ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
מגזין 
רובוט-טריקים 

רובוט-טריקים

 
מגזין |
 

רובוט-נחש, רובוט לניקוי אסלות, ג'יפים אוטומטיים ללא נהג ועוד - ביקרנו בכנס הרובוטים הישראלי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
רובוטים צבאיים, ממשקי אדם ומכונה, ניווט ותכנון מסלולים, רובוטיקה רפואית וחינוך בתחום הרובוטיקה - כל אלה היו נושאים שנדונו השבוע ב-ICR2008, הכנס הישראלי השני לרובוטיקה, שהתקיים בין התאריכים ה-19-20 בחודש.

(3:00 דק')
צילום ועריכה: גילי דנון
 
 
"תחום הרובוטיקה בארץ מתפתח במהירות", אומר פרופסור צבי שילר, יו"ר הכנס. עיקר ההתפתחות באה לידי ביטוי ביישומים הצבאיים, אך שילר סבור שיש להכין גם את התעשייה האזרחית להזדמנויות שייקרו בפניה. בהתאם לכך, הכנס יועד בעיקר לאנשי מקצוע ותעשיה בתחום הרובוטיקה, כשבחלקו הוא כלל הרצאות ומצגות בתחומי הרובוטיקה השונים, ובחלקו השני - תערוכת רובוטים.
 

רובוטים בשירות סדיר

Guardium, רובוט סיור קרבי עצמאי
 Guardium, רובוט סיור קרבי עצמאי 
 צילום: עידו גנדל 
 
המשקל המשמעותי של הרובוטיקה הצבאית הורגש היטב, הן במספר אנשי הצבא שבקהל והן בתכנים. ההרצאות הראשונות במסלול היישומים הצבאיים, לדוגמה, הציגו רובוטים שנכנסו או שעתידים להיכנס לשימוש מבצעי בקרוב: רכב הסיור האוטונומי Guardium של חברת G-Nius, שדגמים מוקדמים שלו התמודדו בכבוד בתחרויות הרובוטים הבינלאומיות והיוקרתיות של DARPA (סוכנות למחקר מתקדם של משרד ההגנה האמריקני), והרובוטים המונחים VIPeR של אלביט ו-EyeDrive מתוצרת ODF, שמסוגלים לחדור למקומות עוינים בזמן אמת ולאסוף מודיעין במגוון שיטות מבלי לסכן חיי אדם.
 
 
לדברי תא"ל דניאל גולד, ראש מו"פ במפא"ת, התעשיה הצבאית הולכת בעקבות ההצלחה והניסיון שנרכש בפיתוח המזל"טים והמל"טים של חיל האוויר, שנמכרים גם ברחבי העולם, ועוסקת בפיתוח של רובוטים חכמים ושימושיים למדיומים נוספים – קרקעיים, ימיים ואפילו תת-קרקעיים. הפיתוח הצבאי אינו מוגבל לרובוטים ספציפיים אלא נעשה בראייה מערכתית, שמעניקה לרובוט חלק בתפיסה הכוללת של שדה הקרב, משלבת אותו עם הכוחות האנושיים ועם רובוטים אחרים וגם בוחנת דרכים לנצל את הרובוטים לא רק לביצוע משימות במקום חיילים – יעד חשוב בפני עצמו שיחסוך בחיי אדם – אלא גם כאמצעים ליצירת יכולות מבצעיות חדשות לגמרי ופתיחת אפשרויות חדשניות למפקדים בשטח.
 

תערוכת הרובוטים

הרובוט VIPeR על הבמה וביציאה מההרצאה
 הרובוט VIPeR על הבמה וביציאה מההרצאה 
 צילום: עידו גנדל 
 
במקביל לכנס המקצועי התקיימה לראשונה גם תערוכת רובוטים, רובם פרי פיתוח ישראלי. בתוך אוהל התערוכה, שהמה מבקרים וגם רובוטים ששוטטו באין מפריע, ניתן היה להתרשם ממספר רב של דוכנים שהציגו את חזית הפיתוח והמחקר בתחום. מלבד הרובוטים הצבאיים והבטחוניים, שמשכו כצפוי קהל רב ונלהב, בלטו גם רובוטים שימושיים שנמכרים לשוק האזרחי – לדוגמה מכסחי הדשא העצמאיים המפורסמים של חברת Friendly Robotics, רובוטים תת-מימיים מתקדמים לניקוי בריכות שחיה מתוצרת Maytronics והרובוטים הרב-שימושיים של Frontline Robotics, שיכולים לסייר בבית ולאתר פולשים או להנחות קשישים לחדר האוכל ובחזרה במוסדות סיעודיים. מקום של כבוד תפסו גם הרובוטים התעשיתיים, אלה שנראים כמו זרועות משוכללות ומבצעים במהירות פעולות מורכבות ועדינות בקווי יצור.
 
הדוכנים המסקרנים ביותר, עם זאת, היו דווקא אלה של המוסדות האקדמיים – המרכז האוניברסיטאי אריאל, אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת בר אילן – שם הוצגו עבודות מקוריות ומגוונות של סטודנטים ושל אנשי הסגל האקדמי. בדוכן של בר אילן הוצגו, בין השאר, כלבים רובוטיים מדגם Aibo של חברת סוני, אשר בשיתוף פעולה עם מעבדת הרובוטיקה מעניקה לסטודנטים כלים לתפעל ישירות את החיישנים, המנועים ושאר רכיבי החומרה של הרובוט הפופולרי ולפתח לו אלגוריתמים עצמאיים. בדוכן של בן גוריון הציג ד"ר אמיר שפירא אבטיפוסים של רובוטים דמויי נחש, בעלי יכולת עבירות גבוהה במיוחד, שיוכלו בעתיד לסייע במחקר מדעי של סביבות בעייתיות, באיסוף מודיעין, בחילוץ ניצולים מהריסות ועוד. המרכז האוניברסיטאי אריאל הציג גם הוא מבחר רובוטים ויישומים, החל בדגמים קטנים שנוצרו לבחינה של התנהגות רובוטים בקבוצה ועד לרובוט ייחודי שמנקה אסלות בעזרת מברשת.
 
במרכז: רובוט לריסוס גפנים, אונ' בן גוריון; למעלה: רובוט תעשייתי של Motoman והרובוט של Frontline
 במרכז: רובוט לריסוס גפנים, אונ' בן גוריון; למעלה: רובוט תעשייתי של Motoman והרובוט של Frontline   צילום: עידו גנדל 
 

תוכניות לעתיד

למרות הפרסום המועט מחוץ למעגלים המקצועיים, מספר הנרשמים לכנס עלה על הציפיות. בנאומי הפתיחה הוזכרו פרויקטים ויוזמות ישראליים חדשים בתחום הרובוטיקה והמכטרוניקה, כגון תחרויות הרובוטים המתוקשרות לתלמידי תיכון במסגרת תחרויות FIRST העולמיות מיסודו של דין קימן, ממציא הסגוויי, הצטרפותה של ישראל כחברה ל-AUVSI (האגודה הבינלאומית למערכות רכב בלתי מאוישות) ועוד. התעשיין סטף ווטרהיימר האיץ במשתתפים להתמקד לא רק בחדשנות ובפיתוח אלא גם בייצור ובמכירות, ופרופסור סטיבן דובוסקי מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, מחלוצי הרובוטיקה בעולם, הציג את דעותיו וחזונו על מצבה של הרובוטיקה העולמית כיום ובעתיד. לדבריו, בעוד שאמצעי האחסון, החישוב והחישה עברו מהפכה של ממש בממדיהם וביכולותיהם, הצד המכאני של הרובוטיקה נזנח – השוק עדיין עובד עם אותם המנועים, המיסבים וגלגלי השיניים של שנות השמונים. התקדמות בתחום זה, בשילוב המעבר מדור הרובוטים הקודם – שידע לבצע רק פעולות מתוכנתות מראש – לדור הנוכחי שלומד להסתדר בכוחות עצמו בסביבות לא מוכרות, היא שתוביל לפריצה המיוחלת.
 
פרופ' שילר הזכיר את דבריו של ביל גייטס, לפיהם תחום הרובוטיקה נמצא כיום במקום בו היו המחשבים בשנות השמונים. אם התעשייה המקומית תשכיל לנצל את הפוטנציאל של התחום ושל עצמה, ולשלב בין הפיתוחים הצבאיים והאזרחיים, ישראל תוכל להפוך למובילה עולמית בשדה הרובוטיקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by