ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
הצדק יצא לאור 

הצדק יצא לאור

 
 
יוסי ארדמן

חוק סינון אתרים עלה למשפט פומבי מול מושבעים מהקהל ומול שופטים ועורכי דין שדנו בעיקר על פורנוגרפיה • צפו בשופטים קובעים: "החוק לא נראה לנו. נקודה"

 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרכז הכנסים של המועצה לישראל יפה בת"א התמלא ביום שלישי, 14.05.08, בעשרות עורכי דין, כתבים ואזרחים שאיכפת להם, שהגיעו לקחת חלק במשפט הפומבי שארגן איגוד האינטרנט הישראלי לחוק סינון האתרים באינטרנט (הצעת חוק 892). הקהל הרחב, שתמך ברובו בביטולו של החוק, ידע מדוע הוא מגיע – וזכה למיצג משפטי מתוסרט היטב. ממש פרקליטי T.A. המשפט הציבורי נערך ביוזמה של איגוד האינטרנט הישראלי ומועצת העיתונות, ומטרתו להעלות את נושא הצנזורה וסינון האתרים לדיון הציבורי.

(3:08 דק')
צילום ועריכה: יריב וינברג
 
 
 
השופטת בדימוס דליה דורנר ישבה בראש הרכב השופטים (שכלל גם את עו"ד עמיהוד בן פורת והרב מתתיהו טננבאום) וניהלה את הדיון בצורה חייכנית וקורצת – האווירה הקודרת האופפת בדרך כלל את מסדרונות בתי המשפט לא הורגשה הפעם. עו"ד אילן בומבך, המייצג את ההגנה ותומך בחוק הסינון, פנה אליה בתחילת הדברים, ספק ברצינות ספק בצחוק, וביקש ממנה לפסול את עצמה – כיוון שבשבתה כיו"ר מועצת העיתונות כבר הביעה את דעתה הנחרצת נגד התיקון לחוק.

את התביעה, שמן ההתחלה זכתה לאהדת הקהל והשופטים, ייצג עו"ד רון גזית. גזית היה זה שייצג את פלייבוי לפני 10 שנים בבג"צ, במשפט בו שפטה דורנר. המשפט, אגב, הוכרע לטובת פלייבוי, שקיבלו היתר לשדר כאן בארץ, כך שאנחנו בידיים טובות. גזית טען כי אם יחסמו 30 מיליון אתרים, האינטרנט יהיה איטי ובלתי אפקטיבי, מה שאומר אסון לכלכלה. כיוון שמטבע הדברים, חסימת האתרים תכלול גם כמה אתרים חיוניים, משמעות הדבר היא שכולנו ניפגע. בעניין זה כדאי להזכיר כי בארצות הברית נחסם אתר של המפלגה הרפובליקנית כיוון שהופיעו בו מילים כמו Bush (סלנג לשיער הערווה) ו-Dick.
 

מדרון חלקלק במדינה ללא סודות

הרכב השופטים (צ': יוסי ארדמן)
 הרכב השופטים (צ': יוסי ארדמן)   
"הטיעון המרכזי של תומכי החוק הוא הצורך למנוע פורנוגרפיה מילדים", אמר גזית, "אבל החלה של חוק כזה תאפשר לסנן תכנים אחרים בנוסף לפורנוגרפיה – ולא יירחק היום בו דבר כה ייעשה. זהו מדרון חלקלק ועל כן לא קיים בשום מדינה מערבית". גזית הסכים כי המדינה צריכה לחייב את ספקיות האינטרנט לחנך לגלישה בטוחה באינטרנט, אבל לא ייתכן כי תהיה ברירת מחדל שלילית – והסינון יחול עלינו באופן אוטומטי.

במשפט עלה מספר פעמים ההבדל המהותי בין האינטרנט לטלוויזיה, רדיו או עיתון. בטלוויזיה וברדיו הגוף המשדר אינו אנונימי ומשלם על זכות השידור לאחר שזכה בה במכרז. האינטרנט, לעומתו, פתוח לכלל הציבור בכל העולם - אין רישיון רגולטורי ולא נוגעים בתכנים. האנונימיות באינטרנט היא כלי ראשון במעלה והוכרה בארצות הברית כחוק יסוד. לכל אדם בגיר זכות להסתכל בערב בבית בסרטים כחולים בלי שהוא יצטרך להיכנס לרשימה של הספק בו הוא יגדיר כי הוא מעוניין לצפות בסרטים כחולים.

הבעיה היא, גרסה התביעה, כי במדינת ישראל אין סודות, ואם מחר מישהו יגיש מועמדות לתפקיד דיין במועצה הרבנית, וספקית האינטרנט תדליף לעיתון כי אותו אדם ביקש לבטל את צנזור האינטרנט שלו (גם מבלי שצפה בסרטים כחולים בפועל) זה יוכל לפגוע בשמו הטוב. זאת משום שיש קהילה שמרנית גדולה במדינת ישראל.
 
 

להרחיק את הילדים מכל סכנה, או לחנך?

קו ההגנה העיקרי זעק: חייבים לסנן את הרשת ולשמור על הילדים. עו"ד ההגנה אילן בומבך, לדוגמה, בחר להציג אירועי פגיעה מינית שקרו בעקבות קשר שנוצר באינטרנט: בני נוער שהתעללו בחבריהם, צילמו את מהלך ההתעללות והעלו את התמונות לרשת, וכן הורים שצפו עם ילדיהם באתרי פורנוגרפיה.

משה גורלי, עד מטעם התביעה, הגיב לדברים אלו ואמר: "ההגנה על ילדים היא תכלית ומטרה ראויה, אך לא על זה הויכוח. דברים רבים מהווים סכנה ביום יום - כמעט כל פעילות שהילדים עושים מהווה סכנה. האם עלינו להרחיק את הילדים מכל אלה, או שמא לחנכם מפני אלה?", תהה גורלי. "האם ובאיזו מידה אנחנו רוצים שהמדינה תכנס אלינו הביתה ותשתתף איתנו בחינוך וגידול הילדים?", סיכם.

עו"ד אפרת דון יחיא, שהיתה עדה מטעם ההגנה, טענה כי יש להחיל את החוק אוטומטית על כל המשפחות ובתי האב בגלל הבורות של רוב ההורים. דון יחיא אף סיפרה כי כיום היא משתמשת בתוכנת סינון של ספק האינטרנט, אך לעיתים קרובות התוכנה מונעת מילדיה להיכנס לאתרים להם הם זקוקים, ולכן כאשר ביתה מבצעת חיפוש לצרכי לימודים, היא מפסיקה את פעילות התוכנה.

"אם תהיה חסימה כוללת" טען עו"ד גזית בתגובה, "לא תוכלי לאפשר לבת שלך לגלוש לאתרים שהיא תזדקק להם" .
 
 

פסק הדין: התנגדות נחרצת לחוק

"מי שמתנגד לחוק ירים את ידו. אני רואה שאין טעם לספור" (צ' מתוך הכתבה)
 "מי שמתנגד לחוק ירים את ידו. אני רואה שאין טעם לספור" (צ' מתוך הכתבה)   
בפסק הדין פסקו השופטים נגד החוק. "החוק כפי שהוא לא נראה לנו", כך פתחה דורנר את דברי הסיכום של המשפט הפומבי. "השקפתו הבסיסית לא נראית לנו. הוא יוצר קטגוריה שלא ברור לנו מה היא", פסקה השופטת דורנר ואליה הצטרפו עמיתיה השופטים. הרב טטנבאום היה בדעת מיעוט, לפיה גרס גם הוא שהחוק בעייתי, אך בהיעדר הסדרה עצמית - יש לקבל אותו. עם זאת, העירו השופטים, יש מספר אתרים שהם בגדר האסור והפלילי, כמו אתרי פדופיליה ואונס, ואליהם יש לחסום את הגישה. השופטים העירו כי הם מצפים מספקיות האינטרנט להתאגד וליצור אמנה משותפת, וכי יש לתת לספקים ולאתרים למיניהם שנה אחת לחתום על אמנה זו. "החלטנו ברוב גדול כי אין מקום להתערבות של המחוקק בנושא הזה".

בנוסף להחלטת השופטים, נערכה הצבעה בקרב הקהל ששימש כחבר מושבעים. גם כאן נחל החוק הפסד צורב: 80% מהמושבעים באולם התנגדו נחרצות להצעת החוק.
"נראה שהאוטובוס של ש"ס נתקע בדרך", העיר עו"ד בומבך, שייצג את הגנת החוק, כששמע את תוצאות המשפט.

כעת נותר לחכות ולראות מה יקרה בכנסת, ויותר מאוחר, כצפוי, בבית המשפט העליון. הבשורה החשובה מן המשפט הזה, על אף שהיה משפט מדומה, היא כי ישנם אנשים רבים שמתנגדים לחוק הסינון בכל תוקף. יש לקוות כי הם יתנו את הטון במאבק ויעזרו להלחם בחוק הסינון.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by