ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
זה לא הגודל, זה העובי 

זה לא הגודל, זה העובי

 
 
דורון טילמן

בזמן האחרון ירדו משמעותית מחירי המסכים הדקים. דורון טילמן מסביר את ההבדלים בין המסכים השונים ובודק מה כדאי

 
 
 
 
 
 
 
 
 
אם יש משהו שמרבית רכיבי המחשב ידועים בו הוא העובדה שמחירם יורד ומרבית המדדים בהם נמדדת איכותם עולה, וכל זאת בדרך כלל בשבוע הראשון לאחר הקניה. למזלנו הרב (או לא) אין הדבר מתרחש בקצב מסחרר מבחינת הרכיב הכי נצפה במחשב, הלא הוא המסך.

לפני כמה חודשים עסקנו בתהליך רכישת צג למחשב, אבל אז התמקדנו בעיקר בצגי ה-CRT הגדולים. אבל לנוכח הירידה העקבית (ואיטית) במחירם של צגי ה-LCD השטוחים, החלטנו שהגיע הזמן לתת גם להם במה.
 

איך זה עובד?

ככה זה עובד!
 ככה זה עובד!   
מבלי להיכנס לפרטים טכניים מיותרים, מסך ה-LCD של המחשב דומה מאוד לאותם מסכים זעירים המקיפים אותנו בחיי היום יום, בשעון הדיגיטאלי, במחשבון הכיס ואפילו במיקרוגל.

הצגת התמונה מתחילה במקור אור בחלקו האחורי של המסך, לרוב בצורת נורות פלורוסנט. האור מגיע לקדמת המסך אשר מכיל מיליוני חורים זעירים. על ידי שימוש במסננים, כל חור יכול להעביר אחד משלושה צבעי יסוד – אדום, ירוק וכחול (RGB), כאשר כל שלושה חורים כאלה מרכיבים למעשה את יחידת התמונה אשר אנו מכירים בשם פיקסל (Pixel). יצירת התמונה עצמה נעשית על ידי חסימה של מעבר האור דרך אותם פיקסלים, באמצעות גבישים נוזליים הפועלים כמעיין תריסים קטנים.שימוש בטכניקה זו, כפי שתראו בהמשך, יוצרת מגוון רחב של יתרונות וחסרונות לעומת מסכי השפופרת הקתודית (CRT) הנפוצים.
 

ההבדל גדול

 
במבט ראשון אפשר לטעות ולחשוב שההבדל הגדול בין צג LCD ל-CRT הוא הגודל, או ליתר דיוק הקוטן. עוביים לא עולה על סנטימטרים בודדים ואף ניתן לתלות אותם על הקיר. עוד אפשרות חביבה היא היכולת להתקינם בצורה מאונכת (Portrait), לשם הצגה של דף שלם במסמך למשל. בדקו קיום יכולת זו (התלויה גם במבנה הפיסי ונקראת לעיתים Pivot Function) לפני הקניה, אבל זכרו כי במסך 15" אין לכך יתרונות רבים במצבים מסוימים.

אם כבר עסקנו בגודל, זה המקום להזכיר את צורת המדידה של המסכים אשר נעשית באינטשים באלכסון בין שתי פינות מנוגדות. אבל הגודל הנצפה (VIS – Viewable Image Size), האזור בו תופיע התמונה, קטן בסדר גודל של 1-2 אינטש מהנתון המפורסם במסכי CRT, בעוד שהוא נכון לחלוטין ב-LCD. מכאן ש-CRT בגודל 17” זהה בקירוב ל-LCD בגודל של 15”.
 
 

על חודה של נקודה

משנים רזולוציה
 משנים רזולוציה   
בדומה למסכי CRT, גם מסכים שטוחים משתמשים במעיין שלוש נקודות צבע אשר מרכיבות יחדיו את הפיקסל, שהוא למעשה יחידת התמונה הקטנה ביותר. אבל השוני הוא שכאן אותן נקודות צבע זעירות הן למעשה רכיב פעיל במסך, ולכן יש מגבלות פיסיות לגודלן. וככל שרוצים ליצור מסך בגודל כלשהו אשר תומך ברזולוציה מסוימת יש להשתמש ב-Subpixel קטנים יותר. היצרנים נוטים לפרסם את גודלו של הפיקסל, (גודל נקודה/Dot Pitch), שהינו בסביבות 0.30 מ"מ, אבל חשיבותו פחותה מאשר במסך CRT.
מכיוון שכל אותן נקודות אור המרכיבות את הפיקסל מסודרות על משטח שטוח, אחד מהיתרונות הוא שמבחינת גיאומטרית, התמונה תהיה תמיד מושלמת – קו ישר תמיד יהיה ישר, ואין צורך בכיונונים בנושא.
 

רזולוציה

מסכי LCD אינם גמישים כל כך ביכולת שינוי הרזולוציה כמו אחיהם הגדולים, ומגיעים עם מה שנקרא Native Resolution, בה פועל המסך. ככל שהמסך גדול יותר, כך גם (ברוב המקרים) תגדל הרזולוציה שלו. כל שינוי בהפרדה (מעבר בין 768*1024 ל- 600*800 למשל) מתבסס על חישובים (Scaling) הגורמים לכמה פיקסלים לפעול כפיקסל בודד או לחילופין שכפול הנתונים של כמה פיקסלים. פעולה זו עלולה לגרום לעיוותים בתמונה, ולכן כדאי להתאים את קניית המסך לרזולוציה בה אתם נוהגים להשתמש רוב הזמן.
 

צבע אמיתי

ככה זה נראה מקרוב
 ככה זה נראה מקרוב   
צבעוניות התמונה שמוצגת על המסכים כיום נלקחת כדבר מובן מאליו, ומעטים זוכרים את הימים של מסכי מונוכרום ירוקים או CGA בעלי 4 צבעים. בחלוף השניה, קירבו השיפורים הטכנולוגיים גם את המסכים השטוחים לגבול 16 מיליון צבעים ב- 24 ביט, אבל הם עדיין לא טובים בכך כמו ה-CRT. מכיוון שבדרך כלל לא מתפרסמים נתונים בנושא כמות הצבעים המוצגים באמת, שלא לדבר על איכותם, מאוד כדאי לקרוא סקירות בהם נערכו בדיקות שכאלה.

אחת הסיבות לבעיית הצבע (ובעיות אחרות) היא הדרך בה מועבר המידע מכרטיס המסך לצג – ממצב דיגיטאלי במחשב, לאות אנלוגי איתו עובדים מסכי CRT. מסך שטוח מייצר את התמונה דווקא מאות דיגיטאלי, דבר המצריך המרה בחזרה למצב זה במסך, דבר שלא תורם לדיוק בנתונים השונים, ביניהם גם הצבע. שימוש בממיר אותות מאיכות ירודה עלול לפגוע עוד בכמות ו-"אמיתות" הצבעים, וזו רק ההתחלה. הפתרון הוא שימוש בכרטיס מסך בעל יציאה דיגיטאלית יחד עם מסך בעל חיבור שכזה בתקן שנקרא DVI.
 

בהירות

הבהירות (Brightness) של מסכים שטוחים היא דווקא אחד הצדדים החזקים שלהם ואף מנצחים בה לא פעם את אחיהם הגדולים והכבדים. נתון זה נמדד בערכים הנקראים Nits (וגם cd/m2) ובאופן כללי ניתן לומר שכמה שיותר יותר טוב. נתונים כמו 200-250 הם סבירים בהחלט, ו-300 מכובד מאוד.

עד כאן להפעם בנושא מסכים שטוחים. בשבוע נמשיך במדריך ובו נספר על נתונים כמו ניגוד, זמן תגובה, פיקסלים מתים ועוד.

כמו תמיד, אל תשכחו לבקר בפורום התמיכה ובאתר Netsupport ואם יש עוד נושאים שמעניינים אתכם/ן, על תהססו לספר לנו על כך, בתגובות, או בפורום.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by