ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
0XP 
מוזיקה, בבקשה 
 
 Rock Band. כמה אנשים משתטים יחד    צילום: יח``צ    
0XP |
 
דורון פישלר

ככל שהמשחק גורם לך להיראות יותר דבילי, כך הוא יותר כיף, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא ההצלחה האדירה של משחקי "גיטר הירו" ו"רוק בנד". גיימינג לאנשים שלא יודעים על זה כלום

 
 
 
 
 
 
 
 
 
משחקי וידאו הם באופן מסורתי דבר שעושים בישיבה. אתה יושב ולוחץ על כפתורים בבקר או במקלדת, ומשחק. משחקי וידאו שצריך לעמוד בשבילם היו מאז ומתמיד ז'אנר חשוד, כיוון שכשמשחק מאלץ אותך לקום, לעשות דברים ולהזיז את הגוף, אתה בדרך כלל נראה די דבילי, ולכן אנשים שכבודם העצמי חשוב להם בדרך כלל נמנעים מפעולות כאלה. אבל תמיד היו גם משחקים חריגים שכאלה, שהסתמכו על הכלל הפיזיולוגי הידוע:
 

ככל שהמשחק גורם לך להיראות יותר דבילי, כך הוא יותר כיף.

DDR. לרקוד על הרצפה
 DDR. לרקוד על הרצפה 
 צילום: Sillygwailo, Flickr 
 
אחד הז'אנרים העיקריים בין המשחקים שגורמים לך לקום מהכסא הוא משחקי המוזיקה, או משחקי הקצב. בשנות התשעים, הפופולרית ביותר היתה סדרת Dance Dance Revolution וחיקוייה, משחקי הריקוד, שאילצו את השחקן לקפוץ על משבצות על שטיח שמונח על הרצפה. בעצם, ההבדל היחיד בשיטת המשחק בין משחקי הריקוד לבין משחקים רגילים הוא שמשתמשים ברגליים במקום באצבעות כדי ללחוץ על כפתורים. אבל זה הבדל גדול. כי כשאנשים מנסים לשווא לקפוץ על המשבצות הנכונות הם נראים דביליים, מה שאומר, על פי הכלל הידוע, שהם מאוד נהנים, משום מה.
 

שירו איתי, ניצנים

 
אחרי ששגעון ה-DDR קצת דעך, חברות שונות ניסו ליצור משחקים שונים שמבוססים על מוזיקה. למשל, ב-2004 יצא המשחק הראשון בסדרת Singstar. הוראות ההפעלה היו מאוד פשוטות: אתה שומע שיר. תשיר אותו. במילים אחרות, זה קריוקי, רק שאתה מקבל ציון בסוף. מידת ההנאה שניתן לשאוב ממשחק הזה עומדת ביחס ישר למידת ההנאה שהשחקן שואב מקריוקי, אבל הוא נהנה מיתרון אחד על רוב המשחקים: במשחקים אחרים, אם אתה מצליח אתה שמח, ואם אתה נכשל אתה מתעצבן. במשחק כזה, אם אתה מצליח אתה שמח, ואם אתה נכשל החברים שלך שמחים. כי הרי אין מראה יותר משובב נפש מחבר שמבזה את עצמו בניסיון כושל לשיר את "Take On Me" של א-הא.
 
 
שנה לאחר מכן, חברה בשם Harmonix עלתה על רעיון דבילי אפילו יותר: גיטרת פלסטיק עם כפתורים צבעוניים, שבה אפשר "לנגן" שירים, כלומר, ללחוץ על הכפתורים וה"מפרט" לפי הסדר שבו הם מופיעים על המסך, בתיאום עם המוזיקה. כפי שאפשר היה להבין מהתיאור הזה, זה משחק אינפנטילי. בעצם, בקושי אפשר לקרוא לזה משחק. ללחוץ על הכפתור הצהוב כשמגיע הצבע הצהוב, ועל הכפתור האדום כשמגיע האדום, אמור על פי כל הגיון להיות סוג של אתגר שאנשים מעל גיל שלוש לא ימצאו בו עניין מיוחד. אבל משהו מוזר התברר כשהמשחק הזה, שנקרא "Guitar Hero", יצא לשוק: התברר שכמה שהמשחק הזה בסיסי, הוא גם כיפי בטירוף. אבל בטירוף.

"גיטר הירו" הפך מיידית לאחת התופעות הגדולות ביותר בעולם משחקי המחשב בשנות האלפיים, ותופעה תרבותית (ואחרי שסאות' פארק מקדישים לך פרק שלם, אתה יודע שאתה תופעה תרבותית). למרבה ההפתעה הוא גם נמכר בהרבה מיליונים, למרות שהוא יקר משמעותית ממשחק מחשב רגיל (הגיטרה הזאת עולה כסף).
 
גיטרת הפלסטיק של Guitar Hero
 גיטרת הפלסטיק של Guitar Hero   צילום: עינת חורשי 
 

זה גיטרה זה? פפפפפט

כל חובב גיטר הירו שמע כמה וכמה פעמים את הטענה הנפוצה ביותר נגד המשחק: "למה לך לבזבז זמן על גיטרת פלסטיק טפשית כשיכולת להוציא את אותו הזמן על לימודי גיטרה אמיתית?". יש בזה הגיון מסוים – אותו ההגיון שלפיו אפשר לטעון "למה לך לבזבז זמן על משחק ב-Call of Duty כשאתה יכול להתגייס לשירות קרבי בעזה". גיטר הירו הוא לא כלי נגינה, הוא משחק. כמו שמשחקי מרוצים נותנים לך את ההרגשה כאילו אתה באמת יודע לנהוג במהירות 350 קמ"ש ולנצח בגראנד-פרי בלי להתרסק ולמות בתוך חמש שניות, כך גיטר הירו נותן לך את ההרגשה כאילו אתה באמת יודע לנגן בגיטרה כמו מינימום סלאש, גם אם אתה לא. זה לא אומר שאתה באמת רוצה לזנוח את הקריירה ולהצטרף ללהקת רוק נודדת.

מה שגיטר הירו, והמשחקים הדומים, כן עושה, הוא לשנות את הצורה שבה אנשים מאזינים למוזיקה. אם עד ששיחקת בגיטר הירו בפעם הראשונה המוזיקה היתה משהו שקורה ברקע ולא כל כך שמים לב אליו, בגיטר הירו ההאזנה פעילה: אתה "משתתף" במוזיקה, גם אם אתה לא יוצר אותה באמת. פתאום אתה מגלה ששירים שאף פעם לא שמת לב אליהם הם בעצם גאוניים (או לחליפין, המילים שלהם דביליות בצורה מחרידה). פתאום אתה מוצא את עצמך אומר "אוי, את זה אני חייב לנגן בגיטר הירו" על שיר חדש ששמעת ברדיו. במשחקים הראשונים בסדרה רוב השירים היו גירסאות כיסוי שנוצרו במיוחד עבור המשחק, כיוון שהחברה לא הצליחה להשיג את הזכויות לשירים המקוריים. כיום, להקות ויוצרים עומדים בתור אצל חברות המשחקים כדי שיכללו את השירים שלהם במשחקים: זה מצוין למכירות ומעולה לתדמית.
 

השלב הבא: לנגן עם להקה שלמה

ארנב הקטניפ היפני בערב Rock Band
 ארנב הקטניפ היפני בערב Rock Band   
השלב הבא היה לשלב את הכל ביחד. ב-2007 יצא "Rock Band", משחק שמאחד את "סינגסטאר" "גיטר הירו" ו"דראם הירו", משחק שאפילו לא היה קיים. הוא מאפשר ללהקת כלי פלסטיק של שתי גיטרות, תופים וזמר "להופיע" יחד, וכך מעלה את רמת הביזוי העצמי לרמה שלא היתה קיימת עד כה. כתוצאה מכך הוא גם הוכתר מיידית כמשחק הוידאו הכי טוב שנוצר אי פעם. "רוק בנד 2", שיצא שנה אחר כך, עשה את אותו הדבר בדיוק אבל שידרג את מבחר השירים ואת כלי הנגינה, ואליו הצטרף המשחק המתחרה הכמעט זהה, "Guitar Hero: World Tour".

השאלה הגדולה שעומדים בפניה חובבי משחקי המוזיקה השנה היא באיזה משחק לבחור, "רוק בנד 2" או "גיטר הירו 4". כלי הנגינה שונים במעט: לתופים של גיטר הירו יש מצילות ולגיטרה שלהם יש משטח מגע שאפשר "להחליק" עליו. גם מבחר השירים שמציע כל משחק שונה. אבל בגדול, מדובר במשחקים כמעט זהים, ואפשר אפילו לשחק ב"רוק בנד" בכלים של "גיטר הירו", ולהיפך. באתרי ביקורות קיימת הסכמה גורפת על כך ששני המשחקים טובים, אבל "רוק בנד" טוב קצת יותר, בין השאר בגלל מבחר השירים שלו, שהוא גדול הרבה יותר: מלבד 80 השירים שכלולים במשחק אפשר לייבא גם את השירים מהמשחק הראשון בסדרה, ובמשך השנה האחרונה נבנתה ספרית שירים להורדה ברשת (במחיר של כ-2 דולר לשיר) שכוללת כיום יותר מ-500 שירים, והרשימה מתארכת מדי שבוע, כך שאין בנאדם שלא ימצא שם כמה מהשירים האהובים עליו.
 

חפש את החברים שלך

חברות המשחקים מתות על המשחקים האלה בין השאר משום שאי אפשר ליצור להם עותקים פיראטיים. את המשחק אפשר להעתיק, אבל את הכלים חייבים לקנות. וזו גם הנקודה המפחידה ביותר בקשר אליהם: אין ספק, המשחקים האלה יקרים. "רוק בנד" ו"גיטר הירו 4" הם פחות או יותר משחקי הוידאו הכי יקרים שאפשר להשיג, אם לא סופרים את ערכת Halo 3 לאספנים בלבד עם הדיסק משובץ היהלומים. ובהתחשב בזה שצריך להזמין הביתה לפחות שלושה חברים כדי באמת לנצל את המשחקים כמו שצריך, אין ספק שמדובר במשחקים דורשניים מאוד - ועם מחירי המשחקים בארץ, לא סביר שהם יימכרו כאן במספרים גדולים. לכן הכי משתלם להשיג חבר שיש לו רוק בנד, ולשיר עד אור הבוקר.

עוד ב-0XP - גיימינג ללא גיימרים
גיימר: ביקורות וחדשות גיימינג
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by