ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
כנגד ארבעה טוקבקטיסטים דיברה הרשת 
 
 טוקבקיסט! קטלג את עצמך   
 
סער קרני, סיון שור, דורון טילמן

חכם, רשע, תם ושאינו יודע לכתוב. לכבוד חג הפסח, כתבי "חיים ברשת" עושים סדר בבלגן ומגיבים למגיבים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
הטוקבקים. אותן תגובות שמלוות כמעט כל כתבה ובה אומר ה"עם" לכותב מה הוא חושב עליו, על הכתיבה שלו, על בחירת הנושאים שלו או סתם על מזג האוויר שהיה אתמול בבורמה. לכבוד הפסח החלטנו, כמנהג המסורת, לעשות סדר ולחלק את הטוקבקיסטים לארבעה סוגים:
 

חכם, מה הוא אומר?

 
הטוקבקיסט החכם הוא זה שכבר יודע הכל, והוא הסיוט של כל כתב. לא משנה אם מדובר בכתבה אודות באג האבטחה האחרון שהתגלה באינטרנט אקספלורר, באוסף טיפים שונים להפעלה נוחה יותר של המחשב או בסקירת תוכנה חדשה שטרם יצאה אל השוק – תמיד ימצא הטוקבקיסט החכם, ויש כאלה שיקראו לו גם הטוקבקיסט המתנשא, שידאג להפגין את בקיאותו ברבים ויאמר שמדובר ב"כתבה ריקה מתוכן", ידגיש ש"יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת" ויסיים בכך ש"הכתבה לא חידשה לי כלום, ישן מאד!" (המהדרין מוסיפים עוד מספר "מאודים", והמון סימני קריאה). כדי להוסיף חטא על פשע ולגרום גם לשאר הקוראים לפקפק בידיעותיהם, יוסיף הטוקבקיסט החכם הערה בסגנון "נו באמת, כל טיפש יודע את זה!"

אולם הטוקבקיסט החכם הוא טוקבקיסט מסוכן, הרבה מעבר למה שנראה ממבט ראשון. לכתב עצמו - משום שבגללו הוא ננזף על ידי העורך ונדרש לכתוב על נושאים מקוריים יותר, ולשאר הקוראים – משום שהכתבות הבאות של אותו כתב תהיינה מסובכות הרבה יותר, במטרה להוכיח לטוקבקיסט החכם מי פה הגבר. אבל כל כתב ותיק כבר יודע את האמת המרה: אפילו אם ימציא סיפור שלא היה ולא נברא, תמיד יופיע יש מאין הטוקבקיסט החכם שיגיב ויאמר שהוא יודע את זה עוד מימי גן חובה, מכיוון שהטוקבקיסטים החכמים הם חלק בלתי נפרד מכל רשימת תגובות, ממש כמו שמסכים כחולים הם חלק בלתי נפרד מ Windows. הסיכוי היחידי להיפטר מהם הוא לכתוב כתבה טיפשית, בנושא שבאמת ידוע לכולם, כדי שלפחות פעם אחת הטוקבקיסט החכם לא יהיה רק חכם, אלא גם צודק.
 

רשע, מה הוא אומר?

 
יש שיאמרו שהטוקבקיסט הרשע אינו אלא תת-סוג של הטוקבקיסט החכם, זה שבנוסף לדברי החכמה והדגשת העליונות יטרח לגדף את הכותב באינטיליגנטיות בולטת. הוא לרוב לא ממש יתייחס לתוכן הכתבה אלא יתרכז בבעיות הת"ש מין וכלכלה של הכותב (כולל לעיתים קריאה לפיטוריו מ'וואלה!' - גם אם הוא כותב בעוונותיו בנענע).

זן אחר של טוקבקיסטים רשעים אפילו לא משתדלים להציג חזות מתנשאת, להפך. הם לרוב נכנסים לכתבות אותן הם לא מסוגלים לספוג או קוראים מראש רק נושאים שמייגעים אותם. הם לא מעירים דבר על הכותב (לשם שינוי) אך דואגים ליידע את כולם שהכתבה, משום מה, משעממת. מוסר ההשכל ילדים: אל תקראו כתבות שלא מעניינות אתכם.

למרות כל זאת, ברוב המקרים הטוקבקיסט הרשע הוא יצור לא מתוחכם במיוחד. הוא מגיח לתודעה שלנו בד"כ ל- 15 אלפיות שניות של תהילה, או של רשעות/טפשות מזוקקת. תלוי איך מסתכלים על זה. הלקסיקון שלו לרוב מכיל כתיב מעודן בתוספת כמה מילות גבוהות המתארות איברי גוף אינטימיים או מקצועות תנ"כיים ובכן, החדשות הטובות הן שבניגוד לטוקבקיסט החכם, הטוקבקיסט הרשע הוא אינו מסוכן. מן הסתם הערותיו הנבונות והבונות הרי ת-מ-י-ד נלקחות בחשבון ע"י העורכים כאשר הם מתלבטים בשאלות הרות-גורל הנוגעות לעתיד הכותב או האתר. קיומם של הרשעים הוא כנראה נצחי בדיוק כמו קיומם של הטובים (שהרי אין רע בלי טוב), אך הכותב האומלל תמיד יכול להתנחם בעובדה שגם אם נראה שלאיש אין מה לכתוב בתגובה לכתבתו, תמיד יימצא הרשע התורן שיהיה מוכן להוכיח שמישהו בכל זאת לחץ על הלינק הנכון. כן כן, מאחורי כל רשע מסתתר לב של זהב.
 
 

תם, מה הוא אומר?

 
השאלה מה אומר ה-"תם" רלוונטית כמו תגובת אותו תם לכתבה, כלומר אינה רלוונטית.
עצם העובדה שניתנה לו במה היא הדבר החשוב, ומה שיגיד, זה רק כדי לשמוע את עצמו מדבר (או רושם במקרה שלנו). יש תמימים שאפילו מודים בכך (ובאמת מזל שכך, אחרת לא היינו מבינים זאת מתוכן התגובה).

אבל זהו רק סוג אחד של תמימות, ובינינו מסתובבים אנשים שהם באמת נאיביים (ואין כל דבר רע בכך), אשר פשוט לא מבינים את הקטע, גם כאשר הם קוראים כתבת "אחד באפריל" שכל משפט שני שם נהיה יותר הזוי מהקודם.

בעוד שעל נאיביות לשם נאיביות אפשר לסלוח, על חטא היוהרה והשוויץ אפשר לסלוח פחות. אבל אולי זוהי בכלל שוב אותה תמימות, תמימות של אנשים אשר חושבים שהוספת תארים כמו "פצצה" ו-"כוסון" יתרמו כהוא זה למעמדם החברתי.

אם עד עכשיו עסקנו בלא קשור, בל נשכח את התם הקשור, כל כך קשור לנושא הכתבה עד שהוא החליט לנצל את הבמה כדי לשאול מגיבים אחרים שאלות, תוך כדי ציפייה לקבל תשובה. וזה למרות שיש פורומים ואפילו כתובת דואר של הכותב עצמו.

באופן דומה ישנו גם התמים השקול בדעתו, האיש או האישה שהבינו למה התכוון המשורר ואשר אף הרחיקו לכת לא רק להגיב לעניין, אלא גם להטיף מוסר לאחרים.

אבל אנו איננו תמימים, ומן הסתם אתם כבר לא יכולים להתאפק ולהגיע למטה, ללחוץ על כפתור הוספת התגובה, ולנסות להשיב לנו מנה אחת אפיים.
 

ושאינו יודע לכתוב

 
דומה שכל מה שאפשר לכתוב על הטוקבקיסט שאינו יודע לכתוב – כבר נכתב. מדובר בתוצר עילג במיוחד של מערכת החינוך הישראלית, שהרי הרוב המכריע של המגיבים אינו דיסלקט או דובר רוסית מלידה. הטוקבקיסט שאינו יודע לכתוב ימתין יומם וליל מול צג המחשב בעינים טרוטות מחוסר שינה ובידיים רועדות (שהן, כמובן, הסיבה היחידה לכל השגיעוט) כדי לוודא שהוא יהיה הראשון להגיב על כל כתבה חדשה (גם אם מדובר על פליית כינים באוגנדה). חבריו האיטיים ממנו יאלצו להסתפק ב"ואני רביעי!!!1" המכובד, ב"אני שתיימעישרי" המעט פחות או ב"אני שולת!!!!1" הסתמי.

אולם גם כאשר לטוקבקיסט שאינו יודע לכתוב יהיה מסר מעט חשוב יותר לאומה, הוא יעשה זאת בצורה שתגרום למורה שולה פירכוסים ועוויתות: הוא ינצל את כל השגיאות שהא"ב העברי מרשה (וגם כמה שלא): יחליף א' בע', ט' בת', כ' בק' וכן הלאה, וכדי לתת משנה תוקף לדבריו, יוסיף שלל סימני קריאה ו/או שאלה, שמיותר לומר, יהיו סימני הפיסוק היחידים בתגובתו.
 
בסיכומו של דבר, אם מהטוקבקיסט החכם יש להיזהר, מהטוקבקיסט הרשע אפשר להתעצבן ומתגובותיו של הטוקבקיסט התם אפשר לגחך, הרי שלמקרא דבריו של הטוקבקיסט שאינו יודע לכתוב אפשר רק לצקצק בלשון כדרך הזקנים ולקוות שיגיע לגיל דו ספרתי בקרוב.


עתה, לאחר שדנו בתכונותיהם של ארבעת סוגי הטוקבקיסטים, ולפני שאתם מגיבים, אנא עצרו לרגע וחישבו - לאיזו קטגוריה אתם שייכים? (את המסקנה אתם יכולים לשמור לעצמכם).

הבהרה: מדובר בכתבה היתולית, ללא כוונה לפגוע בגולשים שבתגובותיהם נעשה שימוש
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by