ב-Online
 
 
 
 
 
 
 
 
תואמי Eee: הדבר הגדול הבא 

תואמי Eee: הדבר הגדול הבא

 
 
דורון פישלר

כולם מתלהבים מה-Eee כאילו מדובר באייפון • אולי בצדק - כי ה-Eee וכל חיקוייו הם לא אופנה חולפת, אלא <b>הדבר (האמיתי) הבא</b> • אז איך זה שמי שהכי צריכה לפחד היא דווקא מיקרוסופט?

 
 
 
 
 
 
 
 
 
המיני-נוט של HP. תואם Eee (צ': יח"צ)
 המיני-נוט של HP. תואם Eee (צ': יח"צ)   
מה יש לכולם מה-Eee? כולה מכשיר קטן ולא משוכלל במיוחד, אבל כולם מתלהבים ממנו כאילו היה איזה אייפון. קודם Asus מוכרת מיליוני יחידות של ה-Eee וממהרת להכריז שהדור הבא בדרך. רגע אחר כך HP הציגה את המיני-נוט, מכשיר תואם-Eee. שניה אחר כך דל אומרת שגם היא רוצה. אינטל נזכרת שה-Classmate שלה ממילא כל הזמן היה כזה, וגם משיקה את מעבד ה"אטום" שמיועד בדיוק למחשבים כאלה. ומיקרוסופט מאריכה את חיי ה-XP במיוחד בשביל המחשבים האלה.
 
 
"פחחחחח" אומרים המפחפחים, "כולה אופנה. אתמול כולם קנו ג'ינסים נמוכים מדי, היום הם קונים Eee. מי צריך את זה בכלל? תוך חודשיים-שלושה הם חוזרים ללפטופים הישנים".

פחחחח אתם בעצמכם, אני עונה להם. לא רק שה-Eee ותואמיו כאן כדי להישאר – הם עומדים להפוך לסטנדרט החדש. תוך כמה שנים רוב המחשבים הניידים בעולם יהיו מהסוג שמזכיר את ה-Eee, ומחשבים ניידים גדולים וחזקים יותר יהיו מיעוט. רוצים הוכחה? תסתכלו על הווקמן.
 

ממש שלאגר, הווקמן הזה

ווקמן מודל 79'. (צ': Flickr, Miniteca.org)
 ווקמן מודל 79'. (צ': Flickr, Miniteca.org)   
ב-1979, הרבה לפני ה-MP3 או אפילו הקומפקט-דיסק, אנשים שמעו מוזיקה מתקליטים או מקסטות קטנות שהסרטים שלהם תמיד הסתבכו. סוני הוציאו אז לשוק טייפ חדש, שאותו כינו "ווקמן". מבחינה טכנולוגית הוא היה מכשיר די מפגר. איכות הסאונד שלו לא היתה משהו. היה בו מקום רק לקלטת אחת. לא היה בו אקולייזר, רדיו, או אפילו רמקול. היו לו רק שני יתרונות: הוא היה זול מאוד, והוא היה קל מאוד. הוא היה הצלחה מטורפת, נמכר במיליונים רבים, ושם המותג הפך למילה מדוברת.

כל זה לא קרה במקרה. זה קרה כי כשאתה יושב באוטובוס, או סתם מסתובב בעיר ותוהה האם יצא כבר "מעריב לנוער" עם הפוסטר החדש של צביקה פיק ואז נזכר שצריך לחזור הביתה כי תיכף מתחיל "שלושה בדירה אחת", אתה לא צריך אקולייזר. אתה צריך מכשיר שמנגן מוזיקה ישר לאזניים שלך - וזהו. הוא לא צריך לנגן חזק (באזניות שומעים מצוין), ולא טוב במיוחד (כי מי באמת שומע את ההבדל עם הרעש של האוטובוס). רצוי שהוא יהיה קל ככל האפשר – כי רק ערסים מסתובבים עם בום-בוקס על הכתף – ושהוא יהיה זול ככל האפשר, כי האינפלציה משתוללת.
 
 

היום כל טלפון נייד הוא בום-בוקס

היום, כש"ווקמן" הפך לשם של סלולרי של אריקסון, כשאתה קונה מחשב נייד עם מסך 19 אינץ' ומעבד כפול-ליבה, אתה קונה בום-בוקס: מכשיר גדול וכבד בעל יכולות שרובנו ממש לא צריכים. כשאתה יושב בבית קפה וגולש ביוטיוב בעודך מחכה לדייט שפגשת בפייסבוק ואז נזכר שצריך לחזור הביתה כי עוד מעט מתחיל "אבודים" (ואז אומר לעצמך, "נה, נוריד את זה אחר כך בביטורנט"), אתה לא צריך מסך ענק, אתה לא צריך כרטיס גרפי מתקדם ואתה לא צריך 256 ג'יגה של כלום. אתה צריך מכשיר שאפשר לגלוש בו באינטרנט ושנוח להקליד עליו. ושיהיה קל. ושיהיה זול. וזהו ה-Eee – הווקמן של המחשבים הניידים.

ההבדל הוא שהיום כבר יש טלפונים סלולריים, שכבר יכולים לשמש כנגן מוזיקה, מחשב נייד, מצלמה וטוסטר. אבל עם כל הכבוד לטלפונים סלולריים, אפילו החכמים שבהם, זה פשוט לא שיא הנוחות לקרוא ולכתוב עליהם. כדי להקליד בנוחות אין תחליף למקלדת מלאה. לכן צריך מכשיר שיהיה גדול מספיק כדי להכיל מקלדת שאפשר להניח עליה עשר אצבעות - וסנטימטר אחד לא יותר מזה. רוב המחשבים הניידים של היום בקושי ניידים – אי אפשר לזרוק אותם לתיק כלאחר יד כי אולי יבוא לך להשתמש בהם בהמשך היום. יש אנשים שצריכים איתם מחשב חזק יותר, ויש כאלה שמשתמשים במחשב בשביל הדאווין בלבד (ואפילו הם קונים MacBook Air, שהוא כשלעצמו זעיר למדי). יש גם אנשים שמסתובבים עם בום-בוקס על הכתף עד היום, משום מה.
 

מיקרוסופט מאחרת את הרכבת

חלונות XP על ה-Eee (צ': יוסי ארדמן)
 חלונות XP על ה-Eee (צ': יוסי ארדמן)   
שתי הצהרות הגיעו ממיקרוסופט לאחרונה: הראשונה היתה על הארכת חייה של חלונות XP, שהיתה אמורה לסיים את הקדנציה השנה, עד ל-2010 לפחות. השניה הגיעה – אולי בטעות – מביל גייטס עצמו, שהסגיר שגירסה כלשהי של מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, חלונות 7, תגיע כבר בשנה הקרובה. אם מחברים את שתי ההצהרות, המשמעות היא שמשתמשי חלונות רבים, אם לא הרוב, יעברו מ-XP ישר לחלונות 7, בלי לדרוך בויסטה בדרך. זה הדבר הכי קרוב להודאה בכשלון של ויסטה שנשמע ממיקרוסופט אי פעם.
 
ואיך זה קשור לאיאיאי למיניהם? זה לגמרי קשור. מיקרוסופט, כידוע, עובדת כבר שנים רבות בשיתוף עם אינטל בשיטת ביצה ותרנגולת: קודם מוציאים מערכת הפעלה חדשה ומשוכללת, שאתה פשוט חייב שתהיה לך; ואז מוציאים מעבד חדש וחזק שאתה פשוט חייב שיהיה לך כדי להריץ את מערכת ההפעלה החדשה והמשוכללת. אבל מיקרוסופט פספסה צעד אחד עם הויסטה, שלא הצליחה לכבוש את הסטטוס של "הדבר החדש והמגניב שאתה חייב שיהיה לך". המצב הזה איפשר ל-Eee להציע XP בלבד (או לינוקס) בלי ליצור רושם של מכונה מפגרת, ומכאן לא היתה דרך חזרה.

מיקרוסופט נכנסה למלכוד. בשוק המחשבים השולחניים היא יכולה פשוט לסגור את השאלטר על ה-XP, בין אם הצרכנים ירצו או לא ירצו, וכך לכפות עליהם להתקדם הלאה. אבל אם היא תעשה את זה למחשבים האולטרה-ניידים – שלנסות להריץ עליהם ויסטה זה כמו להרכיב פיל על אופניים - היא תושיט במו ידיה את כל השוק הגדל במהירות הזה לידי מערכות ההפעלה המתחרות. כדי שלא להישאר מאחור, מיקרוסופט היתה חייבת לקחת צעד אחורה, אל ה-XP – ולרוץ אל שולחנות השרטוט של חלונות 7, כדי לוודא שהמערכת החדשה הזאת לא רק תהיה טובה (הרבה) יותר מויסטה, אלא גם רזה (הרבה) יותר. חלונות 7 חייבת להיות משהו שיכול לרוץ גם על מחשבי עשר אצבעות. כי אי אפשר להמשיך לייצר רק רמקולי ענק כשכל מה שהציבור רוצה זה ווקמן.
 
 
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@ ilan @@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
 
 
תגובות
הוסף תגובה0 תגובות
הוספת תגובה
מאת
 
נושא
 
תוכן
 
 
 
 
תודה! תגובתך התקבלה.
התגובה תתפרסם בכפוף לתנאי האתר.
 
 
 
 
 

כל הזכויות שמורות 2011 © נענע 10 בע"מ
 
 
 
 
כל הזכויות שמורות © Nana10 בע"מ
Video powered by