ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
חוק הספאם 
ספאם זה טוב 
 
 יש לך אימייל חדש, קרוב לוודאי שהוא ספאם    צילום: GettyImages    
חוק הספאם |
 

עם כניסתו לתוקף של חוק הספאם, אנו שואלים: האם דואר הזבל היה עד כדי כך גרוע? כן, הוא היה, אבל הצלחנו למצוא בו בכל זאת כמה נקודות אור

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רק אדם תמים יחשוב שכעת, עם כניסתו של חוק הספאם החדש לתוקף, יקיץ הקץ על המטרד הוותיק שבתיבות הדואר האלקטרוני שלנו. לא כל הספאם הוא מסחרי (מהסוג שנאסר בחוק), לא כל הספאם הוא ישראלי, והגניוס היהודי בוודאי ימצא במהרה דרכים יצירתיות מאד לעקוף את האיסורים ולהציף אותנו שוב בהצעות מטופשות ומיותרות. אף על פי כן עומדת באוויר תחושה של שינוי, של סוף עידן, ואנו – ברוחב לב של מנצחים – מבקשים לשאול: האם לא היה, בכל זאת, דבר-מה חיובי בספאם?
 

השד אינו נורא

 
נתחיל בהצהרה מעוררת מחלוקת: עבור רובנו – לפחות אלה מאיתנו שהיו מספיק חכמים לא לפתוח תמונות של אנה קורניקובה שנשלחו ממקור לא ידוע – הספאם לא היה מזיק כפי שאוהבים לספר ולחשוב. חלק גדול מהספאם הגיע מארצות זרות, עם כותרת ושם שולח באנגלית, ומידע זה לבדו הספיק לישראלי הממוצע כדי לסנן בקלילות את רוב המסרים הלא-רצויים. גם הזיהוי של ספאם מקומי הפך לעניין של שניות ספורות לכל הודעה, אם לא פחות. כולנו מכירים את הסטטיסטיקות בנוגע לשעות העבודה שהלכו לאיבוד בעולם כולו בגלל ספאם, אלא שהנתונים הללו מטעים: כביכול, כל עובד צמוד כמו רובוט למחשבו ועובד ברציפות ובמלוא המרץ, ורק הספאם מפריע לו. הרי ברור שזמן שבוזבז על מחיקת ספאם יכול היה להתבזבז באותה מידה על עוד קצת השתהות ליד מכונת הקפה, ושעות עבודה רבות מספור הולכות לאיבוד – בראייה עולמית – גם בגלל מחסור בנייר טואלט איכותי בשירותים.
 
למדנו לזהות הודעות כאלה במהירות מעוררת הערצה
 למדנו לזהות הודעות כאלה במהירות מעוררת הערצה   צילום: פליקר, mike_hcq, רשיון CC by 
 
היו גם טיפוסים ערמומיים שידעו לנצל את תופעת הספאם לטובתם – בעיקר בתחום התירוצים לאי-הגשת עבודות ("בטח ששלחתי, אולי חשבת שזה ספאם ומחקת בטעות?") ולגלישה באתרים מביכים ("זה נפתח לי מהספאם, בחיי!"). עם זאת, אנו מחפשים תועלת ברורה וממשית שצמחה מדואר הזבל.
 
 

אפקט ארגז החול

ניסוי בטכניקות הגנה
 ניסוי בטכניקות הגנה 
 צילום: GettyImages 
 
לספאם היה – ועדיין יש – יתרון אחד עצום שאי אפשר להתעלם ממנו. יתרון זה אינו מורגש ברמה האישית, אך הוא משמעותי ביותר ברמה המערכתית של הרשת כולה: הספאם יצר, מעצם טיבו ובלי שום כוונה מראש, מעין "ארגז חול" עצום ולא מזיק (יחסית!) לפיתוח ולבדיקה של טכניקות הגנה מקוונות. מדובר באפקט חמקמק למדי, שאיש אינו מדבר עליו ובוודאי יהיו אף כאלה שיכחישו את קיומו, ובכל זאת כדאי להקדיש לו מחשבה.

ניקח, לדוגמה, את וירוסי המחשב. רבים מהם אכן מזיקים ומסוכנים למערכות מחשב, אך רבים עוד יותר הם מתונים, מעין ניסויי-כלים ופרוייקטים אישיים של מתכנתים שביקשו לבחון או להשוויץ ביכולות שלהם ולאו דווקא לגרום נזק בלתי הפיך. וירוסים כאלה משתמשים בטכניקות שהיו יכולות בקלות לשמש גם את הסוג המסוכן, וכל וירוס שפיר שמומחי האבטחה מוצאים לו פיתרון משמש כמחסום בפני ניצול עתידי של אותה פירצה על ידי וירוסים עוינים. דוגמה נוספת היא הפריצה למחשבים על ידי האקרים, שבניגוד לקראקרים אינם מבקשים להזיק אלא רק להוכיח יכולות ואולי אפילו להתריע בפני נקודות תורפה. הפריצות ה"ידידותיות" הללו, כאשר הן מתגלות ומטופלות כהלכה, מונעות ניצול לרעה של אותן פרצות על ידי גורמים עוינים באמת.
 
הספאם העולמי אינו מתקפה אחת, עוינת ומרוכזת. הוא נובע ממספר רב של ספאמרים, כל אחד עם יכולות, מטרות ולוחות זמנים משל עצמו, וחלקם אפילו נאבקים זה בזה (למשל חברות "הדיוור הישיר" השונות שמנסות לשכנע אותנו להשתמש בשירותיהן). מצב זה, כמו בכל התקפה לא מתואמת, מחליש מאד את פוטנציאל ההרס. בדומה לחיידקים המוחלשים שאנו מקבלים בחיסון רפואי, כך "המערכות החיסוניות" של המחשבים זוכות להתנסות ולפתח נוגדנים לקראת הדבר האמיתי. תוכנות המייל האישיות ושרתי הדואר האלקטרוני פיתחו מנגנונים לזיהוי ולסינון של ספאם, ופותחו גם אמצעים כלל-עולמיים לזיהוי זריז של התפרצויות מיילים חריגות. אמצעים אלה יכולים לשמש למחקרים בנושאי העברת מידע ברשת, שבתורם יסייעו לשיפור המבנה והיציבות של האינטרנט.
 

האספקטים הפסיכולוגיים

גם משתמשי הקצה יצאו בסופו של דבר עם רווח מסוים מהתקפת הספאם האינסופית: הם למדו לא להאמין לכל דבר שהם קוראים במייל. האינטרנט פתוח לכל אדם, ותיאורטית קל מאד להפיץ שקרים והטעיות לקהל עצום בזמן אפסי. אך בזכות הספאם למדו המשתמשים על בשרם שלא כל דבר שמגיע לתיבת הדואר שלהם הוא חשוב, אמיתי או ראוי להתייחסות. בעיית האמינות האינהרנטית של הרשת מצאה פיתרון חלקי בזכות אלפי הספאמרים, והמספר הדומה של אנשים אכפתיים שנמאס להם ושכעת הם טורחים לבדוק שמועות ברשת ולהפיץ מידע מתוקן ומדויק יותר.
 
ניסוי פסיכולוגי מרתק
 ניסוי פסיכולוגי מרתק 
 צילום: GettyImages 
 
הספאם יצר גם מעבדה עולמית למחקרי שדה בתחום ההנדסה החברתית, כלומר השיטות לתמרן בני אדם לבצע או לחשוב דברים מסוימים. הספאמרים לסוגיהם ניסו ועדיין מנסים אינספור מניפולציות פסיכולוגיות וטכנולוגיות, שממוקדות במשתמש הבודד או בסטטיסטיקה של אוכלוסיות שלמות, וכל עוד המאמצים שלהם ממשיכים להיות מבוזרים ולא מזיקים יחסית (לעתים המטרה היא בסך הכל להוביל את המשתמש לאתר אינטרנט מסוים), ניתן לראות בהם ניסויים פסיכולוגיים שמצד אחד לא היו עוברים את וועדות האתיקה האוניברסיטאיות, ומצד שני מספקים נתונים לחוקרים כמעט בחינם. כמו בתחום האבטחה הטכנולוגית, גם כאן אפשר ללמוד מהניסיון היכן נמצאות נקודות התורפה של המשתמשים ולמזער או לבטלן כליל כדי שעבריינים גרועים יותר, מרגלים ושאר מזיקים לא יוכלו לנצל אותן.

ניסוי פסיכולוגי שכזה מתקיים בישראל ברגעים אלה ממש. מספר חברות שנלחצו מחוקי הספאם החדשים מקיימות הגרלות של מוצרים בין גולשים שיסכימו לתת את פרטיהם ולהירשם למאגרי דואר הזבל – סליחה, הדיוור. המוצרים הם זולים יחסית ורק גולשים בודדים יזכו בכל הגרלה שכזו: עבור החברות מדובר בהוצאה חד פעמית זעירה, ותמורתה יקבלו מאגר כתובות מעודכן וגם מדויק. אם התרגלנו לשקר ולתת כתובות דואר חד פעמיות או זמניות לאתרים שונים, הרי שלא נעז לעשות זאת במקרה של הגרלה כדי לא להפסיד חלילה את הסיכוי לזכות. השאלה שעומדת למבחן, אם כן, היא האם שאט-הנפש של הגולש הישראלי משנים של ספאם בלתי פוסק יוכרע על ידי חמדנותו? בקרוב מאד נדע.

קראו עוד בנושא:
חוק הספאם: כל מה שצריך לדעת
מה אומר החוק?
הרווח שלנו - החוק מהזווית הצרכנית
מה זה בכלל ספאם?
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by