ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
טכנולוגיה 
אז מה זה מחשוב ענן? 
 
  צילום: GettyImages    
טכנולוגיה |
 

לאחרונה אנו שומעים יותר ויותר את צירוף המילים "מחשוב ענן" (Cloud Computing) כהבטחה הגדולה של עולם המחשבים. הגיע הזמן להסביר על מה, בעצם, מדובר ומי צריך את זה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
"ענן". אף אחד לא באמת יודע מה זה - וגם לא רוצה לדעת
 "ענן". אף אחד לא באמת יודע מה זה - וגם לא רוצה לדעת 
 צילום: GettyImages 
 
כדי להבין את הרעיון של "מחשוב ענן", עלינו להבין קודם כל את הרעיון של "ענן". ה"ענן", דימוי שהומצא בשעתו כדי לתאר את רשת האינטרנט עצמה, הוא מסך הערפל שאנו שמים בשמחה בינינו לבין הטכנולוגיה.

לדוגמה, תשתית החשמל: כשאנו מחברים מכשיר לשקע, אנחנו מצפים לקבל זרם חשמלי. אנחנו לא יודעים וגם לא מעניין אותנו מאיזו תחנת כוח הוא מגיע, באיזה מסלול הוא עובר ומאיזה חומר בונים את עמודי החשמל בשכונה. מבחינתנו, החשמל מגיע מ"ענן" מסתורי כלשהו שדואג לעניינים האלה במקומנו. אותו הדבר נכון לגבי תשתית הביוב: אנחנו יודעים איפה זה מתחיל ולפעמים גם איפה זה נגמר (בחוף הים), אבל כל מה שבין לבין ממש לא מטריד אותנו, וכמה שיותר רחוק מהעין והאף – כך עדיף. שה"ענן" יטפל בביוב.

 

תוכן במקום דיסק קשיח

חוות שרתים. הכל יהיה מותקן בה וזמין עבורנו
 חוות שרתים. הכל יהיה מותקן בה וזמין עבורנו 
 צילום: פליקר, sfllaw 
 
האינטרנט הוא הענן בהא הידיעה: אנחנו מקליקים על לחצנים ומקבלים בחזרה תוכן, בלי לדעת מה קורה לתוכן הזה בדרך. שאילתה תמימה שלנו במנוע חיפוש, לדוגמה, יכולה לעבור דרך עשרות שרתים ומערכות תקשורת ברחבי העולם, בלי שאנחנו נהיה מודעים לשום דבר חוץ מהמידע ששלחנו והתשובה שקיבלנו. זו בדיוק המשמעות של "ענן".

למרות האינטרנט, עולם המחשבים עדיין תקוע בשלב מאד טכני ומאד לא מעונן. זו הסיבה שהרבה אנשים עדיין לא מצליחים להבין מה זה מחשב ואיך עובדים איתו, וזו הסיבה שבמקום להתעסק בתכנים, שהם מה שחשוב באמת, אנחנו מתעסקים בגיגהרצים ובגיגה-בייטים, מתעמקים בפרמטרים של זיכרונות ודיסקים קשיחים ועומדים מבולבלים מול מבחר המעבדים שעל המדפים.

"מחשוב ענן" הוא בעצם הרחבה של ענן האינטרנט כך שהוא יכיל לא רק תוכן, אלא גם כוח חישוב נטו. מחשבים רבי עוצמה בכל רחבי העולם הם שיבצעו את החישובים הדרושים לנו, ולא המעבד הקטן שבתוך המחשב הפרטי. בעולם עתידני שבו מחשוב הענן יהיה נפוץ, לא נקנה עוד כוננים ומעבדים: כשנרצה לאחסן מסמך כלשהו, נשים אותו ב"ענן", ואם נצטרך כוח עיבוד מטורף בשביל פרויקט גמר במחשבים, לא נרוץ לחנות להשקיע אלפי שקלים במחשב מתקדם – ה"ענן" יספק לנו את כל כוח החישוב שצריך. המעבדים ואמצעי האחסון הפיזיים יאוחסנו בחוות ברחבי העולם, מתחת לאדמה או על הירח – מבחינתנו זה לא ישנה כלום, כי אנו נקבל את כל הזיכרון וכוח החישוב לו אנו זקוקים. אפילו תוכנות – בין אם קנויות בקופסה או להורדה – לא ייראו אותו הדבר. לא יהיה שום דבר להתקין – הכל כבר יהיה מותקן בענן, וזמין מיידית בעת הצורך.

 

למה זה טוב?

 
למחשוב הענן יש יתרונות ברורים על פני המצב הקיים. ראשית, המירוץ אחרי החומרה שתתמוך בתוכנות החדשות (ולהיפך) ייפסק ויחסוך לנו המון כסף וכאבי ראש: כל מה שנזדקק לו הוא מחשב "לקוח" פשוט וקליל – מעין טרמינל, או מסך בסיסי עם חיבור לאינטרנט.

מחשב כזה יכול להיות נייד וקל להפליא, וגם זול במידה שלא תאומן, כיוון שרוב הטכנולוגיה הדרושה לבנייתו נחשבת מיושנת כבר כיום. גם אם המחשב יתקלקל, זה לא ישנה כלום כי המידע החשוב לא יהיה עליו – הוא יהיה ב"ענן". אם נצטרך תוכנה מסוימת למשימה אחת ספציפית, לא נבזבז זמן ומקום בדיסק על התקנתה ושומרי החוק בינינו לא יצטרכו לשלם סכום מלא עבור שימוש חד-פעמי: נוכל לקבל כל תוכנה שנרצה למשך הזמן הדרוש ובמחיר תואם, ולא נדאג בגלל דרישות החומרה שלה. למעשה, נוכל לבצע כל משימה שנרצה במחשב בלי להבין כלום בחומרה, והענן יספק למשתמשים בודדים יכולות דמיוניות במונחים ביתיים – כוח עיבוד של מאות ואלפי מעבדים מתקדמים בו-זמנית (בהתאם לעומס על השרתים באותו רגע), ונפח אחסון של מאות טרהבייטים. גם ארגונים ייהנו ממשאבי מחשוב אדירים בלי שיצטרכו לתחזק שרתים משלהם.

 
 

למה זה רע?

אם תקרה תקלה - בום, הלך על המידע
 אם תקרה תקלה - בום, הלך על המידע 
 צילום: GettyImages 
 
הבעיה הגדולה של מחשוב הענן נובעת מהיתרון הגדול שלו – הריכוזיות. ראשית, משתמש הקצה הופך להיות תלוי לגמרי בתקשורת: כל רגע בלי אינטרנט יהיה אבוד לחלוטין. שנית, יהיה קל יותר לפגוע בתשתיות בשוגג או בזדון: וירוס אחד שיופץ בין כמה חוות שרתים יגרום להרבה יותר נזק מאשר הדבקה של מחשבי קצה נפרדים, ואילו למשתמש הקצה עצמו לא תהיה ברירה אלא לסמוך על מנהלי החווה האלמוניים שימנעו תקלות כאלה ושיבצעו גיבויים כהלכה. ישנה, כמובן, גם בעיה קשה של אבטחה: כל המידע של כל המשתמשים יהיה מרוכז וזמין ברשת, ומי שיפרוץ לשרת "ענן" מסוים יגיע להרבה יותר מידע מאשר לו היה פורץ, נניח, לשרת שמוגבל לחברה מסוימת.

מעבר לבעיות הטכניות הללו, קיימת גם בעיה עקרונית: בעלי החומרה יצטרכו סיבה טובה להשקיע כסף ולהעניק לנו את השירותים שלהם, והסיבה הזו תבוא לרוב מהכיס שלנו. היום, כשאנו קונים מעבד, אנו יכולים להריץ אותו במלוא העוצמה עד שינפח את נשמתו ללא עלות נוספת – אך ב"ענן", ייתכן שהספק ידרוש מאיתנו תשלום לפי גיגהרץ-שעה (בתעריף מוגדל בשעות העומס), או עבור כל גיגהבייט אחסון, כמו בימים הנוראים בהם כל דקה באינטרנט תפסה לנו את קו הטלפון וניפחה את החשבון. הבוסים שלנו יהיו לחוצים עוד יותר שנגמור את העבודות בשיא המהירות כי זמן תוכנה ב"ענן" שווה כסף, ואם חברת תוכנה מסוימת תפשוט רגל, לאיש לא תהיה עוד גישה לתוכנה שלה וכל העבודה שנעשתה בה תלך לעזאזל.

 
לשלם לפי זמן-עיבוד רשת לשעה?
 לשלם לפי זמן-עיבוד רשת לשעה?   צילום: GettyImages 
 

אז מה יהיה?

במובן מסוים, ההתעננות בלתי נמנעת. אנו צועדים בכיוון זה לפחות מאז שהמציאו את מייל הרשת, שאפשר לנו לאחסן מסמכים "אונליין". למעשה, כל מנוע חיפוש מפעיל כוח עיבוד עצום עבורנו כשהוא מחפש באינדקסים שלו את מילות המפתח שאנחנו מזינים, ולא חסרות גם תוכנות רשת כגון Google Docs או האפליקציות המקוונות של אדובי.

היתרונות הכספיים של מחשוב הענן עבור משתמשי הקצה – לפחות בטווח הקצר – והאופנתיות שלו יטו את הכף ללא ספק לטובתו (ולראיה, מספיק להסתכל על המחשבים האולטרה-ניידים שנמכרים היום כלחמניות חמות למרות המפרט המצחיק שלהם). עם זאת, ברור שהשינוי לא יתחולל בן-לילה. עד אז, נראה שנצטרך להמשיך לקנות חומרה משוכללת ביוקר.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by