ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
אם לג'יי-לו לא היה תחת 
 
 
צביקה בשור

הייתם קונים את המוזיקה שלה? ואם אבריל לוויין לא היתה נדחפת לטלוויזיה שלכם כל חצי שעה, הייתם מעריצים אותה? יותר ויותר אומנים זורקים את חברות התקליטים ומצליחים רק בגלל דבר אחד. המוזיקה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
האנשים הצפים. איכס, הם גם זקנים
 האנשים הצפים. איכס, הם גם זקנים   
אם אבריל לוויין באמת שולתת, אז בואו נראה אותה. ואם לינקין פארק באמת להקה פ33ה, אז שיבואו גם הם, ויוכיחו. לרגע אחד בוא נראה אותם עומדים בזכות עצמם, בלי מערכת משומנת של יחסי ציבור, בלי קליפ כל חמש דקות ב-MTV, בלי שיתעדו כל פלוץ שלהם בג'נענע. אם המוזיקה שלהם כזו שווה, אם בסופו של דבר לא מדובר רק במוכרי בגדים ששמו להם מיקרופון ליד הפה, אז בואו נראה.

תארו לכם מצב כזה, בו חברת התקליטים שהחתימה את אבריל מחליטה שהיא כבר לא. לא מספיק קטינה, לא מספיק כוסית, לא מספיק "המורדים". יש להם אחת אחרת, שיודעת לירוק אש מהפה, שיודעת לשיר שירים של השטן בלטינית. ולטינית הולך עכשיו מעולה. ובכלל, לויין נשמע נורא יהודי, ומוסלמים הולך הרבה יותר טוב מאז שבנו את התאומים מחדש. ובכלל, עופי מכאן.

פתאום אין שערים של מגזיני נוער, ואין קליפים. אבל מה לעשות, הגברת לויין רוצה להמשיך ולעשות את המוזיקה שלה. עכשיו היא צריכה להתמודד לבד. רק היא, המוזיקה והאינטרנט הגדול. אתם חושבים שהיא תעשה את זה? אישית, אני לא חושב שיש לה סיכוי. גם לא ללינקין.


"עשינו כסף"

אבל יש מי שמצליח לעשות את זה. בלי לדפוק על הדלתות של ארטיסטה, או של סוני, או של קולומביה מיוזיק, הם פשוט מוציאים את המוזיקה שלהם ומצליחים לחיות מזה, בחיי. קחו למשל את The Floating Men. בטח לא שמעתם עליהם, כי אין להם מושג איך מתלבשים. האמת, גם המוזיקה שלהם לא בדיוק מכוונת למה שקורה עכשיו. קצת פולק אמריקני, קצת רוק. נשמעים כמו שלישית מעריצים מוכשרת למדי של מארק קנופלר מ"דייר סטרייטס". לא משהו שאפשר לדחוף בקלות אצל גיא פינס.
 
קינג
 קינג   
אז איך זה שהם הצליחו להרוויח על האלבום האחרון שלהם עוד לפני שהם נכנסו להקליט אותו? עובדה. העיתון (שאף אחד לא שמע עליו) The Tennessean מספר את הסיפור. ללהקה יש אתר, ומדי פעם אנשים נכנסים, ושומעים קצת מהחומר הישן, ומתאהבים. ומפה לשם, אם לשאול את האמרגן שלהם ניל אינסטמן "עשינו כסף; היינו בצד הנכון של העקומה עוד לפני ששחררנו את האלבום. כבר בפברואר האחרון התחלנו לטפטף לאנשים שאנחנו מוציאים אלבום חדש, עיצבנו מחדש את האתר, 'לחצנו' על המעריצים, וביוני כבר נכנסנו להקלטות".

על פי אינסטמן, 20,000 דולר נכנסו לכיסה של הלהקה שאף אחד לא מכיר לפני שהאלבום יצא לשוק. כל מעריץ קנה אלבום, וחלק גדול מהם שילם עוד שמונים דולר חברות במועדון המעריצים המפנק של הלהקה. תמורת החברות הוא קיבל עותק חתום וממוספר, ועוד ארבעה עותקים לחלק לחברים, כדי שהוא יוכל להוכיח להם איזה טעם משובח יש לו, ורגע, זה עוד לא נגמר. הם קיבלו גם קופסא מהודרת עם DVD מההופעה האחרונה של הלהקה, כרטיס VIP להופעה הבאה, וזוג תחתוני בוקסר. מי שהקדים ונרשם למועדון בזמן קיבל את השם שלו רשום בחוברת שצורפה לאלבום. כמה יותר מגניב אפשר להיות?

"כל הרעיון היה לערב את המעריצים שלנו יותר, לתת להם קצת מוצרים לחלק לחבר'ה ולתת להם להשתמש באתר כמו שצריך", מסביר אינסטמן, "אנשים קונים את הקופסא ואז הם רוכשים אלבומים ישנים של הלהקה". האתר נתמך על ידי רשימת תפוצה שכוללת 7,500 מיילים, ונאספה במהלך סיבובי ההופעות של הלהקה ברחבי אמריקה. "אנשים קונים כי הם רוצים לתמוך בלהקה. עם השנים, כשבנינו את האתר והתחלנו את מערכת היחסים עם המעריצים שלנו, זה מרגיש כמו משפחה גדולה", אמר סקוט אוואנס, הבאסיסט של הלהקה.


האמן שפעם קראו לו פראייר

נכון תענוג? אז בטח תשמחו לשמוע ש-The Floating Men לא לבד. פרינס, אחרי שהספיק לריב עם כל אידיוט בכל קומה של כל בניין בו שוכן משרד של חברת תקליטים, החליט לתת למעריצים שלו את הגישה כל הדברים החדשים שהוא מוציא, בלי תיווך ובלי חוזים. המעריץ ישלם 100 דולר בשנה, יקבל ת'כלס את כל מה שהאיש מוציא. וזה די המון. בריאן זיק, אחד מאלה ששלפו את המאיה לטובת האיש שפעם קראו לו פרינס, לא יכול להיות מרוצה יותר. "אתה מקבל את הסאונד צ'ק, את קונצרט הפרה-פארטי, או קונצרט האפטר-פארטי. זו חוויה גדולה הרבה יותר מאשר אם הייתי רק קונה את האלבום בחנות והולך להופעה. ועדיין נשארו לי שמונה חודשים למנוי. איזו עסקה".
 
 
גם האיגלס, קשישי הוטל קליפורניה, פתחו תוכנית מעריצים ברשת לרגל שובם לפעילות. גם הדיקסי צ'יקס. המעריצים יותר משמחים לשלם לאמנים עצמם. "נתתי לפרינס מאה דולר", אומר זיק, "דרך החנויות וחברות התקליטים הוא היה מקבל ממני דולר, אולי שניים לאלבום. כמה אלבומים הייתי צריך לקנות כדי לתת לו סכום שכזה תמורת העבודה שלו? כנראה יותר מכמות האלבומים שהוא יוציא".

אינסטמן, האיש שמאחורי ההצלחה של The Floating Men, רוצה עוד. עכשיו הוא מתכנן להקים מודל חדש בו המוזיקה שייכת למוזיקאים, והקשר בין המוזיקאי למעריצים חזק במיוחד. "המודל שלנו מתאים ללהקות שעדיין עושות סיבובי הופעות ומנסות לעשות את הצעד הנוסף. אתה לא צריך להוציא 100,000 דולר כדי להוציא אלבום טוב, ואני לא צריך שום חברת תקליטים גדולה".

אולי כשאבריל לוויין, או החברים מלינקין פארק, ימצאו את עצמם מוטלים עם התחת על רצפת האספלט הקשה של החיים, הם ירימו אתר שכזה. אולי הם אפילו יצליחו לשרוד בלי עזרה של מעצבי תדמיות ובוני מותגים. מה שבטוח, אז זה יהיה באמת בגלל המוזיקה.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by