ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
טכנולוגיה 
ההיסטוריה של התלת ממד 
 
  צילום: flickr, anamobe    
טכנולוגיה |
 
דורון פישלר

איך עושים האקינג למוח כדי שיראה עומק במקום שבו הוא לא נמצא? קיצור תולדות התלת-מימד, חלק ראשון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
עידן הקרח 3. בקרוב בתלת ממד
 עידן הקרח 3. בקרוב בתלת ממד 
 צילום: יח"צ 
 
שאלה מתחכמת: למה יש לנו שתי עיניים ולא אחת? סיבה טובה אחת היא שאם חס וחלילה יקרה משהו לעין אחת שלנו, תמיד טוב שתהיה אחת ספייר. סיבה אחרת היא כדי לשמור על הסימטריה בפנים. אבל הסיבה האמיתית לכך שיש לנו שתי עיניים היא כדי שנוכל לצפות בסרטי תלת-מימד, כי אין כמו לראות דינוזאורים קופצים מתוך המסך ודורכים על הצופים בשורה שלפנינו באופן ריאליסטי.

דוגמה לסרט כזה הוא 'מסע אל בטן האדמה', שמוקרן בימים אלו בגרסה תלת ממדית ב"יס פלאנט" ברמת גן ובחיפה (בקולנועים אחרים מוקרנת גרסתו הרגילה והדו ממדית של הסרט). בשנה הבאה צפוי מבול אמיתי של סרטי תלת-מימד: כל אולפני האנימציה ההוליוודיים הגדולים עברו להפקת סרטים כאלה, כך שאת "עידן הקרח 3" ואת "צעצוע של סיפור 3" נוכל כבר לראות בגרסה בעלת עומק (פיקסאר יגדילו לעשות ויוציאו מחדש את שני סרטי "צעצוע של סיפור" הראשונים בגירסת 3D). אליהם יצטרף גם ג'יימס קמרון, שמבטיח כבר שנים לחולל מהפכה עם אפוס המד"ב התלת-מימדי שלו, "אוואטאר".

בארה"ב קיימים כבר קרוב לאלף בתי קולנוע בעלי יכולת להקרנה תלת ממדית דיגיטלית, ומספרם עולה בכל חודש. חשוב גם להבהיר שלתלת ממד המודרני אין קשר למשקפי הכחול-אדום עם מסגרת הקרטון המתפוררת שאתם אולי זוכרים מילדותכם.
 

לעשות האקינג למוח

 סיבה אחת לבום התלת-מימדי הנוכחי בהוליווד היא הצורך להשיב מלחמה לקולנוע הביתי ההולך ומשתכלל ביצירת חוויה קולנועית שאי אפשר (בינתיים) לשחזר בבית. אבל הסיבה האמיתית היא הפחד מפיראטיות. סרטי תלת-מימד נהנים מההגנה האולטימטיבית מפני פיראטיות: מצלמת וידאו שתצלם את המסך מתוך האולם תקלוט רק תמונות מטושטשות, וממילא למסכי מחשב אין יכולת להציג תמונות תלת-מימד. 
אז איך העסק הזה עובד? כאמור, יש לנו שתי עיניים, ויש לכך סיבה טובה. כל עין מסתכלת על העולם מזוית שונה במקצת, אבל ההבדל תלוי בעד כמה רחוק מאיתנו מה שאנחנו מסתכלים עליו. כשאנחנו משקיפים מרחוק על הרי גולן, המרחק בין העיניים שלנו זניח לגמרי, והתמונה שרואה כל עין זהה; לעומת זאת, כשאנחנו מרימים את יד ימין אל מול הפרצוף ובוהים בה – הנה, בדיוק כמו שאתם עושים עכשיו – כל עין רואה אותה מזווית שונה באופן משמעותי, כפי שאתם יכולים לראות אם תעצמו לסירוגין עין אחת ואחר כך את השניה. שנים של שימוש בעיניים אימנו את המוח שלנו לדעת שככל שההבדל בין התמונות שמתקבלות מכל עין גדול יותר, כך החפץ שבו אנחנו מסתכלים קרוב יותר. תכונה שימושית, אם כי בימינו היא לא ממש הכרחית להישרדות, מלבד במשחקי טניס.

המוח הוא מערכת חכמה, אבל גם למערכות חכמות אפשר לעשות האקינג. כדי לגרום למוח לראות עומק במקום שבו הוא לא קיים, כל מה שצריך לעשות הוא לגרום לכל עין לראות תמונה שונה במעט. קל להגיד, קשה לעשות: בקולנוע יש רק מסך אחד ועליו מוקרנת רק תמונה אחת בכל רגע. איך גורמים לכל עין לראות משהו אחר?
 

הניסויים בתלת ממד: מאז ועד היום

תמונה תלת-מימדית בשיטת האדום/כחול
 תמונה תלת-מימדית בשיטת האדום/כחול 
 צילום: Flickr, TheAlieness GiselaGiardino²³ 
 
הניסויים הראשונים ביצירת סרטי תלת-מימד נעשו עוד לפני שהיה לסרטים צבע, או סאונד – בשנות העשרים של המאה שעברה. אחד הניסיונות הראשונים ניסה להסתיר, פיזית, את המסך. על המסך הוקרנו לסירוגין תמונות שנועדו לעין ימין ולעין שמאל. הצופים היו אמורים לרכון מעל מתקן המחובר לידית הכיסא, שהסתיר בכל פעם עין אחת, בתיאום עם המקרנה. זה נשמע לא נוח באופן קיצוני, ועוד יותר מזה מועד לתקלות. אין פלא שהשיטה הזו לא כבשה את העולם.

כאן נכנסו לתמונה המשקפיים. הפתרון הותיק, הנוסטלגי והלא-ממש-אהוב היה משקפי הקרטון הכחולות-אדומות. העדשה הכחולה חוסמת את הצבע הכחול, ומאפשרת לעין אחת לראות רק את צבעי האדום שעל המסך; העדשה השניה עושה את ההיפך, ומעבירה רק את הצבע הכחול. על המסך הוקרנו זו על גבי זו תמונה כחולה ותמונה אדומה, שהיו שונות מעט זו מזו, וכל עין ראתה רק אחת מהן. כל זה יפה מאוד בתאוריה, אבל הבעיה היא שאף אחת משתי העיניים לא רואה בצורה כזו תמונה נורמלית בצבע מלא, אלא תמונה מונוכרומטית בצבע אחיד. בחיים האמיתיים הצבע שרואות שתי העיניים זהה. אנחנו לא רגילים לשלב תמונות בצבעים שונים, ולכן לא כל הצופים בשיטה הזאת הצליחו לחוות את אשלית העומק, וגם אם הצליחו – התמונה היתה בהכרח נטולת צבע ומעוררת כאב-ראש.

התלת-מימד המוצג בבתי קולנוע היום עושה שימוש בשיטות מתקדמות הרבה יותר שמאפשרות צפיה קלה בצבע מלא. בתי הקולנוע משקיעים הון עצום בהסבת אולמות הקולנוע לכאלה המסוגלים להקרין סרטי תלת-מימד, והוליווד משקיעה לא פחות בהפקת הסרטים האלה. אבל כאן העניינים מסתבכים: שלוש טכנולוגיות שונות נאבקות על הכתר התלת-מימדי. על המאבק בינהן - והאם הוא טוב או רע ליהודים - נספר בחלק השני. המשך יבוא.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by