ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
פרטיות ברשת 
איך להסוות מידע 
 
 גשם של מידע    צילום: GettyImages    
פרטיות ברשת |
 

הפרטים האישיים שלנו מאוחסנים בעולם דיגיטלי וחושפים אותנו לסכנות. איך בכל זאת שומרים על הפרטיות?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
בשנים האחרונות קיימת תחושה מעיקה, וגם מוצדקת למדי, שיותר ויותר מידע אישי שלנו מגיע לרשות הרבים ואין לנו שום דרך לעצור זאת. פה ושם קיימים ארגונים ופעילים שעוד מנהלים קרבות מאסף נגד מאגר ביומטרי כזה או אחר, אבל בסופו של דבר כולנו כבר חשופים. למזלנו, קיימת שיטה נוספת לשמור על סודיות מידע גם לאחר שהתגלה: להטביע אותו בתוך אוקיינוס של מידע נוסף, שגוי או סתם לא רלוונטי.
 

הצפה, הלכה למעשה

במקום לחפש - מציפים בשקרים, כדי שהאמת תאבד
 במקום לחפש - מציפים בשקרים, כדי שהאמת תאבד 
 צילום: GettyImages 
 
לצורך המחשה, דמיינו שמטורף כלשהו מאיים שאם לא ימלאו את דרישותיו הבלתי-אפשריות, הוא יתייצב בחצות במקום מרכזי כלשהו בארץ ויצעק בקול רם היכן בדיוק מדינת ישראל מאחסנת את פצצות האטום שיש או אין לה. למנגנוני הביטחון אין אפשרות לאתר את האיש מראש, ובוודאי שלא להציב מאבטחים בכל מקום ציבורי. מאות עיתונאים וסקרנים כבר מתפרשים ברחבי הארץ, וסודות המדינה בסכנה. מה עושים? הפתרון פשוט: לגייס המוני אנשים, באמצעות מודעה באינטרנט או בכל דרך אחרת, ולתת להם סכום כסף כדי שיתייצבו בחצות במקום מרכזי לפי בחירתם ויצעקו מידע כיד דמיונם הטובה. בונוס נוסף יקבל מי שיכחיש בכל תוקף את העיסקה. איך יוכל צופה מבחוץ להבדיל בין המטורף האמיתי לבין כל האחרים? המידע הקריטי אמנם יימסר, אך ימוסך לחלוטין על ידי אינספור שקרים.
 
 
שיטת המיסוך הזו אינה חדשה, והיא נוסתה בהצלחה במקרים רבים בעבר. למעשה, ייתכן שהעולם החופשי חב לה את קיומו. במלחמת העולם השניה, כאשר בנות הברית התכוננו לפלוש לנורמנדי, ברור היה לכל המעורבים בעניין שאם הגרמנים יידעו על ההתקפה מראש וירכזו את כוחותיהם שם, היא תיכשל והיטלר ינצח במלחמה כולה. לכן נערך, חודשים רבים מראש, מבצע ההטעיה העצום Fortitude ("אומץ"), שבו הומצאו חילות וציים שלמים עד לפרטיהם הקטנים ביותר כדי לשכנע את הביון הגרמני שההתקפה האמיתית תגיע במקום אחר ובעוצמה גדולה בהרבה. חלק מהותי מהמבצע היה להסתיר את התאריך המדויק בו תתרחש הפלישה. לא היה טעם בסודיות הרגילה או אפילו בצנזורה קפדנית במיוחד: כאשר כל מדינה שורצת מרגלים, וגורל המלחמה כולה תלוי בנתון הבודד הזה, היה ברור שבסופו של דבר מישהו יפלוט או יפספס משהו, והקץ לתקווה. הפתרון היה הפוך: לזרוק לחלל האוויר כמה שיותר תאריכים שונים! מידע סותר הועבר לכל מקום בו היה סיכוי שהגרמנים מקשיבים: בשידורים מוצפנים למחתרות, על ידי סוכנים כפולים, באמצעות "הכנות" מסגירות לפעולה. כל תאריך שכזה נמסר במלוא הרצינות והסודיות, כאילו היה האמיתי.
 
 
למעשה, מספרים על מקרה מרתק של הסוואה-בתוך-הסוואה, בו שירותי הביטחון הבריטיים זיהו מרגל גרמני אך לא עצרו אותו אלא פשוט הזינו אותו לאורך זמן במידע שגוי. הם עשו זאת בקפדנות כזו, עד שהגרמנים איבדו בו את האמון – וכמובן שאז הועבר, דווקא אליו, התאריך האמיתי! כל פעולות ההסחה האלה, כידוע, פעלו היטב. לגרמנים היו הערכות לא רעות, אך הם לא הצליחו לבודד את המועד המדויק וברגע האמת לא היו מוכנים.
 
לא הצליחו לבודד את התאריך האמיתי מבין המזויפים
 לא הצליחו לבודד את התאריך האמיתי מבין המזויפים   צילום: GettyImages 
 

הצפה בחיי היומיום

הצפת מידע מכוונת קיימת גם בסיטואציות יומיומות הרבה יותר. לדוגמה, כאשר אדם מעוניין לקנות רכב יד-שניה אך המחיר גבוה מדי לטעמו, הוא עשוי לשכנע את חבריו להתקשר למוכר ולהציע לו מחירים נמוכים מאד. כמובן שהמוכר יסרב, אך ככל שיגיעו יותר פניות שכאלה, הוא יתחיל להאמין שאולי באמת אין לו ברירה אלא למכור בזול. בשלב זה יתקשר אליו הקונה האמיתי וירוויח בגדול.
 
מיירטים לכם את רוב תכתובות האימייל
 מיירטים לכם את רוב תכתובות האימייל 
 צילום: GettyImages 
 
גולשים רבים התרגזו כשנודע להם על מערכות הציתות העצומות של סוכנויות הביון, ובעיקר Echelon המפורסמת, אשר מיירטות את כל (או רוב) תכתובות האימייל בעולם, מחטטות בתוכנן ומחפשות בהן רמזים לסכנות בטחוניות. כדי להביע מחאה על הפרת הפרטיות, ואולי גם כדי לשבש בפועל את פעולת המערכת, התפשט מנהג לכלול בכל מייל מזדמן, בלי שום קשר לתוכנו האמיתי, מילות מפתח כגון "פצצה", "טרור" או "להשמיד את כולם". לא ברור עד כמה מנהג זה הועיל, אם בכלל, אך כולנו נתקלנו בתופעה דומה בדואר האלקטרוני שלנו, ומכיוון שונה לגמרי: ספאם. כאשר הספאם התחיל להפוך לבעיה משמעותית, הותקנו בשרתים תוכנות סינון אוטומטיות שעברו על המיילים המתקבלים ופשוט מחקו כל מייל שתוכנו היה "ויאגרה בזול" או "רוצה להאריך את...". כדי להתגבר על המכשול הזה, הספאמרים החלו להציף את המיילים שלהם-עצמם בתוכן נוסף, לא קשור, שימסך את התוכן המשמעותי ימנע מהתוכנות לזהותם. אחת השיטות היתה לצרף, בסוף המייל, טקסט אקראי בן מספר שורות מתוך ספר או אתר תמימים. שיטה אחרת היתה להוסיף רעש לטקסט הפרסומי עצמו, בסגנון "Vיא ג ר ה בז1ל!!". זו אמנם הצפה פרימיטיבית למדי – היא חייבת להיות כזו כדי שהנמען האנושי יצליח להבין את המסר – אך היא מספיק טובה כדי לשטות גם בתוכנות סינון מתקדמות.
 
לא מזמן, שודד נועז במדינת וושינגטון השתמש בשיטת ההצפה כדי לחמוק מרודפיו. לבוש במעיל צהוב, משקפי מגן ומסכה רפואית הוא התקרב למכונית משוריינת שהעבירה כספים לבנק, ריסס את השומרים בתרסיס פלפל וברח עם שק כסף. אפשר היה לחשוב שעם כל הציוד הזה הוא יבלוט בשטח, אלא שהוא הפיץ מראש מודעה באתר Craigslist, בה הציע לאנשים עבודה חד-פעמית בתיקוני כביש. השכר המובטח היה גבוה, והם התבקשו להגיע לאזור הבנק בערך בזמן בו התבצע השוד, וללבוש – ניחשתם נכון – מעילים צהובים, משקפי מגן ומסכות.
 

סיכום פסימי

חיים בעולם דיגי(טלי)
 חיים בעולם דיגי(טלי) 
 צילום: GettyImages 
 
עד כמה ניתן להשתמש בהצפה כדי להגן על הפרטיות שלנו? במידה מסוימת, הדבר כבר נעשה עבורנו. אם מישהו פורץ למסד נתונים של אתר מכירות ענק וגונב את רשימת כרטיסי האשראי, יש לו כמה מיליוני כרטיסים מכל רחבי העולם לבחור מהם, ומבחינה סטטיסטית סביר להניח שזה לא יהיה הכרטיס שלכם. מצד שני, קשה יותר לבלבל אדם נחוש שיודע בדיוק מה הוא מחפש, וישנם נתונים שקשה להסוות, כמו למשל מספרי תעודות זהות מתוך המאגר הרשמי של משרד הפנים שמסתובב ברשת. לשם כך צריך יותר יצירתיות ותכנון, וכל דוגמה ספציפית שניתן תאבד מיד מתוקפה בגלל הפרסום הרחב שלה כאן. אבל רק לצורך ההדגמה, אפשר לפענח את מבנה קובץ הנתונים של המאגר הנ"ל ולהעלות בחזרה לרשת גרסה "משופצת" עם כמה פרטים אקראיים ששיניתם (שלכם ושל אחרים, כמובן, כדי שאי אפשר יהיה לאתר אתכם בהשוואה פשוטה בין מאגרים). אם אינכם מוכשרים מספיק כדי להסוות את המידע האישי שלכם בצורה יעילה, תוכלו רק להתחרט שלא עשיתם משהו כשעוד היתה לכם הזדמנות.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by