיברנו עליהן לא פעם. יואב קלט את העניין בזמן המכירה הפומבית, כשהתבקש לבחור בין הפרס עליו שילם לבין הפרס השני. אולי זה הפוך על הפוך על הפוך? שאל, אבל בסוף נכנע גם הוא לבינוניות ובחר בפרס השני. העניין הוא שבמצב כזה, אם אי אפשר לדעת מה הבחירה הנכונה, פשוט אין סיבה להחליף. יוריסטיקה פרימיטיבית נוספת הציג איגור, כשבחר להאמין למילתו של אריק כי הוא רופא. טוב, מה אפשר לעשות, לא כולם חכמים כמו אנסטסיה.

הרחק משם, באי הגלות, עמדה בפני אריק ונטע-לי משימה תובענית וקשה במיוחד, שאפילו מוחו המיומן של הרופא בשילוב תושייתה של הפרינססה לא הצליחו לעמוד בה במגבלות הזמן שניתן: הדלקת אש. קצת לפני זה, הם היו צריכים לסלק שורות של שלושה קוקוסים מהמשושה בן 91 האגוזים כך שיישאר רק אחד. זו אינה בעיה טריוויאלית, ובאמת קשה להאשים אותם בכישלון. רק כדי שלא תישארו באפלה, הנה לפניכם פתרון שיטתי אחד, שכל שלב בו מיוצג על ידי צבע אחר (כל קו מייצג שלושה קוקוסים שצריך לסלק). מי מבין הקוראים מתנדב לספק שיטה כוללנית לפתרון, שאינה מבוססת רק על ניסוי וטעיה?

 
כך היו יכולים אריק ונטע-לי לקבל עוד רמז לפסלון (איור: עידו גנדל)
 כך היו יכולים אריק ונטע-לי לקבל עוד רמז לפסלון (איור: עידו גנדל) 
 
 

האם חובה עלינו לקיים הבטחות?

מירית. מוסרית במשחק לא מוסרי
 מירית. מוסרית במשחק לא מוסרי 
 צילום: גיא קרן 
 
נטע-לי קיבלה את חמש דקות התהילה שלה בהשקייתו של איגור לשוכרה, שאולי השפיעה ואולי לא על ביצועיו במשימת החסינות. את המהלך הזה היא השוותה (בצניעות אופיינית) למעשיה של יעל אשת חבר הקיני, שקיבלה את סיסרא – שר צבא חצור – לאוהלה ופינקה אותו בחלב וחמאה, וכאשר נרדם מעלה באמון שנתן בה ותקעה יתד בראשו. מעניין מה היה למירית לומר על מעשה בוגדני שכזה.
אבל אם כבר מדברים על התנ"ך, בואו נדבר על סיפור אחר: בת יפתח. כזכור, יפתח נדר להקריב לאלוהים את הראשון שיצא מביתו אם ישוב מהקרב מנצח, ולרוע מזלו, הראשונה שיצאה היתה הבת שלו. מהפשט של הפסוקים (שופטים י"א, ל"ט) נראה שהוא אכן עמד במילתו. מירית בטח היתה מעריכה אדם שכזה שעומד במילתו ולא מפר הבטחות, נכון?

זו שאלה רטורית, כמובן. יש הבדל עצום בין אדם שנותן את מילתו ומגלה בה בעיה בדיעבד, לבין אדם שאומר משהו בידיעה ברורה שהוא משקר ושאין לו שום כוונה לקיים את הבטחתו. אנחנו סתם נטפלים למירית מרוב התרגשות על זה שסוף כל סוף יש משהו לומר עליה. עם זאת, השאלה הכללית עדיין תקפה: מה המשמעות והערך של צווים מוסריים כמו עמידה בהבטחות ואמירת אמת? האם כדאי לדבוק בהם בכל מחיר נוסח מירית, או להפר אותם להכעיס ואפילו בלי צורך, כמו אריק? התשובה המקובלת היא שבחברה באופן כללי חשוב לשמור על כללי משחק הוגנים כדי שלא נהפוך לבבונים, אבל במסגרת משחק ההישרדות, כאשר הפרס ניתן לאדם אחד ויחיד וכולם יודעים שזה משחק, זה בסדר ואף מומלץ להיות נחש.

מצד שני, אם נתאר משחק בו כל המשתתפים הם נחשים במאה אחוזים, זה יהיה משחק משעמם מאד: מכיוון שאף אחד לא יסמוך על אף אחד אחר בשום דבר, כל הצבעה תהיה בעצם אקראית לחלוטין. בפועל, אפילו המשתתפים התחמנים ביותר נכנסים לבריתות ומשתפים פעולה פה ושם. התמהיל של נאמנות וחתרנות אנושי מאד, והוא זה שהופך את המשחק למעניין. יחד עם זאת, נסו לחשוב לרגע על משחק שכולם בו צדיקים מירית סטייל. הרי בשלב כלשהו יצטרכו לשבור בריתות, וכל שינוי עמדה ידווח מיידית לכל הנוגעים בדבר. מה יקרה במצב כזה? אנו חושדים שמשחק כזה יכול להפוך במהרה למעניין ואסטרטגי לא פחות מעלילות איי הפנינה. אבל אז יהיו גם פחות קללות. ובארדו, זה חלק מהכיף, לא?
 
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by